יואב יצחק (עיתונאי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואב יצחק
יואב יצחק, 2017
יואב יצחק, 2017
לידה 4 במרץ 1957 (גיל: 67)

יואב יצחק (נולד ב-4 במרץ 1957) הוא עיתונאי חוקר ישראלי ובעליו של אתר האינטרנט "חדשות מחלקה ראשונה".

ביוגרפיה

יצחק החל את דרכו העיתונאית ככתב בורסה בשנות השמונים. בשל אחת מחשיפותיו אז אסר עליו מנכ"ל הבורסה לניירות ערך להיכנס לבניין. האיסור הוסר לאחר שיצחק עתר לבג"ץ.[1] שימש ככתב ב"מעריב", ב"גלובס", ב"העיר", ב"העולם הזה" ועוד. החל מ-15 בינואר 1989 פרסם ב"מעריב" סדרת כתבות ביקורתיות על קונצרן "כלל". בתגובה הכריז הקונצרן חרם מודעות על העיתון. בהמשך לכך פרסם יצחק את הספר "עגל הזהב: הסיפור המלא על קונצרן ’כלל (ישראל)’ ומנהליו משנת היווסדו (1962) ועד 1991".

בשנת 2000 זכה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'. בשנת 2011 הקים יצחק אגודת עיתונאים עצמאית.[2]

פרשות בולטות שפרסם

בין הפרשות הבולטות שחשף יצחק:

