אנדרטאות לזכר באבי יאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנדרטאות לזכר באבי יאראוקראינית: Вшанування жертв Бабиного Яру) הוקמו באתר רצח היהודים באבי יאר, אוקראינה ובמקומות נוספים בעולם. באבי יאר הוא ערוץ סמוך לקייב, שהיה זירה לאחד ממעשי הרצח והטבח בירי הגדולים ביותר שאירעו בתקופת השואה. לאחר מלחמת העולם השנייה נתקלו ניסיונות ההנצחה של הטבח, בקשיים משמעותיים, בשל מדיניותה של ברית המועצות.[1] לאחר התפרקותה של ברית המועצות הוקמו מספר אנדרטאות במקום. בשנת 2016 החלה יוזמה להקמת מרכז ההנצחה לשואה בבאבי יאר. באוקטובר 2021 נחנך המרכז בנוכחות נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג.[2]

הנצחה והמדיניות הסובייטית

ההנהגה הסובייטית לא זיהתה את יהדותם של הקורבנות בטבח באבי יאר כקטגוריה נפרדת, אלא הציגה את מעשי הזוועה כ"רצח של אזרחים סובייטים שלווים", וכללה את היהודים כחלק מהאוכלוסייה הסובייטית הכללית. הטיוטה הראשונה של הדו"ח מטעם הוועדה הממלכתית החריגה (Чрезвычайная Государственная Комиссия), מיום 25 בדצמבר 1943, עברה צנזורה רשמית בפברואר 1944.

להלן השוואת נוסח הטיוטה שהוגש לרשויות הסובייטיות לעומת הגרסה שפורסמה:

גרסת טיוטה גרסה שפורסמה
"הפושעים ההיטלריסטיים ביצעו רצח עם של האוכלוסייה היהודית. הם הודיעו כי ביום 29 בספטמבר 1941 נדרשו כל היהודים להתייצב בפינת הרחובות מלניקובה ודורוז'יצקה כשהם מצוידים במסמכים, בכסף ובחפצי ערך. הקורבנות הובלו ברגל אל באבי יאר, שם נגזל מהם רכושם ולאחר מכן נורו למוות". "הכוחות ההיטלריסטיים הביאו אלפי אזרחים לפינת הרחובות מלניקובה ודורוז'יצקה. הקורבנות הובלו אל באבי יאר, שם נגזל מהם רכושם ולאחר מכן נורו למוות."

השלטונות הסובייטיים דיווחו במדויק על מספר ההרוגים בבאבי יאר, אך לא ציינו את שיוכם האתני במשך עשרות שנים. גם כאשר החלו להשאל שאלות על כך, לא הציגו השלטונות באופן מדויק את מספר בני הרומה שנרצחו במקום.[3]

אנדרטאות בבאבי יאר

לאחר המלחמה נעשו מספר ניסיונות להקים אנדרטה בבאבי יאר לזכר גורל הקורבנות היהודים. נקודת מפנה חלה בשנת 1961 עם פרסום שירו של יבגני יבטושנקו על באבי יאר, שנפתח בשורה "נַד בַּאבִּים יָארוֹם פַּמְיַאטְנִיקוֹב נְיֵט" ("אין אנדרטאות לבאבי יאר").[4] שיר זה עומד גם במרכזן של כל חמשת הפרקים בסימפוניה מס' 13 מאת דמיטרי שוסטקוביץ'.

טקס הנחת זרים כחלק משבוע הזיכרון לטבח בבאבי יאר (1991)

אנדרטה רשמית לזכר אזרחים סובייטיים שנורו למוות בבאבי יאר הוקמה בשנת 1976.

לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, התירה ממשלת אוקראינה את הקמתה של אנדרטה נפרדת המזהה במפורש את הקורבנות היהודים. בשנת 2016 החלה יוזמה להקמת מרכז ההנצחה לשואה בבאבי יאר.

