אליעזר משה סלוצקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליעזר משה סלוצקין
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מימין לשמאל: יוסף זלצמן, אלקנה הורביץ, אליעזר סלוצקין. 1913

אליעזר משה סלוצקין (1887 פלך מוהילב, רוסיה הלבנה (כיום בלארוס) - 5 בינואר 1987 עין חרוד איחוד) איש העלייה השנייה. חלוץ בדגניה וחוות כנרת. ממייסדי עין חרוד וחברם הטוב של ברל כצנלסון ויצחק טבנקין.

ביוגרפיה

סלוצקין נולד בכפר קטן ברוסיה ב-1887[1] לאריה ומרים סלוצקין. בהיותו בן 3 נפטרה אימו כשילדה את אחותו. לאחר זמן קצר חלה אביו וסלוצקין נשלח לבית דודו בוורשה שם למד חשמלאות כמקצוע. בבית קרוביו התחבר ליצחק טבנקין[2] ואיתו שמר על קשר עוד הרבה שנים.

ב-1913 החליט סלוצקין לעלות ארצה ובדרכו עבר בווינה שם השתתף בקונגרס הציוני ה-11. בקונגרס פגש מספר אנשים מדגניה (א.ד. גורדון, יוסף בוסל ותנחום תנפילוב) ששיכנועו להצטרף ליישובם. בנוסף הפליג לתקופה קצרה לניו יורק[3]. בהגיעו לארץ הצטרף לקבוצת עולים מתנועת פועלי ציון והתיישב איתם בדגניה שם שהה 6 שנים. ב-1920 עבר לחוות כנרת[4] וב-1923 נשלח על ידי אברהם הרצפלד לעזור בהקמת בית ההבראה "ארזה" בהרי ירושלים (אבן הפינה הונחה ב-1923 והבניין נחנך ב-1924). ב-1929 הצטרף לקיבוץ עין חרוד ולאחר הפילוג ב-1952 בחר להתיישב בעין חרוד איחוד ששמר על מורשת מפא"י. עד סוף ימיו כאב סלוצקין את הפילוג בקיבוץ.

התחתן עם בלומה מירון (אחותה של לאה מירון כצנלסון, אשתו של ברל כצנלסון). נולדו בן ושתי בנות (הבנות, שרהל'ה זיבנר ומימי ברנד גרות בשני העין חרודים).

סלוצקין נפטר ב-1987 זמן קצר אחרי שחגג יום הולדת 100. אף שהיה חבר עין חרוד איחוד ביקש להיקבר בבית הקברות של עין חרוד מאוחד, ליד קברו של נחמיה שיין שנהרג בפעולת פיצוץ גשר אכזיב עליה פיקד. בקשתו כובדה.

לקריאה נוספת

  • מוקי צור, אהבה תכסה - פגישה עם אליעזר משה סלוצקין, הוצאת עם עובד, 1991
  • שמעון רובינשטיין, לצאת למאבק בגיל תשעים ותשע: חליפת מכתבים אישית קצרה עם איש העלייה השנייה אליעזר סלוצקין (1985-1986), 1998

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קיים רישום אחר לפיו סלוצקין נולד ב 1889
  2. ^ כשנפטר אביו של יצחק הפך הדוד לאפוטרופס של משפחת טבנקין ואף סידר לאלמנה עבודה בבית הדפוס שלו
  3. ^ בהיותו בדרכים קרא סלוצקין את ספרו של יוסף חיים ברנר "מכאן ומכאן" שתיאר בצבעים קודרים את המצב בארץ. "כשהגעתי לארץ כבר לא הופתעתי" סיפר סלוצקין בזכרונותיו
  4. ^ את חצר כנרת כינה סלוצקין "חצר סגורה הפרוצה לכל רוח" בהתכוונו לרעיונות של אנשי העלייה השניה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0