  • "פרשת נאמן": ב-18 ביוני 1996 מונה יעקב נאמן לכהונת שר המשפטים בממשלת נתניהו. שעות ספורות קודם לכן הגיש יצחק עתירה לבית המשפט העליון, ובה טען כי נאמן אינו כשיר לכהונת שר בכלל ושר משפטים בפרט, בשל הודעות כוזבות שמסר ומעשים פליליים לכאורה שביצע. למחרת היום הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, על פתיחת בדיקה משטרתית, בפרשה אחת מתוך שמונה שהועלו בעתירה. ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים. פרופ' יעקב נאמן הועמד לדין וזוּכּה.
  • "פרשת אריה דרעי": ב-6 באוגוסט 1998 חשף קלטת, המתעדת דיון שקיימה ועדת השרים להתיישבות ב-18 באוקטובר 1987, על מתן פיצוי לרוכשי קרקעות ההתנחלות המתוכננת הר שמואל שהוכרזה כגן לאומי. דרעי פעל לקידום הנושא כמנכ"ל משרד הפנים. פעילותו של דרעי הייתה נגועה בניגוד עניינים בולט, באשר הייתה לו זיקה פרטית למקרקעי פרויקט הר שמואל (הוא היה בין רוכשי הבתים בפרויקט), ועניין כלכלי בהצלחת הפרויקט ובפיתוחו. לאחר שהתברר, כי לא ניתן להביא לשינוי יעוד השטח לבנייה, פעל דרעי להקמת הוועדה, שהמליצה להעניק מגרשים חלופיים באתר של חברת ערים, לבעלי המגרשים באתר. כן פעל להעברת עבודות הפיתוח באתר מחברת ערים לעמותת משתכני הר שמואל. כחלק מכתב האישום שהוגש נגדו, הואשם דרעי בהפרת אמונים ובקבלת שוחד בסך 200 אלף דולר, שהועברו לקופתה של עמותת משתכני הר שמואל.[3] דרעי זוכה מסעיף זה, אך שלושה חברי עמותת משתכני הר שמואל, משה וינברג, אריה וינברג ויום טוב רובין הורשעו בקבלת דבר במרמה ועדות שקר.[4][5]
  • "פרשת עזר ויצמן": בסוף 1999 פרסם יצחק ידיעות שלפיהן קיבל נשיא המדינה, עזר ויצמן, במהלך כהונתו כחבר הכנסת וכשר, סכומי כסף גדולים מאיש העסקים אדוארד סרוסי מבלי שדיווח על כך. העניין הועבר לחקירת המשטרה, שחקרה את ויצמן במשכן הנשיא. ב-24 במאי 2000 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, חוות דעת שלפיה אין להגיש כתב אישום כנגד ויצמן, מטעמים של חוסר אשמה בעבירות מסוימות, ומחמת התיישנות עבירות אחרות. לאחר מתן חוות דעת זו התפטר ויצמן. התפטרותו נכנסה לתוקף ב-13 ביולי 2000, כשבע שנים לאחר כניסתו לתפקיד.
  • עדנה ארבל: בשנת 2002 תבע יצחק בתביעת דיבה את עדנה ארבל, שהייתה אז פרקליטת המדינה. התביעה הסתיימה בפשרה.[6] בשנת 2004 הביע יצחק התנגדותו בפני הוועדה לבחירת שופטים למינויה של עדנה ארבל לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, לאור רישום במשרד המשפטים כאילו סיימה את לימודי התואר השני. יצחק אף עתר לבג"ץ בעניין זה,[7] אך עתירתו נדחתה. ביולי אותה שנה, דיווח בעיתון מעריב על פגישה של השופטת עדנה ארבל, שר המשפטים טומי לפיד, העיתונאית דאז שלי יחימוביץ' וחבר הכנסת גדעון סער, בביתו של סער. יצחק הגדיר את הפגישה "תדרוך בנושא סגירת תיק האי היווני". הוא הושעה מן העיתון בידי העורך אמנון דנקנר, וכשראה את ההתנצלות המתוכננת, בלי שניתן לו להגיב, הודיע על פרישתו מן העיתון.[8]
  • יצחק חשף כמה פרשות שבהן טען לשחיתות מצד אהוד אולמרט. במסגרת אחת מהן, פרשת הולילנד, חשף יצחק ביולי 2008 חשדות בדבר מעורבות פלילית סביב בניית מתחם הולילנד בירושלים, מצד אולמרט ואחרים. באפריל 2010 החלה המשטרה במעצרים של אישים המעורבים בפרשה. בתאריך 31.3.2014 פורסמה הכרעת הדין על ידי השופט דוד רוזן שבה הורשעה שורה של נאשמים, ובהם אולמרט, במתן ובקבלת שוחד. במהלך הפרשה טען יצחק, ש"ידיעות אחרונות" הגן על אולמרט תמורת חשיפת חומרים סודיים שסיכנו את המדינה.[9] וב-2015 נטען באתר שלו כי יעקב נאמן נחלץ לעזרתו של אהוד אולמרט שלא כדין, בתקופת כהונתו השנייה כשר המשפטים[10] על העיתונאי נחום ברנע כתב שהלה פרסם "מנה גדושה של כזבים" כדי לטרפד את החקירות הפליליות נגד אולמרט, והוסיף: "מוזס הוא שגייס את 'העיתון של המדינה', לטובת אולמרט, ונגד כל מי שנותן ידו לחשיפת השחיתויות של אולמרט".[11]
  • בשנת 2015 פרסם יצחק חשיפות רבות על מעשיו של תת-ניצב אפרים ברכה שהעלו חשדות חמורים נגדו. בעקבות זאת נפתחה חקירה סמויה נגד ברכה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים. ימים אחדים לפני התאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה, פרסם יצחק כי בקרוב ייאלץ היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, להעביר את ברכה מתפקידו ולפתוח בחקירה גלויה נגדו בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות שוחד ומרמה בכמה פרשות.[12] אחת מהן, לדברי יצחק, הייתה הטעיית בית המשפט באמצעות עורכי הדין רונאל פישר ואפרת ברזילי וכן אחריותו של ברכה לחשיפת עד מדינה.[13] לאחר התאבדותו של ברכה הכחיש משרד המשפטים כי התקבלה החלטה לפתוח בחקירה ושיבח את הגינותו ומסירותו של ברכה לשלטון החוק.[14] עם זאת, כמה חודשים לאחר מכן אישרה איילה, אלמנתו של ברכה, שהתקיימה נגדו חקירת מח"ש. לדבריה, יום לפני התאבדותו אמר לה ברכה כי חוקרי מח"ש עומדים לעוצרו.[15]

ביקורת

בדצמבר 2011 פסק בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל שיצחק ו-NEWS1 הפרו את תקנון האתיקה בכותרת לא מדויקת שפרסמו והטיל עליהם עונש של נזיפה.[16] זאת, אף על פי שיואב יצחק ו-News1 אינם חברים במועצת העיתונות או באגודת העיתונאים.

