אנדרי רג'ואלינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרי רג'ואלינה
לידה 30 במאי 1974 (גיל: 49)
אנטסיראבה, מדגסקר
מדינה מדגסקרמדגסקר מדגסקר
עיסוק פוליטיקאי, תקליטן, איש עסקים
נשיא מדגסקר
19 בינואר 2019 – מכהן
(5 שנים ו־12 שבועות)

אנדרי נירינה רג'ואלינה (Andry Nirina Rajoelina ההיגוי הנכון במלגשית:רג'ואל; נולד ב-30 במאי 1974) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים מדגסקרי, המכהן בפעם שנייה כראש מדינתו, החל מינואר 2019 - כנשיא מדגסקר. בעבר בשנים 2009– 2014 הוא עמד בראש המדינה כיושב ראש "הרשות העליונה הזמנית של מדגסקר". בשנים 2007–2009 מילא רג'ואלינה גם את תפקיד ראש העיר אנטננריבו

ב-16 במרץ 2009 בעקבות הפגנות רחוב רבות וצעדים שזוהו על ידי הפרשנים הפוליטיים כהפיכה צבאית, הנשיא מארק ראוואלומנאנה אולץ להתפטר. על ידי צו 2009-001 מ-17 במרץ 2009 הוא העביר את רסני השלטון לדירקטורט צבאי. הצבא העביר את כל סמכויות השלטון לידי אנדרי רג'ואלינה, שהוגדר כיושב ראש "הרשות העליונה הזמנית".

רקע משפחתי וצעירותו

אנדרי רג'ואלינה הוא צאצא למשפחה יחסית מבוססת, המשתייכת לקבוצה האתנית מרינה. אביו, הקולונל רוז'ה-איב רג'ואלינה היה קצין בצבא הצרפתי ואחר כך,אחרי העצמאות בצבא המלגשי . אנדרי רג'ואלינה עבד עד לשנת 2000 כאמרגן של הופעות חיות, וכן שימש כ-DJ מקצועי. בשנת 1998 בעזרת מימון מצד קרן הון סיכון בשם פיארו, שלוחה של חברת הביטוח הממלכתית "ארו", רג'ואלינה הקים חברת דפוס ושלטי פרסום בשם "אינג'ט 5" שהשתלטה די מהר על שוק פרסום החוצות במדינה.

בעקבות נישואיו למיאלי, בתה של אשת העסקים ניקול רזקנדיסה, הפך רג'ואלינה גם לבעל מניות חשוב של חברת "דומאפוב", חברה אחרת לשלטי חוצות, שנקנתה מאוחר יותר על ידו. בשנת 2007 הוא קנה את תחנת הטלוויזיה ותחנת הרדיו VIVA

קריירה פוליטית

ראש עיר

בשנת 2007 רץ לבחירות לראשות עיריית אנטננריבו בראש תנועה המכונה TGV - "Tanora malaGasy Vonona", נוער מלגשי נחוש. שם התנועה נבחר כדי להתאים לכינוי של רג'ואלינה TGV - "רכבת במהירות גבוהה". הוא התמודד מול מועמד ממסדי בו תמך הנשיא ראוואלומנאנה, וזכה בבחירות שנערכו בדצמבר 2007 ברוב של 63.3%. בין דצמבר 2007 לפברואר 2009 שימש רג'ואלינה כראש עיריית אנטננריבו, בירת מדגסקר. העיר סבלה מגרעון חמור, ובינואר 2008, סמוך לאחר בחירתו, ניתקה חברה ממשלתית את החשמל והמים לעיר בטענה של אי תשלום החובות.

המשבר הפוליטי ב-2009

כראש העיר היה רג'ואלינה מבקר חריף של מדיניות הנשיא מרק ראוואלומנאנה. ב-13 בדצמבר 2008 החליטה הממשלה לסגור את ערוץ VIVA שבבעלות רג'ואלינה, בעקבות ראיון עם הנשיא לשעבר, איש האופוזיציה דידייה רציראקה, בו היה, לטענת הממשלה "כדי ליצור מהומות והפרעות לסדר הציבורי". רג'ואלינה דרש את פתיחתה מחדש של רשת הטלוויזיה שלו ומקציב לממשלה מועד אחרון ב-13 בינואר 2009. ב-24 בינואר 2009 רג'ואלינה קרא לשביתה כללית ודרש את התפטרותו של שר התקשורת ושל שר המקרקעין. ב-26 בינואר 2009 הוא אירגן הפגנה נוספת נגד הממשלה המידרדרת להפרעות סדר ומעשי ביזה. בעצרת המונים ב-31 בינואר בככר 13 במאי הכריז רג'ואלינה כי הוא נוטל את השלטון בידיו מכיוון שהממשלה אינה לוקחת אחריות על ניהול ענייני האי. הוא טען כי בקרוב ידרוש גם הפרלמנט באופן רשמי את התפטרותו של הנשיא ראוואלומנאנה. בתגובה הכריזה הממשלה על פיטהדבר הביא להתנגשות ישירה בין רג'ואלינה לממשלהוריו של רג'ואלינה והחלפתו באחר. רג'ואלינה טען כי הצעד אינו חוקי, וכי אם יהיה עליו להיעצר יתמודד עם כך. הוא הזהיר כי העיר אנטננריבו לא תסכין עם הצעדים הללו.

