ערך מומלץ

כריזובריל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אלכסנדריט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריזובריל
Crisoberilo.jpeg
תכונות המינרל
הרכב כימי תחמוצת אלומיניום בריליום BeAl2O4
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש גבישים פריזמטיים לווחים. תופעת גבישים תאומים נפוצה ובעטיה נוצרים גבישים פסאודו משושים.
צבע צהוב, ירוק, חום, אדמדם ולעיתים רחוקות כחול.
ברק זגוגי
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות טובה בכיוון אחד וגרועה בכיוון אחר
שבירה בלתי שווה עד דמוית קונכייה.
קשיות 8.5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.84-3.5
שרטוט לבן
מינרלים נלווים כוללים גארנט, פצלת השדה, ונציץ
סוגים

אלכסנדריט

סימופאן

צבע משתנה בין ירוק לאדום

עין החתול

כריזובריל הוא מינרל שהוא אלומינה של בריליום. נוסחת המבנה שלו היא BeAl2O4. כריזובריל הוא אבן החן הטבעית השלישית בקשיותה, והיא מדורגת אחרי היהלום והקורונדום ולפני הטופז בסולם הקשיות. מקור השם "כריזובריל" ביוונית, "כריסוס" – זהוב ו"ברילוס" - גביש של אבן חן. חרף הדמיון בשמות, כריזובריל ובריל הן שתי אבני חן שונות.

הכריזובריל התגלה בברזיל ב-1789.[1] ב-1790 תיאר אותו הגאולוג הגרמני מפתח תאוריה על שיכוב של קרום כדור הארץ, אברהם גוטלוב ורנר, ונתן לו את שמו. ורנר קיבל את דוגמת המינרל כאשר לימד באקדמיה הנודעת למקצועות הכרייה Technische Universität Bergakademie Freiberg בעיירה פרייברג שבמדינת סקסוניה בגרמניה.

סוגי הכריזובריל

קיימים שלושה סוגים של כריזובריל:

  • הכריזובריל הרגיל הוא שקוף עד שקוף למחצה, חסר צבע או בעל גוון צהוב-ירקרק. בתקופה הוויקטוריאנית ובתקופה האדוראדית היה נהוג לכנות את הכריזובריל הצהוב בשם כריזוליט, בשל צבע הזית של רבות מאבני החן שלו. כיום אין משתמשים בשם זה בטרמינולוגיה הגמולוגית. במינרל זה נעשה שימוש כאבן חן כאשר הוא שקוף בגוון יפה הנע בין ירוק חיוור לצהבהב. תצורה מעניינת של גבישי הכריזובריל הטבעיים היא "גבישי תאומים מעגליים" המכונים באנגלית טרילינגים (trillings). לגבישי התאומים יש צורת משושה, אבל לאמיתו של דבר הם איחוד של שלישיית תאומים כשכל אחד מהם נוטל עד 120° מהטרילינג המעגלי.
  • הסימופאן מוכר יותר בשמו העממי "עין החתול". סוג כריזובריל זה מציג את תופעת עין החתול או אופאלסנציה המזכירה עין של חתול. כשמלטשים את האבן בצורת קבושון (צורת טיפה השטוחה בתחתיתה), נוצרת מהמינרל דוגמה ירוקה בהירה שעל פניה נפרשת רצועת אור בתצורה משיית.
  • האלכסנדריט הוא אבן חן בעלת פליאוכרואיזם (השתנוּת צבע המינרל בהתאם לזווית שבה מסתכלים בו) עז, מציגה צבעי ירוק אזמרגד, אדום וצהוב-כתום, ונוטה לשנות את צבעה באור מלאכותי בהשוואה לאור יום. הצבע משתנה מאדום לירוק בשל בליעה חזקה של האור בתחום הצהוב והכחול של הספקטרום. גוון האלכסנדריט הוא בדרך כלל ירוק-אזמרגד באור טבעי ואדום-פטל באור מלאכותי.

תיאור כללי

אבן חן מכריזובריל צהוב חתוכה בצורה אליפטית

צבעו של הכריזובריל הוא בדרך כלל צהוב, צהוב-ירוק או חום, כשמקור הצבע הוא בנוכחות של ברזל. אנליזה ספקטרוסקופית מגלה בדרך כלל רצועה רחבה שבה הסגול משתלט על הכחול. ככל שצבע המינרל מתכהה מירוק-צהבהב מבריק לזהוב ולחום, הולכת ומתחזקת רצועה זו. כשהאבן היא בצבע עז נוספות שתי רצועות בתחום הירוק-כחול. מקור צבעו הירוק מנטה-כחלחל של סוג כריזובריל נדיר מאד מטנזניה הוא כמויות זעירות של ונדיום.

