אל-טעם
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. אל-טעם (אנ') הוא אובדן תפקודי הטעם של הלשון, ובמיוחד חוסר היכולת לזהות מתיקות, חמיצות, מרירות, מלחות ואומאמי (פירושו "טעם נעים / טעים"). זה לפעמים מבולבל עם תתרנות - אובדן חוש הריח. מכיוון שהלשון יכולה להצביע רק על מרקם ולהבדיל בין מתוק, חמוץ, מר, מלוח ואומאמי, רוב מה שנתפס כחוש הטעם נגזר למעשה מחוש הריח. תתרנות אמיתית היא נדירה יחסית בהשוואה להיפוגיוזיה (Hypogeusia) – אובדן חלקי של הטעם - ודיסגיוזיה (Dysgeusia)- עיוות או שינוי הטעם.[1][2]
סיבות
הגורמים העיקריים להפרעות טעם הם טראומת ראש, דלקות בדרכי הנשימה העליונות, חשיפה לחומרים רעילים, גורמים איטרוגניים, תרופות וגלוסודיניה (" תסמונת הפה הבוער (BMS)").[2]
טראומת ראש עלולה לגרום לחבלות באזורים במערכת העצבים המרכזית המעורבים בעיבוד גירויי טעם, כולל התלמוס, גזע המוח והאונות הרקתיות; זה יכול גם לגרום נזק למסלולים נוירולוגיים המעורבים בהעברת גירויי טעם.
נזק נוירולוגי
נזק רקמתי לעצבים התומכים בלשון יכולה לגרום אגיוזיאה, במיוחד לעצב צ'ורדה טימפני (tympani chorda) ולעצב הלשון והלוע. עצב הצ'ורדה טימפני מעביר טעם לשני שלישים הקדמיים של הלשון ועצב הגלוסופרינגי מעביר טעם לשליש האחורי של הלשון. הפרעות נוירולוגיות כמו השיתוק של בל, דיסאוטונומיה משפחתית וטרשת נפוצה גורמות לבעיות דומות לנזק עצבי, כמו גם מצבים זיהומיים מסוימים כמו אמובואיד מנינגואנצפלופתיה ראשונית (primary amoeboid meningoencephalopathy) . העצב הלשוני (שהוא ענף של העצב המשולש, אך נושא תחושת טעם בחזרה לעצב צ'ורדה טימפני אל האונה הרקתית של עצב הפנים) עלול להיפגע גם במהלך ניתוח אותולוגי, מה שגורם לתחושת טעם מתכתי.
בעיות במערכת האנדוקרינית
מחסור בוויטמין B 3 (ניאצין) ואבץ עלול לגרום לבעיות במערכת האנדוקרינית, העלולות לגרום לאובדן טעם או שינוי טעם. הפרעות במערכת האנדוקרינית, כמו תסמונת קושינג, תת פעילות של בלוטת התריס וסוכרת עלולות לגרום לבעיות דומות. אגיוזיאה יכול להיגרם גם כתוצאה מתופעות לוואי רפואיות מתרופות אנטי - ראומטיות (antirheumatic drugs) כמו פניצילאמין, תרופות נגד פרוליפרסיביות כמו ציספלאטין, מעכבי ACE ותרופות אחרות הכוללות אזלסטין, קלריתרומיצין, טרבינאפין וזופיקלון .
סיבות אחרות
נזק ודלקת מקומיים המפריעים לבלוטות הטעם או למערכת העצבים המקומית, כמו זו הנובעת מטיפול בהקרנות, גלוסיטיס, שימוש בטבק או שימוש בשיניים תותבות עלולים גם הם לגרום לאגיוזיאה. סיבות ידועות אחרות כוללות אובדן רגישות לטעם מהזדקנות (שגורמת קושי בחישת טעם מלוח או מר), הפרעת חרדה, סרטן, אי ספיקת כליות ואי ספיקת כבד. לאחרונה דווח על 88% מקבוצה של יותר מ -400 חולי COVID-19 באירופה שדיווחו על אי תפקוד במערכת העיכול (86% דיווחו על תפקוד חוש הריח ).[3]
אבחון
הפרעות הטעם והריח מאובחנות על ידי רופא אף אוזן גרון, רופא האוזן, האף, הגרון, הראש והצוואר. רופא אף אוזן גרון יכול לקבוע את מידת הפרעת חוש הטעם של אדם על ידי מדידת הריכוז הנמוך ביותר של איכות הטעם שאדם יכול לגלות או לזהות. ייתכן שאדם יתבקש להשוות בין טעמם של חומרים שונים או לשים לב כיצד עוצמת הטעם גדלה כאשר ריכוז החומרים גדל. מדענים פיתחו בדיקות טעם בהן המטופל מגיב לריכוזים כימיים שונים. זה עשוי לכלול בדיקה פשוטה של "לגימה, יריקה ושטיפה", או שכימיקלים עשויים להיות מושמים ישירות על אזורים ספציפיים בלשון.
קישורים חיצוניים
- מילון הרפואה המקוון MedTerms. "Ageusia" . הוחזר ב -15 באפריל 2005.
- מחברת לעיסוק במשפחה. "תחושת טעם" . הוחזר ב -15 באפריל 2005.
- אישור עיניים ואוזניים של מסצ'וסטס. "הפרעות טעם" . הוחזר ב -26 במאי 2010.
הערות שוליים
- ^ "Taste Disorders". Massachusetts Eye and Ear Infirmary. נבדק ב-30 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Thomas Hummel; Basile N Landis; Karl-Bern Huttenbrink (2011). "Smell and Taste Disorders". GMS Current Top Otorhinolaryngology- Head and Neck Surgery. 10: Doc04. doi:10.3205/cto000077. PMC 3341581. PMID 22558054.
- ^ Lechien, Jerome R.; Chiesa-Estomba, Carlos M.; De Siati, Daniele R.; Horoi, Mihaela; Le Bon, Serge D.; Rodriguez, Alexandra; Dequanter, Didier; Blecic, Serge; El Afia, Fahd (6 באפריל 2020). "Olfactory and gustatory dysfunctions as a clinical presentation of mild-to-moderate forms of the coronavirus disease (COVID-19): a multicenter European study". European Archives of Oto-Rhino-Laryngology. doi:10.1007/s00405-020-05965-1.
{{cite journal}}: (עזרה)
