אלכסנדר ברש (זואולוג)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר ברש
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אלכסנדר בָּרָש (22 ביולי[1][2]1900, ברדיצ'ב22 בספטמבר 1995) היה זואולוג ומחנך ישראלי, ממייסדי הוראת מדעי הטבע בעברית, פרופסור באוניברסיטת תל אביב. נודע במיוחד כחוקר הרכיכות שבאגן הים התיכון.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

אלכסנדר ברש נולד בשנת 1900 בעיר ברדיצ'ב שברוסיה (אוקראינה), בנם של לאה ויצחק ברש, סוחר.[1] למד ב"חדר", אחר כך בבית ספר יסודי ובתיכון למסחר בעיר הולדתו ובשנת 1920 קיבל בו תעודת בגרות.[1]. בשנת 1921 השתתף ברש ב"קואופרטיב העבודה" הראשון שקם בברדיצ'ב[3] ובשנת 1922, בגיל 22, עלה לארץ ישראל עם משפחתו.[1] בתחילה עבד כפועל בניין. ובהמשך למד בסמינר למורים בירושלים. לאחר שעבר את בחינות ההסמכה להוראה ב-1925, עבד כמורה בבית ספר עממי במרחביה במשך ארבע שנים. ב-1929 נסע ללמוד ביולוגיה באוניברסיטת ברלין. שם הכיר את היינריך מנדלסון והיה למורו לעברית. ב-1932 החל את עבודת הדוקטור שלו במוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת ברלין, וב-1934 קיבל תואר דוקטור.[4]

קריירה אקדמית ומדעית

בשובו לארץ ישראל הפך למומחה בתחום חסרי החוליות ובמיוחד הרכיכות. עבד כמורה לטבע בבתי ספר תיכון ובסמינרים למורים. נמנה עם הראשונים שפרסמו מאמרי זואולוגיה בשפה העברית. לימים היה חבר בוועדה לקביעת שמות בעלי החיים במסגרת ועד הלשון ואחר כך בוועדה למונחי זואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.[5] נמנה עם תלמידיו של יהושע מרגולין, מייסד המכון הביולוגי הפדגוגי (1931) שפעל ברחוב יהודה הלוי 12 בתל אביב.[6]

אחרי קום מדינת ישראל כיהן ברש כמפקח להוראת מדעי הטבע בבתי הספר וסייע למכון למדעי הטבע באמצעות הרצאות והשגת מקורות מימון. בשנת 1951 נמנה עם מייסדי החברה להגנת הטבע[7] שקמה במכון הביולוגי הפדגוגי בתל אביב ביוזמתם של אמוץ זהבי ועזריה אלון. בכנס היסוד הרשמי של החברה להגנת הטבע בשנת 1954 היה ברש אחראי על החינוך להגנת הטבע.[7] בשנים 19511953 לימד זואולוגיה במכון האוניברסיטאי למדעי הטבע באבו כביר, שהפך בהמשך לאוניברסיטת תל אביב. ברש היה המורה הראשון לזואולוגיה של חסרי החוליות באוניברסיטת תל אביב.[8] היה מרצה בכיר ואחר כך פרופסור באוניברסיטה זו. בין השנים 1938–1994 פרסם ברש 69 מחקרים בנושא הרכיכות, בעיקר על רכיכות מן הים התיכון. חלקם נכתבו יחד עם צפורה בס (דנין) וז' צנציפר.

הקים את אוסף הרכיכות שבמוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב. פרש כפרופסור אמריטוס.

8 מיני רכיכות נקראו על שמו:

  • 1969 – Acanthochiton communis forma barashi Leloup
  • 1972 – Gourmya (Gladiocerithium) argutum barashi F. Nordsieck
  • 1974 – Ringicula barachi Di Geronimo
  • 1974 – Timoclea barashi Fischer-Piette
  • 1974 – Gymnotoplax barashi Marcus
  • 1978 – Mangiliella barashi Van Aartsen & Fehr de Wal
  • 2000 – Odostomia barashi Bogi & Galil
  • 2002 – Graphis barashi Van Aartsen

משפחה

אלכסנדר ברש היה נשוי לזלדה (זִלפה) (1905–1980), אחות במקצועה (בתו של הרב אברהם מרדכי גולדין, 1938-1871),[9] עד מותה. השניים היו הורים לשניים: בן, יצחק ברש, ובת, אמירה רייר, וסבים לנכדים.[10]

ברש נפטר בשנת 1995 בגיל 95, והובא לקבורה בבית העלמין הדרום שבחולון-בת-ים.

ספריו

  • אל. ברש, מ' ומירי דור, ד’ אילון-סירני (עורכים ומחברים), עולם החי, פרימטים: Primates: קופים וקיפופים, תל אביב: מצפה, תש"ג.
  • אל. ברש, ד. אילון-סרני, ביולוגיה כללית: פרקים: ספר ללומדים ולמשתלמים, תל אביב: מסדה, תש"ד 1944. (הופיע במהדורות נוספות)
  • אל. ברש וד. אילון-סרני, גוף האדם: ספר למוד לבתי-ספר תיכוניים ולבתי-מדרש למורים, תל אביב: יבנה, תשי"ד. (הופיע במהדורות נוספות)
  • א’ ברש, י"ח הופיין, זוחלים: מדריך ומגדיר לזוחלים של ארץ-ישראל, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשט"ז. (הופיע במהדורות נוספות)
  • אל. ברש, ד. אילון-סרני, בוטניקה: ספר לימוד לבתי-ספר תיכוניים ולבתי-מדרש למורים, תל אביב: יבנה, תשי"ט. (הופיע במהדורות נוספות)
  • אל’ ברש ; צ’ דנין, מדריך להכרת רכיכות בים התיכון בישראל; ערך: ח’ בן-עמרם, תל אביב: ספרית השדה, תשכ"ה. - הספר הראשון בנושא בעברית[8]
  • אל. ברש, ז’ צנציפר, רכיכות הים התיכון בישראל, תל אביב: החברה להגנת הטבע, תשנ"א 1991.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Alexander Barasch, "Lebenslauf," Natürliche Gruppierung der mitteleuropäischen Coleophoriden (Lep.) auf Grund der Struktur der männlichen Kopulationsapparate und ihre Beziehung zum Sackbau der Raupe und zum System der Nährpflanzen, 1934, p. 117.
  2. ^ "Barash, Alexander," in: The Near and Middle East Who's Who, Vol. 2, 1949, p. 32.
  3. ^ 2001-2005 RootsWeb Berdichev names ,Berdichev L-Archiv
  4. ^ הדיסרטציה, "Natürliche Gruppierung der mitteleuropäischen Coleophoriden (Lep.) auf Grund der Struktur der männlichen Kopulationsapparate und ihre Beziehung zum Sackbau der Raupe und zum System der Nährpflanzen, התפרסמה כמאמר בשם זה בכתב העת Berliner entomologische Zeitschrift, 1934, 1-2, pp. 1–116.
  5. ^ האקדמיה ללשון העברית.
  6. ^ Alon Tal -Pollution in a Promised Land An Environmental History of Israel, 2002 Berkeley,University of California Press
  7. ^ 7.0 7.1 עזריה אלון, "המלחמה על נוף הארץ", פנים 51 (2010), 14–24.
  8. ^ 8.0 8.1 Lev Fishelson, Alexander Barash, 1900-1995, Israel Journal of Zoology, 42 (1996), pp. 1-2 – מאמר הספד באתר המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב (באנגלית).
  9. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב אברהם מרדכי גולדין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5586.
  10. ^ זילפה ברש, מעריב, מודעת אבל, 13 בפברואר 1980.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0