ב-4 בפברואר ערך רג'ואלינה עצרת נוספת בה השתתפו כ-1,500 איש. בעצרת זו הכתיר את מישל רציבאלקה כיורשתו בתפקיד ראש העיר, והעניק לה את צעיף ראש העיר הטקסי. ב-7 בפברואר 2009 הוא אירגן עוד הפגנה בככר 13 במאי ודרש מחסידיו לצעוד לעבר הארמון אמבוהיצורוהיטרה של הנשיא כעבור חודש הוצא נגדו צו מעצר ורג'ואלינה מצא מקלט בשגרירות צרפת.

בראש המדינה

במרץ 2009 הועמד בראשות "הרשות העליונה הזמנית של מדגסקר" שהיא הסמכות השלטונית שנטלה את השלטון במדגסקר בעקבות התפטרות הנשיא מארק ראוואלומנאנה, שהסגיר עצמו לידי הצבא לאחר ששלטונו עורער במהומות רחוב. רג'ואלינה משמש כנשיא דה פקטו, ונתמך על ידי צבא מדגסקר.

ב-18 במרץ 2009 הכריז הצבא על פיטורי נשיא המדינה ועל מינוי רג'ואלינה במקומו כראש "הרשות העליונה הזמנית". כן הכריז בית המשפט החוקתי של מדגסקר על חוקיות הצעד. רג'ואלינה היה אמור לשרת בתפקיד עד לבחירות בשנת 2011. על מינויו נמתחה ביקורת רבה, שכן על פי חוקת מדגסקר על הנשיא להיות לפחות בן ארבעים, ובעת מינויו היה רג'ואלינה בן 34. את תקפות מעברי השלטון אישר באותו יום בית הדין החוקתי. המשבר לווה בהתנגשויות בין ההמונים ובין כוחות הממשלה, שעלו בחייהם של למעלה ממאה אנשים.

ממשלתו של רג'ואלינה אינה מוכרת על ידי מדינות העולם. האיחוד האירופי סירב להכיר בממשלה בשל כך שהתבססה באמצעות כוח. האיחוד האפריקני ו"קהילת הפיתוח של אפריקה הדרומית" גינו את הדחתו של ראוואלומנאנה. דובר מטעם באן קי מון, המזכיר הכללי של האומות המאוחדות אמר כי המזכיר "מודאג מאוד מהמצב במדגסקר".

אחד מהצעדים הראשונים עליהם הודיע רג'ואלינה היה ביטול עסקה עם חברת דייהו הקוריאנית, שלפיה יוחכר חצי משטח האי לתאגיד הקוריאני. בהודעתו הצהיר רג'ואלינה כי "אנו איננו מתנגדים לרעיון של עבודה עם משקיעים, אך אם ברצוננו למכור או להחכיר אדמה, עלינו לשנות את החוקה, ולהיוועץ עם העם". תאגידים אחרים, כתאגיד המכרות הבינלאומי ריו טינטו הצהירו כי אינם מצפים שלשינוי המשטר במדגסקר תהייה השפעה שלילית על חוזים קיימים.

מאז ההפיכה ממרץ 2009 מדגסקר הפכה למדינה מנודה. הושעתה מחברותה בAfrican Growth and Opportunity Act, ארגון המקדם קשרי מסחר עם ארצות הברית, צעד שבערבותיו התמוטטה תעשיית הטקסטיל במדגסקר. הסיוע הבנילאומי למדינה הוקפא, מה שפגע קשות בתקציב התשתיות. 92% מאוכלוסיית האי חיה מתחת לקו העוני. מדגסקר הפכה לפי נתוני הבנק העולמי למדינה הענייה ביותר בין המדינות שלא חוו מלחמות מזוינות. כ מיליון וחצי מהתלמידים נשרו מבתי הספר. השלטון ניסה לשמור על פופולריות על ידי חלוקת מוצרי מזון לשכבות חלשות, עבודות בנייה לשיקום הבירה ומספר ערים, מופעי בידור המוניים.

נסיון תיווך אפריקאי שנוהל בשנת 2009 על ידי נשיא מוזמביק לשעבר, ז'ואקים שיסאנו הגיע אחרי מפגש בין רג'ואלינה ושלושה נשיאים לשעבר של מדגסקר, ראוואלומנאנה, זאפי וראציראקה, להסכם, שלבסוף לא יושם. הופעלו לחצים בינלאומיים כדי למנוע את מועמדותם של רג'ואלינה, ראוואלומנאנה וראציראקה בבחירות לנשיאות בשנת 2013.

בימי השלטון של אנדרי רג'ואלינה, נידון הנשיא הקודם ראוואלומנאנה, הנמצא בגולה, למאסר ועבודות פרך. ב-25 בינואר 2014 הסתיימה כהונתו של רג'ואלינה כנשיא. התפקיד עבר למנצח בבחירות, הרי רג'ונארממפיאן.

ב-19 בינואר 2019 הושבע רג'ואלינה לתפקידו כנשיא מדגסקר, אחרי ניצחונו בבחירות בנובמבר 2018.

ביבליוגרפיה

  • "מבודד מחפש דמוקרטיה" - כתבה מאת אמילי פילו ב"גארדיאן", בתרגום לעברית ב"הארץ", 27.10.2013

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרי רג'ואלינה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0