אלעזר גלילי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלעזר (לסיה) גלילי
אלעזר (לסיה) גלילי
אלעזר (לסיה) גלילי
תאריך לידה 6 בפברואר 1903
מקום לידה רוסיה
עליה לישראל 1925
תאריך פטירה 6 בינואר 1988
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים צבאיים

אלעזר (לסיה) גלילי (6 בפברואר 19036 בינואר 1988) היה ממניחי היסוד למחשבה הצבאית העברית. נחשב אבי ההיסטוריה הצבאית הישראלית. מייסדה (יחד עם אליעזר לבנה) של הוצאת "מערכות" בשנת 1939, והעורך הראשי שלה ושל כתב העת "מערכות" עד 1967. בעל ידיעה אנציקלופדית בהיסטוריה צבאית וחוקר תקופת החשמונאים. כתב וערך ספרים ומאמרים רבים.

ביוגרפיה

אלעזר גלילי (אסקוז) נולד בשנת 1903 בעיירה במחוז סמולנסק שברוסיה. ממייסדי תנועת השומר הצעיר ס.ס.ס.ר (לימים נצ"ח - נוער צופי חלוצי).

למד מזרחנות באוניברסיטת מוסקבה, ונאסר על פעילותו הציונית. עם שחרורו ב־1925 עלה לארץ ישראל, והיה ממייסדי קיבוץ אפיקים, בו היה חבר כל ימיו. ב-1930 השתתף בוועידת היסוד של מפא"י. בשנת 1936 יצא בשליחות הסוכנות היהודית ללונדון, לארגון תנועות הנוער ולקידום העלייה, ובמקביל ללמוד את מערך הכוחות המזוינים הבריטיים וליצור קשר עם אנשי מחשבה צבאית.[1] באוקטובר 1938 חזר לארץ ישראל. עם חזרתו הוחלט על הקמת לשכה לייעוץ בטחוני וטכני שבה יפעלו גלילי ואליעזר ליבנה, ותאסוף מידע על הנעשה בצבאות העולם ותציע דרכים לפיתוח היכולת הבטחונית ביישוב.

במרץ 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, כתבו גלילי וליבנה מִזכר ובו קבעו כי לאור ההתפתחויות הבינלאומיות הצפויות תלוי עתידו של היישוב העברי בארץ ישראל בהפיכת ארגון "ההגנה" ל"אורגניזציה צבאית – חיל שדה עברי", שייתן תוקף ועוצמה למדיניות הפוליטית של הגופים האזרחיים ביישוב[2] ליבנה וגלילי צפו כמה תרחישים לעימות צבאי עם הערבים לאור הגבלת המעורבות הבריטית עקב ההתרחשויות במישור הצבאי הבינלאומי. כן צפו ליבנה וגלילי כי במצבים מסוימים עשוי כוח זה להכריע את הכף בקרבות הצפויים להיערך בין בריטניה ובין איטליה במזרח התיכון.[3] התזכיר נשלח על ידי חיים ויצמן לאישים שונים, ובהם קפטן לידל הארט, תחת הכותרת "מקומה של ארץ ישראל העברית במסגרת ההגנה בקיסרות במזרח התיכון",[2] וגם למרכז מפא"י, אך לא נפל על אוזניים קשובות ולא הצליח להביא למפנה חיובי במדיניות הבריטית ערב קבלת הספר הלבן בשנת 1939. עם זאת, נראה שתזכיר זה שיקף במידה רבה את הלך הרוחות בקרב מפקדי "ההגנה" ומנהיגי היישוב בעת עריכתו.[4]

משנת 1939 וכד סוף מלחמת העולם השנייה שימש כראש מחלקת התרבות של "ההגנה" (מחת"ר), ולמעשה היה קצין חינוך ראשי של הארגון. בשנת 1939 ייסד יחד עם אליעזר ליבנה את הוצאת "מערכות" ואת כתב-העת "מערכות", ובכך הקים במה לפיתוח החשיבה המדינית-צבאית הקיימת מאז ועד היום. היה עורך ראשי של הוצאת "מערכות" במסגרת "ההגנה" ובצה"ל עד לשנת 1967.

נפטר ב-6 בינואר 1988.

מספריו

  • צבאות הערבים בדורנו: על קרע עמיהם ומדינותיהם, הוצאת מערכות, תש"ח
  • קוים למערכות ישראל בימי הבית השני, הוצאת מערכות, 1951
  • מערכת רפיח 217 לפסה"נ: טקטיקה, אסטרטגיה ולוגיסטיקה בעולם ההלניסטי, מוסד ביאליק, 1999

ספר לזכרו

  • חקרי מלחמה: מאסף לזכרו של אלעזר (לסיה) גלילי מייסד מערכות ומפקדה הראשון / הוכן ומוגש על ידי החברה הישראלית להיסטוריה צבאית, מערכות-בית ההוצאה של צה"ל,‫ תל אביב: מערכות, 1988.
  • אלעזר (לסיה) גלילי : זכרונותיו וקווים לדמותו, 1997.

דמותו בספרות

דמותו של גלילי מככבת בספרו של אסף ענברי "הביתה", המספר את סיפורו של קיבוץ אפיקים, שגלילי נמנה עם מייסדיו. הספר מתאר במידה של ציניות את פעילותו המדינית הנוחה של גלילי בשליחות התנועה בזמן שמשפחתו של גלילי וחברי הקיבוץ שהוקם בהשראתו עובדים בפרך להגשמת הרעיונות שהגה.

קישורים חיצוניים

מאמרים שכתב:

מאמרים לזכרו:

הערות שוליים

  1. בית "מערכות" שנים ראשונות, מערכות 270–271, אוקטובר 1979, עמ' 6
  2. 2.0 2.1 בן-ציון דינור (עורך ראשי), ספר תולדות ההגנה, תל אביב: הוצאת מערכות, 1955–1972, חלק שני, עמ' 779.
  3. המזכר המלא מופיע בתולדות ההגנה, חלק שני, עמ' 1381–1387
  4. יגאל עילם, הגנה - הדרך הציונית אל הכוח, זמורה ביתן, 1979, עמ' 119.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0