אלי קדוש
לידה |
24 באפריל 1925 צפת, פלשתינה (א"י) | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
18 בינואר 1983 (בגיל 57) ד' בשבט ה'תשמ"ג צפת, ישראל | ||||
מדינה |
![]() | ||||
מפלגה | תנועת החרות, גח"ל, הליכוד | ||||
| |||||
| |||||
|
אלי קדוש (24 באפריל 1925 - 18 בינואר 1983) היה לוחם האצ"ל מגולי אפריקה, ראש עיריית צפת בשנים 1971–1973.
ביוגרפיה
נולד בצפת לאברהם ואסתר. סבו וסבתו, משה ובוליסה קדוש, עלו מאלג'יריה במחצית המאה ה-19. משפחתו הייתה האחראית על בית הכנסת האר"י הספרדי בעיר העתיקה.[1]
למד בבית הספר של אליאנס בחיפה. כנער היה חבר תנועת בית"ר.
באצ"ל
בצעירותו הצטרף קדוש לאצ"ל. בלילה שבין ה13 ל-14 ביולי 1944 השתתף בפיצוץ מטה הבולשת הבריטית בשכונת ממילא בירושלים. ב-23 בנובמבר 1944 נעצר על ידי הבריטים בדירה של האצ"ל בחיפה, לאחר שאלו מצאו בכליו של לוחם אחר שתפסו את חוזה השכירות של הדירה.[2] הוא גורש למחנות המעצר באפריקה במשלוח השלישי, ב-9 בינואר 1945.[3][4] תחילה נכלא במחנה סֶמבֶּל (אנ'), לאחר מכן בקרתגו, שוב בסמבל ולבסוף בגילגיל (אנ'). במחנות המעצר למד אנגלית, צרפתית וערבית, נבחן לבחינת בגרות באנגלית והשתתף בנבחרת הכדורגל של המחנה. השתתף בבריחה ממחנה סמבל ב-29 ביוני 1946,[5] אך הבריטים תפסו את הבורחים והם הושבו למחנה. שוחרר מהמחנות יחד עם יתר הגולים לאחר הקמת המדינה ב-12 ביולי 1948, ושב ארצה. עם שובו התגייס לצה"ל ושירת כקצין בחיל התותחנים.
פעילות פוליטית
בשנת 1965 נבחר לראשונה כחבר מועצת העיר צפת מטעם גח"ל,[6][7] ונבחר לסגנו של ראש העיר מאיר מיבר.[8]
באוגוסט 1971 פרש מהקואליציה יחד עם קבוצת חברי גח"ל, בשל סכסוך עם מיבר.[9] לאחר כשבועיים הושגה פשרה, לפיה מיבר יצא לחופשה וקדוש יכהן במקומו כראש העיר.[10][11] כעבור כחודש פרש מיבר מן התפקיד לצמיתות, ונחתם הסכם קואליציוני בין כל סיעות העירייה לפיו נציג גח"ל קדוש ונציג המערך אהרן-רפאל נחמיאס יכהנו ברוטציה.[12] אולם, בהתקרב מועד החילוף, הקים קדוש קואליציה משותפת לגח"ל ולמפד"ל, על מנת לכהן בתפקיד עד סוף הקדנציה, פעולה שהביאה לפרישת המערך מן הקואליציה.[13] הוא המשיך לכהן כראש העיר עד הבחירות ב-1973,[14][15] אז הפסיד לנחמיאס.[16]
בין פעולותיו כראש עיר הייתה הקמת האנדרטה לשבעה עולי הגרדום בבית הקברות היהודי העתיק בצפת, בתכנונו של מהנדס העיר, יעקב יהודה,[17] חנוכת המבנה של המרכז הרפואי זיו וכן הרחבת גבולות השיפוט של העירייה וסיפוח הכפר עכברה לתחומיה.[18]
נפטר מהתקף לב ב-18 בינואר 1983, ונקבר בעירו.[1] על שמו "מעלות אלי קדוש" בצפת.
לאחר מותו הוציאה משפחתו לאור את הספר "חרוזים ממרחקים" ובה קטעים בחרוזים שכתב במאסר באפריקה לאחיינו בארץ.
חיים אישיים
היה נשוי לאידה לבית קרמר, אשת חינוך ומפקחת מחוזית, מייסדת ויצו בצפת.[19] להם שתי בנות ובן.
חתנו אמנון גדעון הוא סגן אלוף במילואים, שקיבל צל"ש ממפקד אוגדה 36 יאנוש בן גל על תפקודו במלחמת יום הכיפורים,[20] לשעבר סמנכ"ל משאבי אנוש בבנק דיסקונט ובחברת פרטנר.
