רבי אליקים גצל המילזאהגי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליקים גצל המילזאהגי
שער ספר ראבי"ה
שער ספר ראבי"ה

רבי אליקים גצל בן יהודה המילזאהגי (1780 - 17 ביולי 1854) מבראד, הידוע גם בראשי התיבות ראבי"ה, היה רב וחוקר קבלה יליד פולין שחי בגליציה. הוא היה מחלוצי הגישה הביקורתית במספר תחומים ובעיקר בחקר ספר הזוהר.

ביוגרפיה

רבי נולד בעיירה הפולנית סמיאלה. הוא התיישב בגליציה, שם למד אצל המקובל רבי ישראל חריף מסטנוב. הוא שימש תקופה מסוימת כרבה של עיירה קטנה אך פרש מטעמים שאינם ברורים, ומאוחר יותר כמורה וסוחר בלבוב וברודי. בברודי למד בתמיכת יששכר בריש בלומנפלד מברודי שאף סייע בהדפסת ספרו.

רבי אליקים גצל המילזאהגי נפטר בברודי, בכ"א בתמוז ה'תרי"ד, 17 ביולי 1854.

חיבוריו

רבי אליקים גצל חיבר קרוב לשבעים ספרים, בעיקר על תלמוד וקבלה.[1] ספרו היחיד שפורסם היה ספר ראביה[2] (ראשי התיבות של שמו: רבי אליקים בן יהודה המילזאהגי), בו הוא מותח ביקורת על ספרו של יום-טוב ליפמן צונץ משנת ה'תקצ"ג,[3] על פיוטי רבי אלעזר בירבי קליר ועל שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). בספר הוא גם מבקר את התומכים בגימטריה, הם לדבריו "מקרה גמור".[4] כמו כן הוא כתב חיבור על ספרות הקבלה בכלל והספר הזוהר בפרט, כשהוא מתבסס בין השאר על ספר מטפחת ספרים אותו מתאר בספר כ"קרובו".

במהדורת סדר הדורות שהדפיס הרב ישעיה אשר זליג מילר הובאו כשש מאות הגהות מכתב יד על הספר, שלטענתו ייתכן שהרבי אליקים גצל המילזאהגי כתב אותם.[5]

קיים כתב יד שלו ובו הגהות על ספר שם הגדולים,[6] הגהות לספר פסיקתא רבתי,[7] פירוש לסידור התפילה בשם בית אליקים,[8] קונטרס ננגד חבורת הרואים,[9] חיבור בשם זהורי ראבי"ה,[10] פרדס ראבי"ה - השגות על שד"ל, נדפס בכתב העת כרם חמד,[11] וספר בשם אוצר ראבי"ה אשר בו פרשנות לספר רזיאל המלאך.[12]

הוא כתב גם ספרי פרשנות שלא פורסמו על ספר הזוהר, ספר רזיאל המלאך ופסיקתא דרב כהנא. הוא פרסם בעיתונות היהודית מאמר בגרמנית ובו הוקעה על זיופים לכאורה של החכם הקראי אברהם פירקוביץ'. כמו כן הוא התיר בחיבור בשם "מרכבת אש" נסיעה ברכבת בשבת.[13]

לקריאה נוספת

  • אליקים גצל המילזאהגי, מהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
  • ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מוסד ביאליק, ירושלים, ה'תשי"ז, חלק א', עמודים 59–60
  • דניאל אברמס, "תקדימים במחקר הטקסטואלי של ספרות הקבלה במאה הי"ט: ספר זוהרי ראביה לאליקים מלזאהגי" כתב העת קבלה כרך לא עמ' 7 - 25, לוס אנג'לס תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ג' קרסל, כתבי אליקים המילזאהגי. בתוך: קריית ספר, שנה יז, עמ' 87-94
  2. ^ אופן, ה'תקצ"ז-1837. נדפס בחלקו הגדול ב-1834.
  3. ^ Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden historisch entwickelt : ein Beitrag zur Alterthumskunde u. biblischen Kritik, zur Literatur- u. Religionsgeschichte. Berlin : Asher, 1832. Digital Form Freimann-Sammlung, Frankfurt.
  4. ^ ספר ראביה, דף יז ע"ב-כא ע"ב.
  5. ^ סדר הדורות, מהדורת הרב ישעיהו אשר זליג מילר, חלק א עמ' שמח, ניו יורק תשפ"א
  6. ^ הספר בצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
  7. ^ הספר בצפיה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
  8. ^ הספר בצפיה מקוונת בבניין הספרייה הלאומית
  9. ^ הספר לצפיה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
  10. ^ הספר לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
  11. ^ ב, 1836, עמ' 71 - 80, לצפיה מקוונת באתר הספרייה הלאומית.
  12. ^ לצפיה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
  13. ^ כתב היד נשלח לשמואל הולדהיים, מראשי הזרם הרפורמי, שהדפיס ממנו בעיתון גרמני-יהודי. הובא ב: צבי אבנרי, אנציקלופדיה יודאיקה (מהדורה שנייה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0