רבי אלתר שפירא
| לידה | ה'תרי"ד |
|---|---|
| פטירה | ח' באלול ה'תרצ"ו (בגיל 82 בערך) |
| מקום פעילות | רומניה |
| השתייכות | חסידות |
| חיבוריו | שו"ת "קול יהודה", "בית יהודה" ו"בית ישראל" על התורה |
הרב אלתר אליקים שרגא שפירא (~ ה'תרי"ד, 1854 – ח' באלול ה'תרצ"ו, 1936) היה רב רומני, רבן של ויקנה (אנ') וצ'רנוביץ. פוסק הלכה מרכזי, חסיד צ'ורטקוב ופעיל ליישוב ארץ ישראל. מחבר שו"ת "קול יהודה", "בית יהודה" ו"בית ישראל" על התורה, ועוד.
ביוגרפיה
נולד בשם אליקים שרגא לחיים שמעון שפירא בעיר טלוסטה, גליציה, בערך בשנת ה'תרי"ד (1854). סבו ברצ'י שפירא היה רבן של סקאלא ושפיטיווקא, סבא רבה של הרב מאיר שפירא מלובלין (לימים היו בין שניהם קשרי ידידות עמוקים).[1] שמו אלתר (לעיתים: אלטר) נוסף כשהיה חולה ומאז היה שמו היחיד. בילדותו התקרב אצל הרב מנחם מנדל הגר, הראשון לאדמו"רי ויז'ניץ (מחבר "צמח צדיק"). בהיותו בן 18 נסמך לרבנות בידי הרב יהודה לנדא רבה של סדיגורה והרב משה תאומים מהורדונה. היה חסיד צ'ורטקוב. כן עמד בקשרי ידידות עם הרב משה פרידמן, האדמו"ר מבויאן ונשיא ישיבת חכמי לובלין.[2]
לאחר נישואיו עבר לעיר בקאו, ולמד בה כעשר שנים. בהמשך כיהן כעשרים שנה כרבה של ויקנה (אנ'), מחוז בוקובינה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט למוראביה. לאחר המלחמה שב לבוקובינה. ושימש כאב"ד צ'רנוביץ, במקומו של הרב בנימין אריה וייס (מחבר "אבן יקרה") רבה של קהילת יהודי צ'רנוביץ. באותה עת התגוררו בעיר עשרות אלפי יהודים, שחלקם הגדול לא שמר מצוות. הרב שפירא לא אבה לשמש רבה הרשמי של העיר אלא כאב בית הדין בה בלבד, אולם לפי עדויות שונות היא שימש בפועל כמנהיג היהדות הדתית בעיר.
הרב שפירא נחשב לפוסק הלכה מפורסם. בהסכמתו לספרו, תיארו המהרש"ם מברז'ן, מגדולי הפוסקים בדורו, בכינוי "המאור הגדול". כן התכתב בהלכה עם הרב דוד מנחם מאניש באב"ד, הרב מאיר אריק, הרב דוד הלוי הורוויץ רבה של סטניסלב, הרב יהודה ליב צירלסון, הרב אברהם יעקב הורוביץ ועוד. נודע כאוהב ישראל, תומך פעיל בארגונים שעסקו ביישוב ארץ ישראל ותמיכה בעניי הארץ.
הרב שפירא נפטר ביום ח' באלול ה'תרצ"ו (1936). נטמן בבית העלמין היהודי בצ'רנוביץ. על קברו הוקם אוהל לתפילה.
משפחתו
נישא לאסתר רחל, בתו של הרב ישראל סג"ל אב"ד בעיר בקאו,[3] אחותו של הרב לוי יצחק סג"ל ששימש אב"ד בעיר חוש (נפ' ה'תרס"ו, 1906).[4] נפטרה בט"ו בטבת ה'תרס"ט (1909) ואחותה, מרים שפרה ארנשטיין, סייעה לו ולילדיו. בניו: פנחס שפירא אשר נישא להינדא לבית בקנרוט (נפ' ה'תשי"ז, 1957),[5] אביו של חבר הכנסת אברהם יוסף שפירא. בן נוסף הוא דוב ברצ'י שפירא[6] אשר נישא לחנה, בתו של הרב יעקב טירהוז (ה'תר"ל – ה'תש"ג) מחבר "עקבי יעקב".[7]
ספריו
- שם משמעון – על התורה, זולשצ'יק תרס"ה; מהדורה חדשה, תל אביב תשס"ז
- מקור חיים – על השבת והמועדים, צ'רנוביץ תרפ"ו; מהדורות חדשות, ירושלים תשל"ז; ותל אביב תשס"ז
- בית ישראל – על התורה ושו"ת, צ'רנוביץ תרפ"ח; מהדורה חדשה, ירושלים תשס"ה
- בית יהודה – על התורה, צ'רנוביץ תרצ"ד; מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ו
- קול יהודה – שו"ת, צ'רנוביץ תרצ"ד
- אהלי צדיקים – מעשיות מרבנים ואדמו"רים רבים, צ'רנוביץ תרצ"ו
- מגילת יוחסין – נדפס תחילה בספר "שם משמעון" ושוב בסוף ספר "מקור חיים", ירושלים תשל"ב
לקריאה נוספת
- הרב אלימלך שרגא שפירא (צאצאו), 'בשער הספר' – תולדות חייו, בתוך: שם משמעון, תל אביב תשס"ז
- ברוך טרקטין ולואסיאן זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב, ירושלים תשע"ב, עמ' 832
קישורים חיצוניים
- מצבתו ותמונתו של הרב שפירא באתר yuhrzeit
- זאב בלוי, הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • רבי אלטר אליקים שרגא שפירא מטשערנאוויץ, באתר JDN, 8 בספטמבר 2019
אלטר אליקים שרגא בן חיים שמעון שפירא (1855-1936), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין, כרך א, בני ברק תשנ"ד, עמ' כו (בעמוד הבא נדפסה תמונתו של הרב אטלר שפירא)
- ^ דעת משה, ירושלים תשמ"ד, בפתח השער עמ' 8
- ^ על אודותיו ראו: יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' תקיב.
- ^ ברוך טרקטין ולואסיאן זאב הרשקוביץ, אנצקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב, ירושלים תשע"ב, עמ' 643
- ^ ראו: שערים, י"ד אדר ב' תשי"ז, עמ' 1
- ^ על אודותיו ראו: ברוך טרקטין ולואסיאן זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב, ירושלים תשע"ב, עמ' 833
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג, ירושלים תשנ"ז, עמ' 159
