אלפרד האר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
אלפרד האר (בהונגרית: Haar Alfréd; בודפשט, 11 באוקטובר 1885[1] - סגד, 16 במרץ 1933) היה מתמטיקאי הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
קריירה
נולד בשנת 1885 בבודפשט. אביו, איגנץ האר, היה סוחר יין, בעל אדמות, ואמו הייתה אמה פוקס (1853–1900)[2]. למד בגימנסיה הלותרנית בפשור בבודפשט וסיים את לימודיו בשנת 1903; בשנת 1904 החל ללמוד מתמטיקה ומדעים באוניברסיטת בודפשט, ובשנת 1905 נרשם לאוניברסיטת גטינגן. הפרופסורים שלו כללו את לוראנד אטווש, קונסטנטין קרתיאודורי, דויד הילברט, פליקס קליין וארנסט צרמלו, ומלומדים מצטיינים ומפורסמים נוספים.
בגימנסיה הפך לעמית מערכת של "כתבי העת המתמטיים בתיכון". הכישרון המתמטי שלו היה בולט: בסתיו 1903 זכה בתחרות המתמטיקה על שם לוראנד אטווש, ובכל זאת הפך תחילה לסטודנט בפקולטה להנדסה כימית באוניברסיטה הטכנולוגית של בודפשט. אולם בשנת 1904, המשיך את לימודיו באוניברסיטת בודפשט (היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) במתמטיקה, ושנה לאחר מכן באוניברסיטת גטינגן. ביוני 1909 קיבל את הדוקטורט שלו מדויד הילברט (עבודת הדוקטורט שלו עסקה בחקר פונקציות הרמוניות ספריות ובתורת שטורם-ליוביל וגילה מה שמכונה בניתוח הפונקציות כ"פונקציות האורטוגונליות של האר", אשר נמצאות בשימוש נרחב בניתוח פונקציות מאז ועד עתה), באותה השנה קיבל מינוי של מרצה באוניברסיטה.
בשנת 1912 הזמין אותו המתמטיקאי פרופסור דיולה פרקש ואת פרידיש ריס להיות פרופסורים באוניברסיטת קלוז'-נפוקה, והאר נענה להזמנה. החל מ-6 באפריל 1912, לימד את תורת הכמויות היסודית. הוא נחשב למרצה מצוין, ורבים מרישומיו בכתב ידו, שהכין להרצאותיו פורסמו מאוחר יותר בצורת ספרים. בשל הסכם טריאנון, בו טרנסילבניה נותקה מהונגריה והועברה לרומניה נאלץ לעזוב את האוניברסיטה לעבור מקלוז'-נאפוקה לסגד. משנת 1921 המשיך את עבודתו באוניברסיטת סגד. כאן, יחד עם פרידיש ריס הקים את המרכז למתמטיקה של אוניברסיטת סגד.
בשנת 1922, יחד עם עמיתיו, הוא ייסד את כתב העת המתמטי ההונגרי המשמעותי הראשון בחו"ל, ששמו Acta Stientiarum Mathematicarum.
מחלה שהתפתחה בקצב מהיר למדי, סרטן קיבה, עצרה אותו בעבודתו המדעית. הוא נפטר בערב 16 במרץ 1933.
תחומי מחקר
עסק בעיקר באנליזה מתמטית וטופולוגיה אלגברית. השיג תוצאות במערכות אורתוגונליות של פונקציות ואינטגרלים סינגולריים, פונקציות אנליטיות, משוואות דיפרנציאליות חלקיות, תורת הקבוצות, קירוב פונקציות וחשבון ואריאציות.
הנצחה
- על שמו נקראים כמה מושגים מתמטיים, כמו "מדד האר".
קברו בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט - אסטרואיד שהתגלה בשנת 1997 נקרא Alfredhaar (24907) על שמו.
כתביו
- Haar, A., Zur Theorie der orthogonalen Funktionensysteme, (Erste Mitteilung), Math. Ann. 69 (1910), 331–371 (at GDZ). (This is Haar's thesis, written under the supervision of David Hilbert.) 1910
- Haar, A., Die Minkowskische Geometrie und die Annäherung an stetige Funktionen, Math. Ann. 78 (1918), 294–311 (at GDZ).
- Zur Variationsrechnung („לחישוב הווריאציות”), 1930
- Der Maasbegriff in der Theorie der Kontinuerlichen Gruppen („מושג מידה בתיאוריה של קבוצות רצופות”), 1933
מקורות
- אנטל וארגה: אלפרד האר נפטר לפני 75 שנה. פוליגון, XVII. 1-2. s. (דצמבר 2008); 1-10.
- מרטון שאין: ה- ABC של ההיסטוריה של המתמטיקה. NTK - Typotex, Bp., 1993; מסת"ב 963-7546-41-3 . 148.
- לקסיקון ביוגרפי מהנדס-מדען הונגרי. (העורך הראשי פ. נגי, ס. ברצי ואח ', עורכים.) (1986): הונגרים בתולדות המדע והטכנולוגיה. הספרייה הטכנית הלאומית. מדען ומהנדס הונגרי לקסיקון ביוגרפי. ( מסת"ב 963-592-547-6 ), מהדורה נוספת ב- מסת"ב 963-85433-5-3 1997 מסת"ב 963-85433-5-3 )
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