בשנת 2013 פורסם בעיתון TheMarker כי מספר רב של כתבות במהלך אותה שנה עסק באיל ההימורים יגאל זילכה, באשתו, ובעורך דינו יוסי כהן, וזאת במסגרת חברותו עם משה בובליל מנהל רשת מלונות קלאב הוטל, חברו של יצחק. בכתבה הוצג תצהירו של אלכס בלום, רואה חשבון לשעבר של קלאב הוטל, אשר פוטר מהמלון בעקבות גנבת כספים, ולפיו יצחק קיבל הלוואות של עשרות אלפי ש"ח מבובליל. הנהלת רשת המלונות הגיבה וטענה שהתצהיר שקרי ושמקורו בפעילות של זילכה נגדם ונגד יואב יצחק, במה שיצחק הגדיר "סדרה של תביעות סרק" (שאכן נדחו כולם) נגדו.[17] בהתכתבות עם כתב TheMarker לקראת צאת הכתבה, האשים אותו יצחק בקנוניה עם כהן וזילכה נגדו, ובשיבוש הליכי חקירה.[18]

בעקבות התאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה ביולי 2015, הושמעו בתקשורת האשמות שלפיהן כתבותיו של יצחק על ברכה גרמו להתאבדות. גידי וייץ תיאר ב"הארץ" את דבריו של יצחק נגד ברכה כ"מסע צלב פרוע, אלים וחסר עכבות".[19] עימות חריף התחולל בעניין בטלוויזיה, כאשר משה נוסבאום ועודד בן עמי האשימו את יצחק באחריות מוסרית למותו של ברכה.[20]

בתגובה, במאמר של איתמר לוין ב'חדשות מחלקה ראשונה' נכתב שהחקירה של יצחק ופרסום הידיעות היו ראויים, שברכה אכן נחקר באופן חשאי על פי הוראת שי ניצן, שהיועץ וינשטיין הודיע על כוונתו לאפשר למח"ש לפתוח בחקירה גלויה, ושתגובת משרד המשפטים הייתה "ספין" שהתחמק מתגובה ביחס לעיקר טענותיו של יצחק. האתר גם האשים את המשטרה בכך שלמרות אזהרות של יצחק לא נקטו בפעולות מנע כמו הפנייתו לסיוע נפשי ולקיחת נשקו האישי.[21]

בפברואר 2017 חויבו יואב יצחק ואתר "News1" בתשלום פיצוי בסך 30,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח למנהל רדיו "קול ישראל" לשעבר, אריה שקד, לאחר שכינו אותו "עבריין" בכותרת כתבה שפרסמו.[22]

ביולי 2020 נפסק שיצחק עבר על איסור לשון הרע בכך שפרסם באתר "News1" כתב טענות נגד האוניברסיטה הפתוחה שנדחה בסופו של דבר במשפט שהתנהל בעניין, וסירב להסיר את המסמך גם לאחר שנדרש לכך. יצחק חויב לשלם פיצוי בסך 25,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין 13,500 ש"ח.[23]

