דוד מנחם מאניש באב"ד

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רבי דָּוִד מְנַחֵם מאָנִישׁ בַּאבַ"ד (ה'תרכ"ה, 1865 בערך - כ"א בסיוון ה'תרצ"ז, 31 במאי 1937) היה רב וראש ישיבה חסידי גליציאני. רבה של טרנופול, ומגדולי הפוסקים בגליציה בין מלחמות העולם. נודע בספר השו"ת שלו, חבצלת השרון.

ביוגרפיה

נולד בסטריסוב לגיטל ולרב המקומי רבי יהושע השיל באב"ד, צאצא למשפחת הרבי ר' העשיל מקראקא. בצעירותו למד באופן עצמאי בבית המדרש בעיר מגוריו, הוא היה שקדן ובעל זיכרון טוב ולפי האגדה היה מצטט פרקים שלמים מספרי האחרונים על-פה, בתמורה לפרוטות שנתנו לו סוחרים למדנים שבאו ליריד בסטריסוב. נישא לבתו של רבי יואל משה סג"ל לנדא, רבה של יברוב, כמנהג הימים התפרנס משולחן חמיו, ועשה אצלו שימוש חכמים. בתקופה זו נסמך לרבנות בידי הרב בעריש רפפורט מראווה.

עם עזיבת אביו, בתרנ"ב, את סטריסוב לטובת רבנות פודבולצ'יסק, התמנה רבי דוד מנחם מוניש כרבה של סטריסוב מולדתו. שנתיים לאחר מכן (תרנ"ד, 1894) נפטר חמיו ביברוב והוא עבר לכהן ברבנות יברוב, משרה בה החזיק במשך 17 שנה.

בשנת 1912, תרע"א, התמנה כראב"ד טרנופול לצדו של הרב המקומי רבי יהושע השל באב"ד שהתמנה שנתיים קודם לכן כרבה של העיר על מקום אביו, אך היה חלוש מכדי להנהיג לבדו את הקהילה היהודית בעיר שמנתה באותה תקופה כשבעת אלפים משפחות. הרב באב"ד היה חסיד בעלז, ורבותיו אדמו"רי החסידות השתבחו בו מאד; הרבי ישכר דב רוקח (הזקן) אמר עליו כי "דבר חידוש הוא", ובנו יורשו הרבי אהרן רוקח מצוטט כמי שאמר ש"איש קדוש הוא, יהודי קדוש מלפני מאה שנה".

הוא הקים בטרנופול ישיבה גבוהה, ועסק גם בפעילות ציבורית. מסופר כי הקפיד להכין מדי יום לפנות בוקר את הקפה לתלמידי הישיבה שהשכימו ללימודיהם. במקביל השיב לשאלות הלכתיות מכל רחבי גליציה, ונחשב לאחד מגדולי פוסקי גליציה בין מלחמות העולם לצדם של רבי מאיר אריק ורבי אברהם מנדל שטיינברג מברודי.

בשנת תרפ"ה, 1925, נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לבת-אחיו רבי יוסף דוב באב"ד מטוויסט. ב-1934 חלה בשחפת העצמות ונסע לשווייץ לצורכי רפואה, הוא שב כעבור שנתיים לטרנופול ואת ימי הקיץ היה עושה בעיירת המרחץ טאטרוב. ביום שישי י"ח בסיוון תרצ"ז התמוטט, ונפטר ביום שני כ"א בסיוון ה'תרצ"ז, 31 במאי 1937. הוא נקבר בטרנופול למחרת.

משפחתו

משפחתו של הרב באב"ד הייתה משפחה רבנית מובהקת. חמשת אחיו כיהנו כרבנים: רבי יצחק באב"ד, רבה של טרטקוב. רבי לייבוש, רבה של פודבולצ'יסק במקום אביו. רבי שלום, רבה של וורנז'. רבי יוסף דוב, כיהן כדיין במיקולניץ. אחותם ראצי נישאה לרבה של סטריסוב; גם חתניו היו כולם רבנים: רבי אלימלך פרנקל-תאומים, רבה של יברוב. רבי אורי שרגא-פייבל באב"ד, רבה של בודזאנוב. ורבי יהושע השיל באב"ד שהתמנה תחתיו כרבה של טרנופול.

לקריאה נוספת

  • ד"ר הלל זיידמן, רבני טרנופול במאות הי"ח והי"ט: הרב מנחם-מוניש באב"ד בעל „חבצלת השרון”, בתוך: פ. קורנגרין (עורך), טרנופול, אנציקלופדיה של גלויות: סדרת פולין, כרך שלישי. ירושלים תל אביב, תשט"ו, עמ' 263–264
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ח, עמ' קסח-רה.
  • יעקב הייזלר, המאור הגדול, המבשר, מוסף "תורני". גיליון 340, י"ח בסיוון תשע"ה. עמ' ח-יא.

קישורים חיצוניים

ספריו