אבימלך בן גדעון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבימלך בן גדעון
Dore DeathOfAbimelech 02.jpg
"מות אבימלך" בציור של גוסטב דורה, 1866
לידה ?
שכם
פטירה ?
תבץ (יש המזהים עם טובאס כיום)
שושלת גדעון
תואר מלך שכם
אב גדעון בן יואש
מלך שכם

אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה מנהיג שמשל בישראל בתקופת השופטים[1]. יש המונים אותו עם השופטים[2]. הוא עלה למלוכה בשכם וסביבתה בתמיכת בעלי שכם, לאחר שטבח באחיו בני גדעון. ואולם, מלכותו הייתה בלתי יציבה וקצרת ימים - הוא נאלץ לדכא מרידות שפרצו כנגדו, ולבסוף נהרג במהלך מצור על מעוז המורדים בתבץ.

קורות חייו

אבימלך היה אחד משבעים ואחד בניו של השופט גדעון בן יואש, שנולד מפילגשו שבאה מהעיר שכם, בניגוד לשאר הבנים שנולדו מנשותיו. אבימלך הציע את עצמו לבית אמו להיות שופט אחר מות אביו, בטענו שמוטב כי ימלוך עליהם אדם אחד ולא שבעים. תושבי שכם נאותו להצעה.

לאחר מות אביו, הלך אבימלך אל משפחת אמו, והציע להם לעזור לו להרוג את כל אחיו, וכך יהיה הוא לבדו מלך. זה עדיף לבני שכם, הסביר, שהוא - עצמם ובשרם - יהיה המלך, במקום שישלטו עליהם כל שבעים בני גדעון. אנשי שכם השתכנעו, ונתנו לאבימלך שבעים כסף - בהם שכר אבימלך אנשים "ריקים ופוחזים", כלומר רשעים, ורצח על אבן אחת את כל שבעים אחיו. רק יותם, הבן הצעיר, ניצל כיון שהצליח להתחבא.

לאחר שהמליכו אנשי שכם את אבימלך, נעמד יותם בראש הר גריזים, שמעל שכם, ונשא את משל יותם המפורסם. במשל, רוצים עצי היער להמליך עליהם מלך, אך העצים הטובים ביותר - זית, תאנה וגפן - מסרבים, כיון שהם עושים דברים חשובים יותר. בצר להם, הלכו העצים אל האטד, שיח קוצני, וביקשו ממנו למלוך עליהם. האטד הסכים - אך הזהיר, שהידידות ביניהם, תמשיך רק אם הם באמת רוצים שהוא ימלוך עליהם - ואם לא, הוא ישרוף את כל העצים. כך גם אתם, התריס יותם, לא מצאתם מישהו טוב וערכי לשים כמלך, בגדתם בבית גדעון, ושמתם אדם לא ראוי, ולכן - אם באמת תרצו באבימלך, תשמחו בו וישמח בכם, אך אם תבגדו בו, תמותו ביחד איתו. לאחר משלו ברח יותם אל באר.

לאחר שלוש שנים, בהן שלט אבימלך על ישראל בשכם, נעכרו היחסים בין אבימלך לבין ראשי שכם, והם מרדו בו. הם הציבו מארבים בדרכים על מנת להרגו, והחלו לגזול את העוברים ושבים. אחד מראשי המורדים היה אדם בשם געל בן עבד, בו בטחו אנשי שכם. בחגיגות דריכת הענבים, הכריז געל: "מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו", זלזל באבימלך ובשר העיר שכם זבול, אותו כינה "פקידו של אבימלך", והתרברב שאם היה יכול להנהיג את העם - היה מגרש את אבימלך.

זבול, ששמע את הדברים, שלח מלאכים אל אבימלך ששהה בתרמה באותו זמן, והציע לו לארוב לגעל ולאנשיו ולהפתיעם. אבימלך קיבל את עצתו, ויצא בלילה עם חייליו, לארוב בשדה מחוץ לשכם.

בבוקר, כשהגיע געל, החל צבא אבימלך לצאת לעברו מהמארב. כשראה זאת געל, אמר לזבול "הנה עם יורד מראשי ההרים", אך זבול ביטל את דבריו באמרו "את צל ההרים אתה רואה כאנשים". געל התעקש כי מדובר במארב, ואז לעג לו זבול: "איה אפוא פיך, אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו? הלא זה העם אשר מאסתה בו - צא נא עתה והלחם בו". געל יצא מהעיר בראש אנשי שכם ונלחם באבימלך, אך הובס, נס מפניו תוך כדי איבוד חללים רבים, וגורש משכם על ידי זבול. למחרת, נלחם אבימלך שוב באנשי שכם, הרס את העיר, הרג את אנשיה וזרעה מלח.

הפליטים שניצלו מאבימלך ברחו אל צריח בהר צלמון, אך אבימלך ואנשיו הביאו עצים, ערמו אותם למרגלות המגדל, והעלו אותם באש. כל האנשים ששהו במגדל - כאלף גברים ונשים - נהרגו.

לאחר מכן, לכד אבימלך את העיר תבץ (יש המזהים עם טובאס כיום), ואנשיה ברחו אל המגדל שהיה בתוכה. כאשר קרב אל המגדל על מנת לשרפו, השליכה עליו אשה פלח רכב וניתצה את גולגלתו. נערו קטל אותו בחרב לפי פקודתו: "שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי, פֶּן-יֹאמְרוּ לִי: אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ".[3] למרות זאת, בדורות הבאים נזכר אבימלך כמי שהומת בידי אישה, כדברי יואב בן צרויה: "מִי-הִכָּה אֶת-אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת? הֲלוֹא-אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה, וַיָּמָת בְּתֵבֵץ".[4]

כך נתקיימו דברי יותם, כי שכם ואבימלך מתו בגלל רעתם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבימלך בן גדעון בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0