באוקטובר 2020 נפסק שיואב יצחק ואתר "News1" פרסמו לשון הרע על עו"ד יובל דמול, היועץ המשפטי לשעבר של המועצה המקומית באר יעקב, ובשלב ראשון חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ש"ח,[24] ובהמשך חויבו בתשלום פיצוי בסך 145,000 ש"ח והוצאות משפט נוספות בסך 10,000 ש"ח.[25]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עקיבא ביגמן, "העיתונים קשורים בטבורם לאינטרסים של המשק והממשלה; השתחררתי מזה", ישראל היום, 22 במרץ 2018
  2. ^ דוד אברהם, יואב יצחק רוצה זכויות - מקים את "איגוד העיתונאים העצמאיים", באתר של "רשת 13", 20 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ הקלטת האבודה בפרשת דרעי, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1998
  4. ^ איתמר לוין והדס מגן, ‏כל סעיפי האישום, כל ההרשעות, כל הזיכויים, באתר גלובס, 18 במרץ 1999
  5. ^ שמואל דקלו, ‏20 חברי עמותת משתכני הר שמואל, הנשלטת ע"י 3 ממורשעי משפט דרעי, מבקשים למנות כונס נכסים, באתר גלובס, 30 במאי 2002
  6. ^ אחד שיודע? אלון גולדשטיין ואריק וייס, 5 באפריל 2007, אתר מעריב
  7. ^ בג"ץ 4717/04 יואב יצחק נ' הוועדה לבחירת שופטים ואחרים
  8. ^ העיתונאי יואב יצחק התפטר ממעריב לאחר שהעיתון הודיע על השעייתו, רוני קורן-דינר, 4 ביולי 2004, דה מרקר
  9. ^ עיתונות מופקרת ומושחתת: השקרן של המדינה יואב יצחק, 14 בנובמבר 2011, אתר חדשות המחלקה הראשונה
  10. ^ בעלי קופות השרצים דו"ח שבועי, אריה אבנרי, יוני 2015, אתר חדשות המחלקה הראשונה
  11. ^ יואב יצחק, חתן פרס אולמרט מספסר במוות, מחלקה ראשונה, 22.9.2007
  12. ^ יואב יצחק, תנ"צ אפרים ברכה מסוכן לציבור, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 3 ביולי 2015
  13. ^ תנ"צ ברכה התרשל והמדינה שילמה, אביאל מגנזי, 19 בפברואר 2014, (אתר ויי נט, ידיעות אחרונות)
  14. ^ אלי סניור, רק אחרי מותו: משרד המשפטים מנקה את ברכה, באתר ynet, 5 ביולי 2015
  15. ^ רותם אלון, ‏למה התאבדותו של תת ניצב אפי ברכה צריכה להדאיג אתכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 באפריל 2016‏
  16. ^ מיקי רוזנטל נ' יואב יצחק ואתר NEWS 1, באתר של מועצת העיתונות בישראל
  17. ^ נתי טוקר, יסמין גואטה, האם יואב יצחק, מפעיל אתר News1, באמת עובד רק בשביל הקוראים?, באתר TheMarker
  18. ^ יואב יצחק, נתי טוקר הפר הוראות שקיבל בחקירתו במשטרה ושיבש חקירת האזנות סתר, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 באוקטובר 2013
  19. ^ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, הסיפור מאחורי התאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה, באתר הארץ, 5 ביולי 2015
  20. ^ העיתונאי יואב יצחק: "עשיתי את עבודתי, חבריו נטשו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 ביולי 2015‏
  21. ^ איתמר לוין, יממה אחרי ההתאבדות אתר חדשות המחלקה הראשונה, 6 ביוני 2015
  22. ^ לילך דניאל, ‏האתר NEWS1 ויואב יצחק יפצו את מנהל קול ישראל לאחר שכינו אותו "עבריין", באתר "תקדין", 12 בפברואר 2017
    ת"א (י-ם) 23838-03-13 אריה שקד נגד עיתונות זהב בע"מ ואחרים, ניתן ב-6 בפברואר 2017
  23. ^ דוד רוזנטל‏, כמעט פי 40 מהסכום המקורי: הפיצוי שישלם העיתונאי יואב יצחק, באתר וואלה!‏, 22 באפריל 2021
  24. ^ אורן פרסיקו, העיתונאי יואב יצחק הוציא דיבתו של אדם כשקבע כי הוא מעורב בשחיתות ושוחד, באתר העין השביעית, 8 באוקטובר 2020
  25. ^ אורן פרסיקו, כוונה לפגוע, באתר העין השביעית, 25 ביולי 2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0