אלכסיאדה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה. אלכסיאדה (ביוונית: Ἀλεξιάς, בלטינית: Alexias, אלכסיאס) הוא טקסט היסטורי וביוגרפי מימי הביניים שנכתב בסביבות שנת 1148, על ידי הנסיכה הביזנטית אנה קומננה, בתו של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. אנה קומננה תיארה את ההיסטוריה הפוליטית והצבאית של האימפריה הביזנטית בתקופת שלטון אביה, ובכך סיפקה תיאור היסטורי של קורות האימפריה הביזנטית בתקופת חייה. אלכסיאדה מתעדת גם את יחסי הגומלין של האימפריה הביזנטית עם הצלבנים ואת התפיסה הביזנטית של מסעי הצלב בכלל ומסע הצלב הראשון בפרט. תוך תיאור המחדד את התפיסות הסותרות של המזרח והמערב בתחילת המאה ה-12. אלכסיאדה היא אחד המקורות העיקריים הבודדים המתעדים את עמדת האימפריה הביזנטית הן על פילוג הכנסייה הנוצרית שהוא התהליך בו נותקה האחדות הכנסייתית בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח, והתהוו שתי כנסיות נפרדות. והן על מסע הצלב הראשון וכן תיעד ממקור ראשון את דעיכת ההשפעה התרבותית הביזנטית במזרח אירופה ובמערבה.
מבנה היצירה
הספר מחולק ל-15 ספרים ולפרולוג. היקפו מוגבל למשך תקופת שלטונו של אלכסיוס הראשון.
- חלק ראשון המורכב מספרים 1–6 התקפות נגד האימפריה הביזנטית על ידי הנורמנים תחת פיקודו של רובר גיסקאר:
ספר 1 מתייחס לעלייתו של אלכסיוס לשלטון הוא דן גם בהכנות של הנורמנים לקראת פלישתם. ספר 2 מתייחס למרד הקומניאני. ספר 3 מתייחס לאלכסיוס כקיסר (1081), לבעיות הפנימיות עם משפחת דוקאס ולמעברם של הנורמנים את הים האדריאטי. ספר 4 מתייחס למלחמה נגד הנורמנים (1081–1082). ספר 5 מתייחס גם למלחמה נגד הנורמנים (1082–1083) ספר 6 מתייחס לסיום המלחמה נגד הנורמנים (1085).
- חלק שני שהוא עיקר היצירה ומורכב מספרים 6–7, 9–10 ו-14–15 ומתאר את היחסים של האימפריה עם האימפריה הסלג'וקית והטורקמנים:
ספר 7 מתייחס למלחמה נגד הסקיתים (1087–1090). ספר 9 עוסק במבצעים נגד הסלג'וקים משבט הצ'אקים (Tzachas) (1092–1094) ספר 14 מתאר את העימותים עם שבטים טורקמנים שונים (1108–1115). ספר 15 מתייחס להאמונה הבוגומילית ומסתיים במותו של אלקסיוס (1116–1118).
- חלק שלישי המורכב מספרים 7–8 עוסק במרידות ותככים כנגד הקיסר אלכסיוס.
- חלק רביעי המורכב מספרים 10–11 עוסק במסע הצלב הראשון והתגובות הביזנטיות אליו.
- חלק חמישי המורכב מספרים 11–13 עוסק ביחסי האימפריה הביזנטית עם הנורמנים של נסיכות אנטיוכיה.
סגנון ותוכן
אנה קומננה הצהירה על כוונתה לתעד את האירועים תוך הצמדות לאמת ללא כחל ושרק, אך סוגיות של הטיה קיימות. העיקרית שבהן היא היחס של קומננה לאביה אלכסיוס הראשון אותו היא מעריצה ומתארת כ"שליט נוצרי", כלומר סמל מוסרי הראוי להערכה פוליטית, הטיה זו בולטת שבעתיים בהשוואה לתיאור השלילי של יורשיו יוחנן השני קומננוס, קיסר האימפריה הביזנטית ומנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית שהיו גם יריבים פוליטיים של קומננה. הטיה נוספת קיימת בתיאור של אויבים נוצרים ובראש וראשונה הנורמנים והפרנקים אותם תיארה כברברים. סלידה זו בולטת גם בכתיבה על הטורקים והארמנים.
האלכסיאדה נכתב במקור ביוונית בסביבות 1148, ונערך לראשונה על ידי המלומד הישועי פוסינוס (Pierre Poussines) בשנת 1651. בניגוד לנהוג בהיסטוריוגרפיה או לכל הפחות בניגוד למצופה מהיסטוריון אנה קומננה לא נמנעה מכתיבה בה מעורבים רגשותיה באופן גלוי, דעותיה האישיות ואמונותיה מופיעים בגלוי כן בנקודת המוצא לכתיבה והן ביחס לאירועים המתוארים באלכסיאדה.
קישורים חיצוניים
אלכסיאדה, באתר ויקיטקסט