הקלויז של חסידות צ'ורטקוב
בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן
חסידות צ'ורטקוב היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20. רוב חסידי צ'ורטקוב נרצחו בשואה אך היא המשיכה להתקיים עד פטירת האדמו"ר האחרון בשנת 1958. כיום נותר לה זכר בדמות בתי כנסת קטנים בשכונת מאה שערים בירושלים, בצפת, במנצ'סטר, באנטוורפן ובלונדון.
היסטוריה
הדור הראשון
החסידות נוסדה בשנת תרכ"ה (1865) בידי רבי דוד משה פרידמן, בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. הוא רכש ארמון גדול שהיה בעיר והפכו למרכז החסידות. היה חתנו של רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל.
הדור השני
אחר פטירתו של רבי דוד משה בכ"א תשרי תרס"ד ירש אותו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב, שניהל את חצרו בצ'ורטקוב עד למלחמת העולם הראשונה. היה חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה. במלחמת העולם הראשונה, ברח רבי ישראל לווינה שבאוסטריה, ושם השתקע יחד עם בני משפחתו, אך היה מגיע לצ'ורטקוב פעמיים בשנה, לחג השבועות, ולחג שמחת תורה. מסע זה בין וינה לצ'ורטקוב היה אירוע מרגש ואף כונה "צעדת מלכים". בווינה הקים הרבי את "הסתדרות החרדים", שלימים השתלבה באגודת ישראל. הרבי נודע באהבתו לארץ ישראל, ולכל מי ששאל אותו אמר לעלות לארץ[1], שלח שליחים מחסידיו לקנות עבורו אדמות בארץ-ישראל, והתכוון לעלות בעצמו ולהקים בהן יישוב. הרבי אף כיהן כנשיא אגודת ישראל לצידו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, וכינוסי האגודה הנודעים בשם ה"כנסייה הגדולה" התקיימו בווינה לכבודו של הנשיא שהתגורר שם. יו"ר הוועד הפועל של אגודת ישראל ר' מאיר שפירא רבה של לובלין היה מחסידיו הנודעים של הרבי מצ'ורטקוב. הרבי נפטר בי"ג כסלו שנת תרצ"ד (1933) והותיר אחריו שני בנים: רבי נחום מרדכי ורבי דב בֶּר (בער)[2], ושתי בנות: מרים, אשת רבי מנחם נחום מאיצקן, וחוה, אשת רבי צבי אריה טברסקי שלימים שימש אף הוא כאדמו"ר מצ'ורטקוב.
הדור השלישי
לאחר פטירת רבי ישראל, ירש אותו בנו רבי נחום מרדכי שהיה חתנו של דודו רבי שלמה בנו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום מרדכי הנהיג את הקהילה בווינה עד שנת תרצ"ט (1939), עלה ארצה והקים בית כנסת קטן בביתו. היה חבר במועצת גדולי התורה. חיבר ספר בשם "דורש טוב" על המועדים. נפטר בי"ח באדר ב' תש"ו.
רבי דוב בער אחיו של רבי נחום מרדכי ירש את עסקנותו של אביו רבי ישראל מצ'ורטקוב כחבר ועד הפועל של אגודת ישראל והנהיג את חסידי צ'ורטקוב יחד עם אחיו. אך כשנה לאחר פטירת אביו חלה, ונפטר בכ"ד באלול תרצ"ו[3]. היה חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן. בנו של רבי דוב בר - דוד משה עונה בווינה על ידי הגרמנים, וברח יחד עם אמו ואחותו לבריטניה, התיישב בלונדון בשכונת ענדן. כיום בניו מנהיגים את קהילת חסידי צ'ורטקוב, בנו הרב דוב בר מאנטוורפן, ובנו הרב ישראל ממנצ'סטר שאף פתח בית מדרש גדול ומפואר שם וחיבר ספר מדברי תורתו בבית המדרש בשם "שבט מישראל" (ירושלים תשס"ז). חתנו של רבי דוד משה הוא הרב יצחק הלפרין בן רבי אברהם שמשון מוסלוי.
הדור הרביעי
בנו של רבי נחום מרדכי, רבי שלמה המשיך להנהיג את החסידות עד ט"ו בחשוון תשי"ט (1958) אך אז נפטר ממחלה. היה חתנו של דודו רבי ישראל מסדיגורה. חיבר את הספר "דברי שלמה" על המועדים.