האנדרטאות שהוקמו באתר באבי יאר לזכר האירועים השונים שהתרחשו בו כוללות את האנדרטאות הבאות:

  • אנדרטה לזכר אזרחים סובייטים ושבויי מלחמה שנורו למוות על ידי הכובשים הנאצים; נחנכה ביולי 1976.
  • אנדרטה בצורת המנורה לזכר כ־100,000 היהודים שנרצחו בבאבי יאר; נחנכה ב־29 בספטמבר 1991, חמישים שנה לאחר הרצח ההמוני הראשון של היהודים באתר.
  • צלב עץ לזכר 621 לאומנים אוקראינים, ובהם אולנה טליהה ובעלה, שנרצחו על ידי הנאצים בשנת 1942; הוצב בשנת 1992.
  • צלב אלון המציין את המקום שבו נורו למוות שני כמרים נוצרים־אורתודוקסים אוקראינים ב־6 בנובמבר 1941, בשל פעילות אנטי־גרמנית; הוצב בשנת 2000.
  • אנדרטה לזכר הילדים שנרצחו בבאבי יאר; נחנכה בשנת 2001 סמוך לתחנת המטרו דורוז'יצ'י.
  • מצבה מאבן בצורת מגן דוד המציינת את מיקומו המתוכנן של מרכז קהילתי יהודי; הוצבה בשנת 2001. עם זאת, הקמת המרכז הוקפאה בשל מחלוקות בנוגע למיקומו ולתחומי פעילותו.
  • אנדרטה לזכר עובדי כפייה (אוסטארבייטרים) ואסירי מחנות הריכוז; הוצבה בשנת 2005 בפינת הרחובות דורוז'יצקה ואורנז'ריינה, בסמוך לאנדרטה מ־1976.
  • אנדרטה לזכר קורבנות מפולת הבוץ בשכונת קורניבקה בקייב בשנת 1961; הוצבה בשנת 2006, 45 שנים לאחר האסון שגרם למותם של מאות תושבים ועובדים מקומיים.
  • אנדרטה לזכר טניה מרקוס, חברת המחתרת האנטי־נאצית בקייב; נחנכה ב־1 בדצמבר 2009.
  • שלוש מצבות בקצה מדרון תלול ועליהן צלבים מברזל שחור; הוצבו על ידי מתנדב לא ידוע. על אחד הצלבים נכתב: "גם במקום הזה נהרגו אנשים ב־1941. תנוח נשמתם בשלום".
  • אנדרטה בצורת "עגלת צוענים" לזכר קורבנות רצח העם של בני הרומה בשנים 1941–1943; נחנכה ב־23 בספטמבר 2016.
  • האנדרטה לזכר אולנה טליהה, נחנכה ב־25 בפברואר 2017.[5]

חבלות באתר ההנצחה

בליל 16 ביולי 2006 הושחתה האנדרטה המוקדשת לקורבנות היהודים שנרצחות בבאבי יאר. מספר מצבות, יסודות של אבני הזיכרון וכן מספר מדרגות המובילות אל האנדרטה בצורת מנורה ניזוקו במהלך מעשה הונדליזם.[6] משרד החוץ של אוקראינה פרסם הצהרה המגנה את מעשי הונדליזם.[7]

ב־1 במרץ 2022 נפגע המתחם הכולל את האנדרטאות ואת בית הקברות לקורבנות טבח באבי יאר במתקפת טילים שביצעה רוסיה במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022.[8]

תמונות

אנדרטאות אחרות

ברייטון ביץ', ניו יורק סיטי

שטח קטן בצורת משולש בשכונת ברייטון ביץ' שבברוקלין, ניו יורק – אזור המאופיין באוכלוסייה יהודית ורוסית גדולה – נקרא בשנת 1981 בשם "משולש באבי יאר", ושופץ בשנת 1988.[9]

דנוור, קולורדו

אלן ג'י. גאס, חבר המכון האמריקאי לאדריכלות (FAIA) ונשיא קרן פארק באבי יאר, שפיתחה את הפארק במקור בשיתוף עם עיריית דנוור ומחוז דנוור, אמר:

