אמירה לם
| לידה | 21 ביולי 1955 (גיל: 70) |
|---|---|
| מדינה |
|
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
| תקופת פעילות | מ-1986 |
| מעסיק | ידיעות אחרונות |
אמירה לם (נולדה ב־21 ביולי 1955) היא עיתונאית ישראלית, הפעילה בעיקר במוסף השבועי "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות". לם ידועה בעיקר בזכות כתבותיה על אישים בכירים במדינה וכתבות דיוקן מעמיקות שזוכות להכרה רחבה.[1]
קריירה עיתונאית
את דרכה העיתונאית התחילה בשנת 1973 ככתבת צבאית ב"במחנה נח"ל". לאחר מכן כתבה במקומונים "צומת השרון" ו"העיר" מרשת שוקן ובמוסף "הארץ". ל"ידיעות אחרונות" הצטרפה בשנת 1995. במשך שנים רבות כתבה כתבות למוסף "7 ימים", והיא נחשבת אחת הכתבות הוותיקות והמנוסות של המוסף.[2] בין היתר ערכה ראיונות עומק עם שמעון פרס, אריאל שרון, אהרן ברק, מאיר שמגר, עמוס עוז, אריק איינשטיין וחיים גורי. כן כתבה לם סדרת ראיונות על דליה רביקוביץ, ובכלל זה הריאיון האחרון שנתנה המשוררת לפני מותה. גם שולמית אלוני הפקידה בידיה את הריאיון האחרון שלה, שלבקשתה פורסם אחרי מותה כצוואה רוחנית. נוסף על כך ערכה לם רב־שיח עם כל ראשי המוסד לדורותיהם ורב־שיח (עם העיתונאית טובה צימוקי) עם כל נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם.[3]
במסגרת עבודתה התריעה לא פעם על הפגיעה במערכת המשפט, על השסעים שנפערים בחברה הישראלית ועל הסדקים בניהול המדינה.
בשנת 2001 שורבב שמה ב"עין השביעית" וב"גלובס" בשני אירועים עיתונאיים שרק הצביעו על גישתה המקצועית והאחראית כעיתונאית חוקרת. [4] [5]
"העין השביעית"
כתבות ותחקירים שערכה לם מצוטטות באתר "העין השביעית", שהוא פלטפורמה מרכזית לביקורת תקשורת ועיתונות חוקרת בישראל.[6]
חלק ניכר מפרסום עבודותיה ב"העין השביעית" מתמקד בפרויקט תחקירים מיוחד בשם "שיטת 'ידיעות אחרונות'". פרויקט זה מנתח באופן שיטתי את התנהלות העיתון, את יחסיו עם גורמים פוליטיים וכלכליים, ואת ההשפעות של יחסים אלו על התוכן העיתונאי. כתבות אלו חושפות, בין היתר, את מערכת היחסים המורכבת בין מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס לבין ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, את עלייתו של "ידיעות אחרונות" לעיתון המוביל בישראל, ואת מעורבותם של גורמים פוליטיים בתוכני העיתונות. הריכוז הגבוה של כתבות אמירה לם באתר "העין השביעית", מצביע על התמחותה הבולטת בתחום ביקורת התקשורת והעיתונות החוקרת.[7] זהו אינו דיווח חדשותי שגרתי, אלא ניתוח מעמיק ושיטתי של כשלים אתיים, השפעות פוליטיות וכלכליות על התוכן העיתונאי, ופירוק מנגנוני הכוח בתקשורת.[8] הדבר מצביע על מיקוד ספציפי ומתמשך בתחום זה בקריירה שלה.[9] באמצעות פרסום עקבי של תחקירים ביקורתיים על גופי תקשורת רבי השפעה כמו "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", ופרסומם דרך פלטפורמה כמו "העין השביעית", אמירה לם ממצבת את עצמה כעיתונאית "כלב שמירה" (watchdog). עבודתה חושפת לכאורה ניגודי עניינים, התערבות פוליטית ושחיקת עקרונות העיתונות החוקרת. בכך, היא תורמת באופן משמעותי לשיח הציבורי על אחריותיות תקשורתית ושקיפות.[10] קרה גם לא פעם שלם עשתה עבודה עיתונאית אך בעקבות סיבות פוליטיות או אחרות הדברים לא פורסמו כפי שכתבה אותם: "בימי חפץ, המריאו כתבי העיתון רונן ברגמן ואמירה לם עם גאידמק למוסקבה, בניסיון נוסף לפצח את האיש. הכתבים שאלו את גאידמק את כל השאלות המתבקשות, אולם הכתבה 'נארזה' על־ידי העורכים בצורה אוהדת יותר".[11]
קישורים חיצוניים
אמירה לם, ברשת החברתית פייסבוק- אמירה לם, אלונה ברקת: "הרגשתי כמו מפקד במלחמה שפתאום מגלה שהחיילים לא מאחוריו", באתר ynet, 1 במאי 2020
- אמירה לם, לא הכל שפיט, באתר ynet, 16 באפריל 2009
- בלי כיסוי, באתר העין השביעית, 1 בדצמבר 1997
- אמירה לם, לא הכל שפיט, באתר ynet, 16 באפריל 2009
הערות שוליים
- ↑ ארכיון יד יערי : אמירה לם, כתבה על יצחק וינטברג, מפקד ארגון הפרטיזנים המאוחד, באתר infocenters.co.il
- ↑ לם, אמירה / 'סערת רוח'. 7 ימים, ידיעות אחרונות, 23.10.2009, באתר הספריה הלאומית, 2009
- ↑ טובה צימוקי ואמירה לם, נשיאי העליון לשעבר נגד איילת שקד: "שר המשפטים אמור להיות חומת המגן של בית המשפט. החומה הזו התערערה", באתר ynet, 9 במאי 2016
- ↑ כרמית גיא, אופס, נפלתי, באתר העין השביעית, 1 במאי 2001
- ↑ יואב יצחק, אורי פורת תובע מ"ידיעות אחרונות" מיליון שקל בטענה להוצאת דיבה, באתר גלובס, 17 בדצמבר 1998
- ↑ אמירה לם, באתר העין השביעית
- ↑ שיטת ידיעות אחרונות, באתר העין השביעית, 6 באוקטובר 2022
- ↑ ענת באלינט, 100 עיתונאים ב"ידיעות אחרונות" הגישו עצומה נגד פיטורי מירון רפופורט, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2003
- ↑ ענת באלינט, עיתונאים ב"ידיעות אחרונות" תומכים בעורך המפוטר של "7 ימים", באתר הארץ, 25 בינואר 2006
- ↑ איתמר ב"ז ואורן פרסיקו, שיטת "ידיעות אחרונות": הרומן שלי עם אולמרט, באתר העין השביעית, 15 במרץ 2023
- ↑ איתי רום, חיבוק מהכיוון הלא נכון: תחת עריכתו של ניר חפץ איבד מוסף הדגל של "ידיעות אחרונות" את מעמדו כמוביל התחקירים הפוליטיים בעיתונות, באתר העין השביעית, 1 ביוני 2007
אמירה לם42488429Q135648676