למרות הדמיון בשמות, ולמרות שהן הכריזובריל והן הבריל מכילים בריליום, אלו הן שתי אבני חן שונות. בריל הוא סיליקט וכריזובריל הוא תחמוצת. בקבוצת הבריל כלולים האזמרגד, האקוומרין והמרגניט, בעוד שקבוצת הכריזובריל כוללת את הכריזובריל, הסימופאן (עין החתול) והאלכסנדריט. בשל הבלבול הקיים בין כריזובריל ובריל, הכריזובריל מוכר פחות בזכות עצמו והסוג אלכסנדריט מוכר הרבה יותר.

אלכסנדריט

אלכסנדריט חתוך בצורת כרית (26.75 קרט). אלכסנדריט בגדלים כאלה נדירים מאוד

הסוג אלכסנדריט משנה את צבעו כתלות בסוג האור המוטל עליו, וכן כתלות בזווית ההסתכלות עליו (תופעה אופטית הנקראת פליאוכרואיזם). אלכסנדריט נוצר כאשר כמות קטנה של אלומיניום מוחלפת בתחמוצת של כרום, הגורם האחראי לחילופי הצבע מירוק לאדום האופייניים לאלכסנדריט. צבעו של אלכסנדריט, שמקורו בהרי אורל שברוסיה, הוא ירוק באור יום טבעי ואדום באור מלאכותי. סוגים אחרים של אלכסנדריט יכולים להיות צהבהבים או ורודים באור יום ואדום-פטל באור מלאכותי. חילופי הצבע המועדפים הם מירוק אזמרגד לאדום ארגמן עז, אך אלכסנדריט הניחן בחילופי צבע כאלו נדיר מאוד. בשל נדירותן ויכולת שינוי הצבע שבה ניחנו, אבני חן "אידאליות" מהסוג אלכסנדריט הן מבין אבני החן היקרות ביותר בעולם.

את האלכסנדריט גילה, על פי סיפור מקובל אך שנוי במחלוקת, המינרלוג הפיני נילס גוסטף נורדנשלד (Nils Gustaf Nordenskiöld) (1792-1866) ב-17 באפריל 1834, יום הולדתו ה-16 של יורש העצר הרוסי אלכסנדר. בשל סיבה זו קרא נורדנשלד למינרל על שמו של הצאר לעתיד אלכסנדר השני. לעיתים טועים בין נילס גוסטף נורדנשלד לבנו אדולף אריק נורדנשלד (1832-1901), שגם הוא היה גאולוג, מינרלוג וחוקר קוטב פיני מפורסם שליווה את אביו במסע המחקר להרי אורל, על מנת לחקור את מכרות הברזל והנחושת בטאגליסק ב-1853. עם זאת, אדולף אריק נורדנשלד היה בן שנתיים בלבד כשהתגלה האלכסנדריט ורק בן 10 כאשר האבן תוארה לראשונה בשם אלכסנדריט.

אף שנורדנשלד הוא שאכן גילה את האלכסנדריט, לא ייתכן שהוא גילה את האבן ונתן לה את שמה ביום הולדתו של אלכסנדר. התגלית המקורית של נורדנשלד התרחשה כתוצאה מבחינה של דגימת מינרל חדשה שקיבל מהדוכס פרוֹבסקי, שבתחילה זיהה אותה בטעות כאזמרגד. הקשיות הגבוהה של האבן הפתיעה אותו והוא החליט להמשיך לחקור אותה. כשהביט בדגימת המינרל לעת ערב לאור הנר, הופתע לראות כי צבע האבן השתנה מירוק לאדום-פטל. מאוחר יותר הוא אישר את גילויו של סוג חדש של כריזובריל והציע לכנותו "דיאפניט" (מיוונית "די" – שניים ו"אפאנס" בלתי נראה או "פאן" להיראות). שמו של האדם שמצא את האבן לראשונה אבד במשך הזמן. עם זאת, האדם הראשון שהביא את קיומה של האבן לידיעת הציבור ודאג בכך שהאבן תהיה קשורה תמיד בזכר המשפחה הקיסרית, היה הדוכס לב אלכסייביץ' פרובסקי.