נכדתו היא מנחת הטלוויזיה קורין גדעון .[21]
קישורים חיצוניים
- החלום על ארץ ישראל - סיפור החיים של סבא אלי, באתר הקשר הרב דורי.
ראשי עיריית צפת (הישראלית) | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משה פדהצור | אברהם הכהן | מאיר מיבר | יעקב הופרט | ישראל חיים ברקוביץ | יעקב הופרט | מאיר מיבר | אלי קדוש | אהרן-רפאל נחמיאס | |
1948–1956 | 1956–1965 | מרץ–נובמבר 1965 | 1965–1966 | 1966–1967 | 1967–1969 | 1969–1971 | 1971–1973 | 1973–1983 | |
זאב פרל | משה חניא | יוסף עוז | עודד המאירי | ישי מימון | אילן שוחט | שוקי אוחנה | יוסי קקון | ||
1983–1993 | 1993–1998 | 1998–2001 | 2001–2003 | 2003–2008 | 2008–2018 | 2018–2024 | 2024– |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מת אלי קדוש - ראש העיריה ה-6 בצפת, מעריב, 19 בינואר 1983
- ↑ יהודה לפידות, היום שרה הקטנה: סיפורן של לוחמות האצ"ל, מהדורה מחודשת תשס"ג, עמ' 77.
- ↑ שולמית אליאש, גולי אצ"ל ולח"י, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 1996, עמ' 270
- ↑ שלמה אוקון (עורך), גולי קניה, 1995, עמ' 252
- ↑ דב מילמן, תולדות אסירי ציון באפריקה, 2005, עמ' 146
- ↑ ילקוט הפרסומים 1231, עמ' 334
- ↑ מנחם רהט, צפת נפרדה מראש העיריה, מעריב, 16 בפברואר 1965
- ↑ אליקים פדרמן, תולדותיו וכשלונו של "פסטיבל מפא"י", חרות, 29 באוגוסט 1965
- ↑ מנחם רהט, רק 4 מתוך 11 חברי עירית צפת באו לישיבה, מעריב, 22 באוגוסט 1971
- ↑ ראש עיריית צפת לחופשה- עקב סיכסוך בתוך גח"ל, על המשמר, 5 באוגוסט 1971
- ↑ מנחם רהט, חוסל המדבר בעירית צפת, מעריב, 19 באוגוסט 1971
- ↑ גוש גח"ל- מפד"ל הוקם בעיריית צפת, מעריב, 6 באוקטובר 1972
- ↑ מנחם רהט, המערך פרק מהקואליציה בעירית צפת, מעריב, 13 בדצמבר 1972
- ↑ אלי קדוש "ירוץ" שוב לראשות עירית צפת, מעריב, 30 באוגוסט 1973
- ↑ ברחובות עומד רכטמן בראש רשימת הליכוד, מעריב, 1 באוקטובר 1973
- ↑ מנחם רהט, אהרן נחמיאס מהמערך - ראש עירית צפת, מעריב, 3 בפברואר 1974
- ↑ חיים הרמלין, צפת ביגון, בזכרון ובגאון, מעריב, 9 במאי 1989
- ↑ מנחם רהט, הכפר הערבי עכברא יסופח בקרוב לצפת, מעריב, 21 באוגוסט 1972
- ↑ לראות בעיניים אוהבות
- ↑ סרן אמנון גדעון, באתר הגבורה
- ↑ ליאורה גולדנברג-שטרן, בגלל שלא היה חלון? הנתק המפתיע במשפחתה של קורין גדעון, באתר TMI מעריב, 10 בספטמבר 2021.
ראשי עיריית צפת (הישראלית) | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משה פדהצור | אברהם הכהן | מאיר מיבר | יעקב הופרט | ישראל חיים ברקוביץ | יעקב הופרט | מאיר מיבר | אלי קדוש | אהרן-רפאל נחמיאס | |
1948–1956 | 1956–1965 | מרץ–נובמבר 1965 | 1965–1966 | 1966–1967 | 1967–1969 | 1969–1971 | 1971–1973 | 1973–1983 | |
זאב פרל | משה חניא | יוסף עוז | עודד המאירי | ישי מימון | אילן שוחט | שוקי אוחנה | יוסי קקון | ||
1983–1993 | 1993–1998 | 1998–2001 | 2001–2003 | 2003–2008 | 2008–2018 | 2018–2024 | 2024– |
אלי קדוש41338954