אמיר בר-שלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אמיר בר שלום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת

פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אמיר בר-שלום
לידה 17 ביוני 1966 (גיל: 55)

אמיר בר-שלום (נולד ב-17 ביוני 1966) הוא עיתונאי, כתב ופרשן ישראלי. בעבר שימש ככתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי "כאן" וגם ככתב לענייני צבא וביטחון של הערוץ הראשון.

ביוגרפיה

בר-שלום נולד בשם אמיר פרידמן. בנעוריו למד בתיכון רנה קסין שבירושלים.

עם גיוסו לצה"ל, שובץ בחטיבת גבעתי. במהלך שירותו הצבאי עיברת את שמו ל"אמיר בר-שלום". בחטיבת גבעתי עבר בר-שלום מסלול הכשרה כלוחם, את קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר מכן, שב בר-שלום לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה. בשנת 1988 השתלם בקורס מפקדי פלוגות[1] ובהמשך שימש כמפקד פלוגה בגבעתי ולקח חלק בלחימה בדרום לבנון[2]. במילואים שימש כקצין מבצעים מיוחדים באחת מחטיבות החי"ר שבפיקוד מרכז, והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן[2]. אחרי שרותו הצבאי, התגייס לשב"כ, עבר קורס מאבטחים שבמהלכו נפצע, פרש ולמד לתואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה של ארצות הברית, באוניברסיטה העברית בירושלים[3].

את דרכו כעיתונאי החל בר-שלום במחלקת הספורט של הערוץ הראשון ואף סיקר את אולימפיאדת סידני. בשנת 2000, בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך לכתב ופרשן לענייני צבא וביטחון, בערוץ[1]. בהמשך מונה לראש הדסק הצבאי של הערוץ הראשון ושימש גם כמגיש "מבט".

עם סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הישראלי, מונה בר-שלום לתפקיד הכתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי[4]. מאוקטובר עד דצמבר 2017 הגיש את התוכנית שבע אקטואלי בערוץ כאן 11.

החל מ-5 בינואר 2018 ועד פברואר 2019, הגיש את מהדורת חדשות השבוע בימי שישי בערוץ כאן 11.

בחודש מרץ 2019 התפטר מתאגיד השידור[5]. מאז, הוא משמש עמית-מחקר במכון למדיניות נגד טרור.

משפחתו

בר-שלום נשוי ואב לשתיים. הם מתגוררים בכפר האורנים. בת הדודה של אביו היא סוכנת המוסד יהודית נסיהו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

  • יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
  • אסף כרמל, אמיר בר-שלום וירון דקל מועמדים להגשת "מבט", באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
  • ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בינואר 2009‏
  • ערן סויסה, זמן פציעות: ראיון עם אמיר בר שלום, באתר nrg‏, 10 באפריל 2011
  • עוזי בנזימןאין מה לדווח, באתר העין השביעית, 21 בינואר 2015

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
  2. 2.0 2.1 ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בינואר 2009‏
  3. שי פוגלמן, ינאי יחיאל, אמיר בר-שלום, באתר הארץ, 18 בפברואר 2018
  4. אלכסנדר כץ, התאגיד: אמיר בר שלום כתב מדיני, רועי ינובסקי למשטרה, באתר אייס, 3 במאי 2017
  5. ענת ביין-לובוביץ', ‏האם מנכ"ל תאגיד השידור מתערב בניהול חטיבת החדשות באופן שאסור עפ"י החוק?, באתר גלובס, 6 במרץ 2019
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0