"פארק זיכרון ציבורי לטבח באבי יאר הוקם בדנוור, קולורדו. הפארק נחנך בשנת 1983, וכולל שער כניסה עשוי גרניט שחור ועליו כיתוב, אמפיתיאטרון בשם "מקום לאנשים", "יער הזיכרון" שבו סילון מים בודד יוצא מתוך מונולית שטוח מגרניט שחור במרכז החורשה, וגשר צר וגבוה בצבע שחור החוצה ערוץ. שלושת מרכיבי הפארק ממוקמים בשלוש נקודות היוצרות מגן דוד החקוק בצמחיית הערבה המקומית. הפארק נמצא בבעלות עיריית דנוור ומחוז דנוור ומתחוזק על־ידם. מהגרים שהגיעו לאחרונה מרוסיה וממדינות ברית המועצות לשעבר נוהגים לפקוד את הפארק כמקום זיכרון לאורך השנה, ובחודש ספטמבר נערך בו טקס זיכרון שנתי."

ישראל

בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות טבח באבי יאר. האנדרטה הוקמה מעל שרידי עצמות שנלקחו מבאבי יאר ונטמנו מחדש בבית העלמין. העצמות הובאו מאוקראינה ביולי 1971 על ידי שלושה סטודנטים אמריקאים. האנדרטה נחנכה בשנת 1972 על ידי ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר. מדי שנה מתקיים במקום טקס זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.[10][11]

סידני, אוסטרליה

אנדרטה לזכר קורבנות טבח באבי יאר הוקמה ב־28 בספטמבר 2014 בפרוור בונדי שבסידני, בו מתגוררת קהילה יהודית דוברת רוסית גדולה. האנדרטה נחשפה על ידי ראש עיריית ויוורלי וחבר הפרלמנט הפדרלי מלקולם טרנבול. הקמת האנדרטה הייתה יוזמה של המועצה היהודית האוסטרלית ושל מנהל תחום קשרי הציבור שלה, אלכסנדר ריבצ'ין, יליד קייב.[12]


ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Mass Shootings at Babyn Yar (Babi Yar), encyclopedia.ushmm.org (באנגלית)
  2. אתר למנויים בלבד שרון אלמקייס, ‏80 שנה לטבח באבי יאר: "עלינו להבטיח לאנושות כולה שלעולם לא יהיה עוד באבי יאר", בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2021
  3. Kotljarchuk, Andrej (2022-04-30). "Babi Yar and the Nazi Genocide of Roma: Memory Narratives and Memory Practices in Ukraine" (PDF). Nationalities Papers. 50 (3): 452–454. doi:10.1017/nps.2021.4.
  4. "Commemorative Oratorio by Yevhen Stankovych". bezcenzury.com.ua (באוקראינית).
  5. Galyna Kutsovska, Memorializing Babyn Yar: Politics of Memory and Commemoration of the Holocaust in Ukraine
  6. "Babiy Yar Profaned by Vandals (אורכב 13.01.2009 בארכיון Wayback Machine)", MIGnews.com.ua., July 17, 2006.
  7. Ministry of Foreign Affairs of Ukraine, "Answer of the Press Service of the Ministry of Foreign Affairs of Ukraine to the question of journalists relating to the incident in Babi Yar (אורכב 12.10.2008 בארכיון Wayback Machine)", July 21, 2006
  8. Harkov, Lahov (1 במרץ 2022). "Russia strikes Babyn Yar Holocaust memorial site in Ukraine". Jerusalem Post. {{cite web}}: (עזרה)
  9. "Babi Yar Triangle Highlights : NYC Parks". New York City Department of Parks & Recreation. 26 ביוני 1939. נבדק ב-29 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. Bones of Jews Killed in Babi Yar, Riga Reburied in Israel, Jewish Telegraphic Agency (באנגלית אמריקאית)
  11. Memorial to Babyn Yar (Babi Yar) Victims of the Holocaust in Nahalat Yitzhak Cemetery in Givatayim, cja.huji.ac.il
  12. "Remembering Babi Yar". אורכב מ-המקור ב-2014-10-06. נבדק ב-2014-10-01.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אנדרטאות לזכר באבי יאר41322634Q4837835