המשך השושלת
לאחר פטירת רבי שלמה, זקני החסידים הכתירו את דודו, רבי צבי אריה טברסקי ששימש עד אז כאדמו"ר מזלטפולי (שושלת צ'רנוביל), ואכן כונה כאדמו"ר מזלטפולי-צ'ורטקוב, נפטר בכ"ז אב-תשכ"ח (1968).
כיום אין אדמו"ר לחסידות צ'ורטקוב. רבים מחסידי צ'ורטקוב הצטרפו לחסידויות אחיות של שושלת רוז'ין, סדיגורא ובויאן.
באירופה קיימים מספר בתי מדרשות הנושאים את השם "צ'ורטקוב":
נכדו היחיד של רבי צבי אריה טברסקי (ונינו של רבי ישראל מצ'ורטקוב), הרב חיים מיכאל ביברפלד, פתח בית מדרש בשכונת טוטנהאם בלונדון, כאדמו"ר מזלטופולי-צ'ורטקוב. הרב חיים מיכאל הוא חתנו של הרב יהושע זאב מייזליש, רבה של ליעז' בלונדון, ומחותן עם האדמו"ר הרב נחום דב ברייאר מבויאן, והאדמו"ר הרב יעקב הגר מסרט ויז'ניץ.
נינים אחרים של רבי ישראל מצ'ורטקוב, מנהיגים גם הם קהילות חסידי צ'ורטקוב:
בנו של רבי דב בער, רבי דוד משה, נמלט מוינה בזמן השואה והתיישב בלונדון, שם הנהיג את קהילת חסידי צ'ורטקוב. לאחר פטירתו ממשיכים שני בניו בהנהגת בתי מדרשות: בנו הרב דוב בר פרידמן בקהילת חסידי צ'ורטקוב באנטוורפן, ובנו הרב ישראל פרידמן בקהילת החסידים במנצ'סטר.
הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב-מנצ'סטר
הרב חיים מיכאל בירברפלד מצ'ורטקוב-לונדון
| עץ שושלת רוז'ין
|
מקראה:
| ענף אדמו"רי קופיטשניץ | | ענף אדמו"רי בוהוש | | ענף אדמו"רי פשקאן | | ענף אדמו"רי בויאן | | ענף אדמו"רי סדיגורה | | ענף אדמו"רי שטפנשט | | ענף אדמו"רי צ'ורטקוב | | ענף אדמו"רי הוסיאטין | | ענף אדמו"רי וסלוי | |
- ^ חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
- ^ שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
- ^ חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט
- ^ חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו
- ^ חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו"
- ^ חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
- ^ חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו
- ^ בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
- ^ חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
- ^ חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
- ^ חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן
- ^ שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ
- ^ נפטר בחיי אביו אך זקני החסידים נהגו בו כבוד כמו אדמו"ר. היה חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב
- ^ חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין
- ^ חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'
- ^ חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)
- ^ חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון
- ^ חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה
- ^ חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
- ^ חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה
- ^ חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן
- ^ חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו.
- ^ חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן
- ^ היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות
- ^ לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות.
- ^ חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש
- ^ ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ
- ^ בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.
- ^ לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור
| |
|
|
חסידים מפורסמים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הייתה לו התכתבות קצרה עם בנימין זאב הרצל בניסיונו של זה האחרון לרתום לציונות את האורתודוקסיה במזרח אירופה, אך ניסיונות אלו כשלו.
- ^ נכדיו מכהנים כיום כראשי קהילות צ'ורטקוב, ראו להלן
- ^ ישראל שפיגל, על הצדיקים ועל החסידים, ירושלים תש"ע, בערך "הרה"ק ר' נחום מרדכי מטשורטקוב ואחיו"
| חצרות חסידיות
|
| שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
| חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
| חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה ♦ בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע רבי משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
| חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע ♦ • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
| חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (רבי נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • פני מנחם • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
| חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ בית נדבורנה: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע רבי יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) ♦ בית קוסוב ויז'ניץ: קוסוב • רדוביץ • ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סערט ויז'ניץ • דז'יקוב ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ • בוקרשט
|
| חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
| חסידויות ארץ ישראל
|
ערלוי • אונגוואר • אשלג • זלוטשוב • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: ר' אשר פריינד • תורת חכם • נחלת יעקב • נזר ישראל
|
| חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|
