אלתור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"The King and Carter Jazzing Orchestra", אלתור בפעולה במוזיקת הג'אז.

אִלתור (בלועזית: אימפּרוֹביזציה) הוא הפעולה של יצירת דבר חדש ושונה במשך תקופת זמן מסוימת[1] ללא תכנון מקדים.

מתקן מאולתר לתיקור כלי רכב 'רכים' ('נינג'ה') עשוי ממסמר ודיסקית גומי. יחידות כאלה פוזרו על ידי פלסטינים בכבישי יהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה.

מקור השם "אלתור" בעברית מהמילה הארמית "לאלתר" שהיא קיצור הצירוף "על־אתר" -מייד, על המקום.

ההבדל המרכזי בין האלתור ליצירתיות הוא שהאלתור חייב להתבצע באופן ספונטני אשר אינו מאפשר תכנון מודע או תיקון של טעויות[1].

מאפיינים

האלתור הוא מנגנון יצירתי המבוסס על חוסר ודאות[2]. מהותו של האלתור היא המצאה וחשיבה מהירה, שהרי האלתור הוא המצאת היצירה (או כל תהליך אחר) תוך כדי ביצועה. דבר זה הופך את האלתור למשימה קשה לביצוע[1]. אלתור הוא צורה של יצירה (כפועל ולא כשם עצם) באמנות, או אמנות בפני עצמה. למרות זאת, אלתור לא מבוצע רק בהקשר אמנותי אלא בכל תחומי החיים. אלתור יכול להתבצע בתחומים שאינם קשורים קשר ישיר לאמנות. למשל, חובש שנתקע ללא ציוד מתאים, ומאלתר ציוד לטיפול בפצוע.

משום שטבעו של האלתור מערב יצירה של דברים חדשים בדחף הרגע הוא נחשב כמצב מעורר לחץ[1].

משטח עץ EuroPallet שהותקן כספסל רחוב מאולתר בנאפולי (איטליה).
פעמון צאן מאולתר שנמצא בשדה ליד תקוע. גוף הפעמון עשוי שבר כלי מטבח מאלומיניום והענבל מתרמיל כדור רובה.
תוף בס מאולתר בכיכר טרפלגר, לונדון
כיסוי כובע מאולתר של יהודי חרדי ביום גשם בתל אביב


אלתור וחשיבה

האלתור מעודד אנשים לשבור דפוסי חשיבה ישנים[1] ובכך הוא יכול לעודד את היצירתיות.

אלתור באמנות

האלתור, בהקשרו האומנותי, לא נפוץ (או לא אפשרי) בתחומים שבהם היצירה כתובה, מודפסת או מוצקה (כמו ציור, קולנוע, פיסול, צילום וספרות), אלא בתחומים שבהם היצירה מבוצעת על ידי האמן על במה, כמו מוזיקה, מחול, פנטומימה ותיאטרון. למעשה יכולת האלתור חיונית לכל אמנויות הבמה[2].

אלתור במוזיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אלתור (מוזיקה)

דוגמה מצוינת לאלתור אפשר למצוא במוזיקת הג'אז. רוב המוזיקה בג'אז אינה כתובה אלא מאולתרת, ולכן גם בג'אז ההרכבים קטנים יותר (על מנת שתתאפשר אינטראקציה בין הנגנים), כשכל נגן מקבל פרק זמן מסוים שבו ניתן לו חופש לנגן את רעיונותיו המוזיקליים כששאר הנגנים מלווים אותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
  2. 2.0 2.1 נילי לוברני רולניק (2009). חיים בתוך סיפור: תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזיציה. רעננה: הקיבוץ המאוחד מכון מופ"ת.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0