אלכס שניידר (איש חינוך)
| לידה | 20 באוגוסט 1952 |
|---|---|
| פטירה | 3 בפברואר 2026 (בגיל 73) |
| עיסוק | קצין צה"ל, איש חינוך |
אלכס שניידר (20 באוגוסט 1952 – 3 בפברואר 2026) היה איש חינוך, וקודם לכן היה אלוף-משנה בחיל הקשר. שימש כמנהל כפר הנוער דוד רזיאל (1992–1995) עם פרישתו מצה"ל, וכן כמנהל בית הספר התשע שנתי ולאחר מכן היסודי המשותף כפר שמריהו, חוף השרון, וגליל ים (1996–2016).
ביוגרפיה
אלכס שניידר נולד במושב חוסן שבגליל המערבי,[1] בן לאפרים יפים (רם) שניידר, יליד אוקראינה שגדל והתחנך בטינסין שבסין,[2] ולרות שניידר לבית אוליצקי[3] ילידת הארץ, לוחמת ומפקדת באצ"ל, וב-1956 מונתה להקים ולנהל את בית הספר של כפר הנוער דוד רזיאל בהרצליה,[4] בו אלכס גדל. לו אחות, אביטל בוקלמן, העוסקת בחינוך.[5]
ב-1970 התגייס לצה"ל, עבר קורס קציני קשר, שירת כקצין ניהול בענף המפקדים בבה"ד 7, רל"ש סגן קשר"ר, קצין קשר בחטיבת הבקעה, סמג"ד קשר באוגדה 49 וסגן מקשא"פ צפון. בשנים 1981–1985, לרבות במהלך מלחמת לבנון הראשונה, שירת כמפקד יחידת הקישור לאו"ם (יחקל"ם) צפון[6] ובשנים 1986–1987 שירת כסגן מפקד בה"ד 7. בתפקידו האחרון בשירות הקבע, בשנים 1987–1992, עמד בראש מיזם "יקינתון" במחלקה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון כאחראי לשיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל לארצות הברית.[7] בשנים 1994–2006, במסגרת שירות המילואים, פיקד על יחידת הקישור האסטרטגית "גבעון" במסגרת אג"ם, בדרגת אלוף-משנה.[8]
בשנים 1976–1978 השלים תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה עם חטיבה בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1986–1989 השלים תואר שני בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, גם כן באוניברסיטת תל אביב. עבודת הגמר נשאה את הכותרת עסקה בתחום בגזענות כמרכיב ביחסי יהודים ערבים במדינת ישראל ונכתבה בהנחיית פרופ' יוחנן פרס ופרופ' אליעזר בן-רפאל. בשנים 1989–1991 השלים לימודי תעודת הוראה באוניברסיטת תל אביב ובשנים 1995–1996 סיים קורס מנהלי בתי ספר בבית ברל. בשנים 1999–2004 כתב דוקטורט באוניברסיטת לסטר, לסטר, אנגליה,[9] בנושא "הסבת קציני צבא פורשים למנהלי בתי ספר".[10]
ב-1992 החל לנהל את כפר הנוער דוד רזיאל, ב-1995 ניהל גם את חטיבת הביניים בכפר הנוער. ב-1996 מונה למנהל בית הספר היסודי המשותף כפר שמריהו חוף השרון גליל ים, בית הספר התשע-שנתי ולאחר מכן היסודי בכפר שמריהו, בראשו עמד במשך עשרים שנה, עד פרישתו ב-2016. נבחר כמנהל מצטיין במסגרת מחוז תל אביב לשנת הלימודים תשס"ט (2008–2009), ובאותה שנה זכה צוות בית הספר בראשותו בפרס החינוך המחוזי של המחוז במשרד החינוך. בתשע"ה (2015) זכה בית הספר בפרס החינוך הגופני הארצי מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.[11] בתשע"ו (2016) זכה בית הספר בפרס הסתדרות המורים.[12]
שניידר הנחה מנהלי בתי ספר במסגרת מכון "אבני ראשה", ושימש שותף בצוותי כתיבה לחומרי רקע בפיתוח מנהלים.[13] בשנים 1997–2004 שימש כמרכז קורסי הכשרת המנהלים בבית הספר לחינוך של המכללה האקדמית בית ברל וכמרצה בקורס וכן כמרכז פרויקט הנחיה למנהלים ותיקים במסגרת שיתוף פעולה בין בית ברל למחוז תל אביב במשרד החינוך. הוא היה גם עמית מחקר ביחידה למחקר בית ברל בתחומי אוריינות רגשית בעבודת המנהל החינוכי ושדרת המנהיגות. ב-2017 יזם וניסח הסכם לשיתוף פעולה חינוכי וחילופי ידע בין הסתדרות המורים לבין ארגון המנהלים התיכוניים המחודש של אוקראינה.[14] בשנת 2018 יצא לגמלאות ממשרד החינוך. ייסד את אגודת הידידים ישראל-נפאל ועמד בראשה.[15]
היה שותף בעריכת אסופת המאמרים "חינוך חוץ ביתי ופנימייתי", לצד עמנואל גרופר ומרים גילת, שראה אור בהוצאת עמותת אפשר, בשנת 2021.[16][17] ב-2022 מונה לראש כוח המשימה של הארגון הבינלאומי לחינוך פנימייתי (FICE International) לסיוע לילדים ובני נוער באוקראינה בעת המלחמה בתחומי הרווחה והחינוך.