אבני האלכסנדריט המשובחות ביותר מצויות בהרי אורל. הגדולות ביותר מבין האבנים החתוכות הן בתחום ה-30 קרט (כ-6 גרם), אם כי אבנים יפות נתגלו גם בסרי לנקה (עד 65 קרט), בהודו (במדינת אנדרה פרדש), בברזיל, בבורמה ובייחוד בזימבבואה (אבנים קטנות בדרך כלל פחות מקרט (200 מיליגרם) אבל עם שינויי צבע עזים). בדרך כלל, אבנים מכל אחד ממקומות אלו שגודלן מעל ל-5 קרט הן נדירות מאוד, בייחוד אבנים עם שינוי צבע אידאלי. אלכסנדריט היא אבן קשה מאד ולכן מתאימה מאד לשיבוץ בתכשיטים.

בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד, האלכסנדריט הוא אבן ההולדת התחליפית של חודש יוני.

מאבן החן נולד שם התואר "אלכסנדריטי" שניתן לכל אבן חן או חומר שקופים המציגים שינוי מוחשי בצבעם במעבר מאור טבעי לאור מלובן. דוגמאות לאבני חן אחרות שהן אלכסנדריטיות כוללות את הספיר, הגארנט והספינל.

כמה אבני חן המתוארות כאלכסנדריט סינתטי, כלומר כאלו שיוצרו במעבדה, הן למעשה קורונדום שנוספו לו עקבות של יסודות אחרים (למשל ונדיום) או ספינל מחליף צבע, ואינם כריזובריל. הכינוי המדויק לאבנים אלו הוא "חיקויי אלכסנדריט" והם אינם אלכסנדריט סינתטי. לעומתם קיים אלכסנדריט סינתטי אמיתי שנוצר בשיטה שפותחה בברית המועצות בשנות ה-70 של המאה ה-20 ונעשה בו שימוש בלייזר גביש. שולי הגביש של האלכסנדריט הסינתטי מעוגלים וישנם בו כתמי צבע חומים.

סימופאן

סימופאן

סימופאן הוא כריזובריל צהבהב שקוף למחצה המציג את תופעת עין החתולצרפתית שטויאן) ומכונה עין החתול. מקור השם גם הוא מיוונית, הלחם של המילים גל והופעה, רמז לתופעת עין החתול שהמופיעה לעיתים באבן. בסוג כריזובריל זה נוצרים במקביל לציר ה-z חללים מיקרוסקופיים צינוריים המכילים רוטיל, שיוצרים את אפקט עין החתול כשקרן אור בודדת חולפת על פני הגביש. הצורה הטובה ביותר שבה אפשר לראות אפקט זה היא באבני חן חתוכות כקבושון (צורת טיפה שתחתיתה שטוחה) בניצב לציר ה-z. הצבע בכריזובריל הוא צהוב בשל זיהומים ב-+Fe3.

אף על פי שתופעה דומה לתופעת עין החתול בסימופאן קיימת גם במינרלים אחרים כדוגמת טורמלין, סקפוליט, קורונדום, ספינל וקוורץ, תעשיית התכשיטים מכנה אבנים אלו בשמות כדוגמת "קוורץ עין החתול" או "אודם עין החתול" ורק הכריזובריל מכונה "עין החתול" בלבד.

את הכריזובריל שלא נכללו בו חוטי המשי של הרוטיל נוהגים ללטש לאבן בעלת פאות שטוחות. אלכסנדריט עין החתול הוא סוג של עין החתול מכריזובריל המשנה את צבעו. המונח המתאר את צבען של אבני עין החתול הטובות ביותר הוא "חלב ודבש". המונח מתייחס לתופעה שבה קרן אור חדה חלבית חוצה את הקבושון בקו מרכזי לאורכו, על גבי אבן הרקע בצבע הדבש. גמולוגים רבים מחשיבים את צבע הדבש כצבע היפה ביותר של הסימופאן, אך גם צבעי הצהוב לימון הם מבוקשים. כריזובריל עין החתול מצוי באחוזים קטנים מסך כל הכריזובריל, בכל מקום שבו מצוי כריזובריל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי אתר Mindat המופיע בקישורים החיצוניים. אתר Webmineral נוקב בשנת 1790 שהיא השנה בה ניתן שם למינרל וקובע שנתגלה ברוסיה. שני האתרים אינם נוקבים בשם האדם שגילה את המינרל.


ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg