הארכיון לתולדות פתח תקווה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הארכיון לתולדות פתח תקווה
הארכיון לתולדות פתח תקווה
פרטים
סוג ארכיון
חלק מתערוכה במוזיאון

הארכיון לתולדות פתח תקווה על שם עודד ירקוני הוא ארכיון הכולל ארכיון מנהלי של עיריית פתח תקווה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקווה, ואוספים.

היסטוריה

התשתית לארכיון פתח תקווה נוצרה באמצעות איסוף חומרים מתושבי המושבה, לקראת יובל ה-50 ליסודה, בשנת 1920, שמונה שנים לפני התאריך, נרשמה בפרוטוקול של ועד המושבה ההחלטה, לפנות באמצעות העיתונים לכל מי שבידו "דוקומנטים מהשתלשלות המושבה", בבקשה להעבירם לוועדת היובל, העוסקת בחיבור ספר היובל ובהוצאתו לאור[1]. הספר ראה אור בשנת 1929 ובו כתוב:

"בשל חיפושי התורכים [מדובר בשנת 1917], הוכרח ועד המושבה לאבד בעצם ידו את כל הארכיון שלו, וכשרבו ההתנכלויות, פנו אל כל מי שהיו בידיהם יומנים, רשימות, זיכרונות משפחה ואפילו דברים יקרי ערך כגון מסמכים, שטרי מקח וממכר וכו', והורו על שריפתם. מה שנשאר, נתגלגל אצל פלוני בדרך נס, ולא היה ידוע דבר מציאותו לבעליו ועל אחת כמה וכמה למאספים. על מנת להשלים את החסר סובבו חברי הוועדה בין תושבי פתח תקווה ואספו חומרים"

כאמור, הספר יצא לאור בשנת 1929, מופיעות בו תעודות מעניינות מאוד, שחלקן שמורות בארכיון עד היום וחלקן- גורלן לא ידוע. הספר נגנז בשל חלוקי דעות בנוגע לתוכנו. הוועדה קבעה כי יש להוציא כרך ב' עם תוספות ותיקונים. אך הכרך נישאר בטיוטות בלבד, שחלקן שמורות בארכיון כיום.

בשנת 1943 דנה מועצת העיר בסוגיית שמירת החומר הרשמי של העירייה. חבר מועצת העיר, עקיבא ליברכט, קיבל עליו ניהולו של הארכיון ההיסטורי. כיום שמור בארכיון אוסף אישי שלו, שכולל בין היתר את המסמכים המנהליים הנוגעים לייסוד וניהול הארכיון. בשנת 1944, אחרי התדיינות ממושכת, נמסרו לארכיון גם תעודות שנאספו לספר יובל ה-50 והוחזקו על ידי עורכיו.

ההיסטוריוגרפים של פתח תקווה- אליעזר טרופה וגצל קרסל התייחסו בכתביהם לבעיית התיעוד מראשית המושבה. העירייה התגייסה לחיפושים אחרי החומר הארכיוני האבוד ואף נעשו חפירות במקומות שונים, אך ללא תוצאות. בשנת 1958, השנה ה-85 לייסוד פתח תקווה, נתקבלה ההחלטה לרכז את החומר בבית יד לבנים באגף "זכר הראשונים", שנחנך בחגיגות היובל. באותה תקופה נאסף גם חומר רב מהמשפחות על ידי ברוך אורן מנהל המקום. הארכיון שימש בעיקר לכתיבת תוכניות חינוכיות למוזיאון הראשונים לתולדות פתח תקווה.

בשנת 2002 הארכיון עבר ארגון מחדש במסגרת השינויים שנערכו ביד לבנים קריית המוזיאונים. בשנת 2004 התקבלה תרומה ממשפחת ירקוני אשר יחד עם ההקצבה המיוחדת של העירייה, אפשרה לבנות ולהרחיב את המקום ולרכוש ציוד ומכשור המאפשר ניהול מידע מתקדם בארכיון. הארכיון נושא את שמו של עודד ירקוני, מורה ואיש חינוך בפתח תקווה.

תפקידיו העיקריים

  • איסוף, שימור והנגשה לחוקרים ולקהל הרחב של תיעוד היסטורי של העיר, אנשיה ומוסדותיה בכל הסוגים ובכל המדיה
  • קליטה ושימור לצמיתות של מסמכי עיריית פתח תקווה לפי חוק הארכיונים
  • איסוף ושימור חפצים מחיי יום-יום בעבר כחלק מהאוסף של המוזאון הראשונים לתולדות פתח תקווה
  • בסיס למחקר על תולדות העיר, אנשיה ומוסדותיה
  • קיום ימי עיון, כנסים, אירועים ותערוכות להפצת דבר הארכיון לקהל הרחב
  • הוצאת פרסומים

הארכיון משרת את עיריית פתח תקווה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, חוקרי גנאלוגיה, אדריכלים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, סופרים ואחרים. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל", שהוא בבחינת "בית פתוח" לקהילה, המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה.

אוספים ומדיה

בארכיון שמורים: מסמכי הקמת המושבה משנת תרל"ח, 1878, המתעדים את רכישת הקרקעות ומאמץ הראשונים לעבדן ולגייס משאבים להמשך ההתיישבות החקלאית בהן; מסמכי ועד המושבה והמועצה המקומית משנת 1903 ועד 1937; מסמכי העירייה משנת 1937 ועד היום.

במסגרת מדיניות התיעוד ואיסוף חומר היסטורי ממשפחות וממוסדות עירוניים, התקבלו ומתקבלים ארכיונים פרטיים של הסתדרות החקלאים, מועצת הפועלים, קיבוץ גבעת השלושה ועוד. כמו גם ארכיונים אישיים ומשפחתיים.

נוסף לכך קיימים אספי תצלומים ותשלילים, מפות, שרטוטים ותוכניות אדריכליות והנדסיות, מודעות, כרזות, חפצים מוזיאליים, חומר אור-קולי, כמו סרטים, תוכניות רדיו וטלוויזיה, תיעוד בעל פה, עיתונים וספרים. [קישור לקטלוג הארכיון או הערה]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. י. יערי (פולסקין), מ. חריזמן, ספר היובל במלאת חמישים שנה לפתח תקווה, תרל"ח-תרפ"ח, הוצעת מועצה מקומית פתח תקווה, 1929
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0