חיים אישיים
אלכס שניידר התגורר ברעננה, והיה נשוי עד לפטירתו לחנה לבית ריפס,[5] בעבר אחראית המחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ואב לארבעה בנים,[18] אחד מהם הוא המשורר רועי שניידר.
ספרים
- חינוך חוץ ביתי ופנימייתי (אסופת מאמרים), עורכים: אלכס שניידר, עמנואל גרופר ומרים גילת, הוצאת עמותת אפשר, 2021.
- אלכסנדר שניידר ועינת יצחק מונסונגו, אוריינות רגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש, נדבך מהותי בתפיסת הניהול הבית ספרית (דו"ח מחקר), המכללה האקדמית בית ברל, יולי 2010.
- מאמרים מתורגמים בטכנולוגיה חינוכית: עורך אלכס שניידר, לקט 9, ארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה ע"ש אביעזר ילין מיסודה של הסתדרות המורים, אוניברסיטת תל אביב משמורת; תשנ"ה.[19]
קישורים חיצוניים
אלכס שניידר, ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים
- ↑ רונית באלס-וקנין, ילדים צריכים לבוא בשמחה לבית הספר (כתבת פרופיל וריאיון על אלכס שניידר), ידיעות השרון, 27 במאי 2016.
- ↑ אלכס שניידר, בני דודים התאחדו לאחר פרידת משפחתם מאה שנים קודם לכן, מיי הריטג', 28 ביולי 2024
- ↑ ביוגרפיות, שניידר רות, מכון ז'בוטינסקי
- ↑ יהודה לפידות, שניידר רות, דעת (אתר אינטרנט)
- ^ 5.0 5.1 הפרופיל של אלכס שניידר, באתר Geni
- ↑ שמעון וייס, חביבם של תכולי הכומתות, דבר, 1985.
- ↑ קרולין ארוניסריינהרץ, לקבלת המנהל, המורים יעברו להקשב!, באתר nrg, 14 בנובמבר 2002.
- ↑ תולדות בה"ד 7, עמ' 166 (163).
- ↑ אלכס שניידר, ברשת החברתית LinkedIn
- ↑ עבודת הדוקטור של אלכס שניידר
- ↑ פרס חינוך גופני ארצי תשע"ה
- ↑ פרס הסתדרות המורים תשע"ו
- ↑ מאמרים מאת אלכס שניידר
- ↑ הסכם שיתוף פעולה עם ארגון המנהלים התיכוניים המחודש של אוקראינה, אתר הסתדרות המורים
- ↑ רקדנית קטועת הרגל מנפאל, מגיעה לשיקום בביה”ח לוינשטיין, 6 בספטמבר 2005
- ↑ חינוך חוץ-ביתי ופנימייתי, באתר הספרייה הלאומית
- ↑ חינוך חוץ-ביתי ופנימייתי, הספר בגרסתו המקוונת
- ↑ בני קימרון, הפיזיותרפיסטית הבינלאומית מרעננה פורשת: "העמידה דורות על הרגליים", באתר mynet רעננה, 22 בדצמבר 2020.
- ↑ מאמרים מתורגמים בטכנולוגיה חינוכית, באתר דעת"א
אלכס שניידר (איש חינוך)42654607Q136833496