אליהו ירקוני
 | |
| אליהו ירקוני, תחילת שנות ה-50 |
אליהו יַרקוֹני (גרינפֶלד) (כ"ד באלול תרמ"ו, ספטמבר 1886 – י"ז בסיוון תשל"ג, 17 ביוני 1973) היה מחנך עברי ואיש ציבור במושבה פתח תקווה, מורה לטבע שנודע בכינויו "זקן המורים".
ביוגרפיה
ירקוני נולד בשם אליהו גרינפלד בקיץ 1886 בעיר סלוצק[1] שבפלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה), בנם של חסיה לבית פיינברג ואברהם גרינפלד, פקיד אצל סוחר יערות. קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדרים" ובישיבות שונות ולבסוף בסניף של ישיבת סלובודקה בסלוצק שבהנהלת הרב יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז). יצא להשכלה, ולאחר שלמד כתלמיד אקסטרני נבחן בחינת בגרות בגימנסיה הממשלתית בסלוצק והוסמך כמורה עממי. עבד כמורה בחדר "מתוקן" בסלוצק במשך כשנה,[2] ואחר-כך בקובלקי שבפלך פולטבה. בנוסף לקח חלק בפעילות הציונית והשתתף בהגנה העצמית היהודית. בקיץ תרע"ב (1912) עלה לארץ ישראל והיה מורה בשיעורי ערב לעברית בבית הספר לבנות בנווה צדק. כעבור כשנה (תרע"ג) התיישב במושבה פתח תקווה ועבד בה כמורה.
בפברואר 1920 נישא להניה (בת חנה ואלתר ליבוביץ).[3] בני הזוג היו הורים לבן ושלוש בנות.
בהגיעו לגבורות הוענקה לו אזרחות כבוד של פתח תקווה.[4]
ירקוני נפטר ביוני 1973, בגיל 87. נקבר בבית העלמין סגולה בעירו.[5] אלמנתו הניה נפטרה מספר חודשים אחריו, בחודש מרץ 1974.[6]
הותיר את ארבעת ילדיו: עודד ירקוני, חסיה פרויד, שלומית שפירא ונצה כץ, ונכדים. בנם עודד ירקוני (1921–2002) היה מורה ומחנך כאביו (הארכיון לתולדות פתח תקווה נקרא על שמו). בתם נצה נישאה ליצחק כ"ץ, ראש עיריית רחובות בשנים 1955–1967.
על שמו נקרא הרחוב "המורה אליהו" בפתח תקווה.
לקריאה נוספת
- 'המורה אליהו', בתוך: יחיעם פדן, פתח תקווה: מדריך הרחובות; עורך ראשי: יוסף אלקוני; ייעוץ מדעי: מרדכי נאור, הרצליה: עיריית פתח תקווה – לשכת הדובר; הוצאת מלוא, תשס"ט 2009, עמ' 104.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אליהו ירקוני (גרינפלד)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1523
- אליהו ירקוני באתר ראשונים: פתח תקווה
- אליהו והניה ירקוני באתר הארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני
- ישעיהו אביעם, 3 דורות יחלקו כבוד למורה הוותיק אליהו ירקוני ביום חגו, מעריב, 12 במרץ 1963
- ישעיהו אביעם, חמישים שנה – מורה, מעריב, 13 במרץ 1963
- התלמידים מתקופת מלחמת-העולם הראשונה בירכו את זקן מורי פ"ת, דבר, 14 במרץ 1963
- המורה אליהו ירקוני, בן 80 – אזרח כבוד של פתח-תקווה, מעריב, 24 במרץ 1965
- מת אליהו ירקוני, דבר, 17 ביוני 1973
הערות שוליים
- ^ או בכפר ליד העיר סלוצק (המורה אליהו ירקוני, בן 80 – אזרח כבוד של פתח-תקווה, מעריב, 24 במרץ 1965).
- ^ ראו תמונתו בין מורי ותלמידי החדר המתוקן בסלוצק, בתוך: שמעון נחמני, נחום חיניץ (עורכים), פנקס סלוצק ובנותיה, ניו יורק; תל אביב: הוצאת ועד ספר, תשכ"ב, עמ' 92 (ספר יזכור לקהילת סלוצק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 100).
- ^ על חותנו ראו: דוד תדהר (עורך), "יוסף אלתר קלומינוס ליבוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3784; יוסף-אלתר ליבוביץ' באתר ראשונים: פתח תקווה.
- ^ עירית פ"ת תבצע עבודות ציבוריות, דבר, טור 2, 29 בדצמבר 1964; חדשות מישור החוף: פתח תקוה: תוענק אזרחות כבוד למורה א. ירקוני, מעריב, טור 3, 30 בדצמבר 1964; אזרחות כבוד של פ"ת לאברהם הרצפלד, דבר, 26 בינואר 1965; המורה אליהו ירקוני, בן 80 – אזרח כבוד של פתח-תקווה, מעריב, 24 במרץ 1965.
- ^ ר' אליהו בר' אברהם ירקוני, דבר, מודעת אבל, 17 ביוני 1973.
- ^ הניה ירקוני, דבר, מודעת אבל, 21 במרץ 1974.
