גינאה ביסאו

רפובליקת גינאה ביסאו
República da Guiné-Bissau
דגל	סמל
	לחצו כדי להקטין חזרה
מוטו לאומי	"אחדות, מאבק, קידמה"
המנון לאומי	"זו ארצנו האהובה"
ממשל
משטר	רפובליקה בשלטון צבאי
ראש מדינה	נשיא
שפה רשמית	פורטוגזית
עיר בירה	ביסאו 11°52′N 15°36′W / 11.867°N 15.600°W; (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
שטח יבשתי	36,125 קמ"ר (138 בעולם)
אחוז שטח המים	12%
אזור זמן	UTC
היסטוריה
הקמה
- עצמאות ; - הוכרזה ; ; - הוכרה	מפורטוגל ; 24 בספטמבר 1973 ; 10 בספטמבר 1974
דמוגרפיה
אוכלוסייה; (הערכה 1 בספטמבר 2022)	2,068,489 נפש (150 בעולם)
צפיפות	נפש לקמ"ר 57.26(155 בעולם)
	אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 14	43.17%
גילאי 15 - 24	20.38%
גילאי 25 - 54	30.24%
גילאי 55 - 64	3.12%
גילאי 65 ומעלה	3.08%
כלכלה
תמ"ג (2021)	1,639 מיליון $ (187 בעולם)
תמ"ג לנפש	792$ (194 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי; (2019)	0.483 (177 בעולם)
מטבע	פרנק CFA מרכז אפריקני‏ (XAF)
שונות
סיומת אינטרנט	gw
קידומת בינלאומית	245

מפת גינאה ביסאו

רפובליקת גינאה ביסאו (בפורטוגזית: República da Guiné-Bissau) היא מדינה על חוף האוקיינוס האטלנטי במערב אפריקה, מושבה פורטוגזית לשעבר. בירתה היא ביסאו.

היסטוריה

גינאה ביסאו הייתה בעבר ממלכת גאבּוּ, חלק מהאימפריה המאלית; חלקים מהממלכה שרדו עד המאה ה-18. על אף שנהרות האזור וחופיו היו בין המקומות הראשונים שבהם נבנו מושבות פורטוגזיות, ואף על פי שסחר העבדים במקום החל עוד במאה ה-17, לא ניצלו הפורטוגזים את פנים הארץ עד למאה ה-19. תושבי גינאה ביסאו החלו במרד ב-1956, בהנהגת המפלגה האפריקאית לעצמאות גינאה וכף ורדה, והשלימו את השתלטותם על הארץ ב-1973. עצמאות המדינה הוכרזה באופן חד-צדדי ב-24 בספטמבר אותה שנה, וזכתה להכרה בעקבות מהפכת הציפורנים בפורטוגל בשנת 1974. המדינה נשלטה בידי מועצה מהפכנית עד 1984. מערכת בחירות מרובת-מפלגות נערכה לראשונה בשנת 1994, אולם הפיכה צבאית ב-1998 הובילה למלחמת האזרחים של גינאה ביסאו, ולגירוש הנשיא. בחירות נערכו שוב בשנת 2000, ונבחר בהן הנשיא קומבה יאלה.

יאלה נעצר במהלך הפיכה צבאית בספטמבר 2003, משום ש"לא היה מסוגל לפתור את בעיות המדינה". לאחר מספר עיכובים נערכו בחירות לגוף המחוקק באפריל 2004. התקוממות של קבוצות צבאיות באוקטובר 2004 הובילה למותו של ראש הצבא, ולתסיסה כללית במדינה.

ב-2 במרץ 2009 נרצח הנשיא ז'ואאו ברנארדו ויאיירה על ידי מתנקש איש צבא ועדיין לא ברור המצב הפוליטי במדינה.

ב-2012 ארעה הפיכה צבאית במדינה וראש הממשלה והנשיא הזמני נעצרו על ידי הצבא.

פוליטיקה

גינאה ביסאו היא רפובליקה. בראש המדינה עומד נשיא, ואת הממשלה מנהיג ראש הממשלה. האסיפה הלאומית מבנויה באופן חד-ביתי מורכבת מ-100 חברים. הבחירות לאסיפה הלאומית נערכות מדי ארבע שנים. את המדינה מאפיינים למן עצמאותה חוסר יציבות פוליטית, ומלחמת אזרחים ארוכה שהסתיימה בראשית שנות האלפיים בלבד, ועדיין מאיימת להתחדש מדי פעם. במחוזות הגובלים בסנגל פעילים בדלנים פרו-סנגלים, ובפועל הצבא הוא ששולט במדינה ובצבא עצמו קיימות קבוצות כוח שונות הנאבקות על השליטה במדינה. הפיכות צבאיות הן תופעה שכיחה.

גינאה ביסאו היא תחנה מרכזית להברחות סמים כבדים מאמריקה הלטינית לאירופה ונתפסת על ידי הקהילה הבינלאומית כחוליה חלשה שיש לחזקה במאבק נגד הברחות הסמים

המצב הפנימי מרתיע גורמים בקהילה הבינלאומית מלעזור לה בשל החשש לאובדן הסיוע בשל שחיתות.

יחסי ישראל-גינאה ביסאו

ישראל וגינאה ביסאו כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים בשנת 1995. שגרירות ישראל בדקאר סנגל מואמנת גם לגינאה ביסאו. לגינאה ביסאו היה שגריר לישראל שמקום מושבו בארצו, אך בשנים האחרונות, בשל אי הסדר הפנימי במדינה לא מונה לו מחליף. היחסים בין המדינות ידידותיים וישראל מסייעת לגינאה ביסאו בתחומים של פיתוח חקלאי ורפואה. בין היתר מגיעים לישראל משתלמים מגינאה ביסאו באופן קבוע וישראל עורכת קורסים ניידים במדינה זו. קשרי הכלכלה והמסחר בין המדינות מצומצמים ביותר ומתקיימים בתחומי תקשורת טלפוניה סלולרית, חקלאות ומכירת מכשור אלקטרוני מישראל.

כלכלה

גינאה ביסאו היא אחת מעשר המדינות העניות בעולם. רק כשליש מתושביה יודעים קרוא וכתוב, והתוצר לנפש בה עמד על פחות מ-900 דולר לאדם בשנת 2006. הנזק שגרמה מלחמת האזרחים של 1998 - 1999 לכלכלה ולתשתית עדיין לא שוקם. החוב החיצוני של המדינה עמד בשנת 2000 על 941.5 מיליון דולר - יותר מפי שלושה מהתוצר. אי-השוויון בחלוקת ההכנסות הוא בין הקיצוניים בעולם.

כלכלת המדינה מבוססת על חקלאות, המעסיקה מעל 80% מהעובדים במדינה. הגידול החשוב ביותר לצורכי יצוא הוא אגוזי קשיו, ובנוסף מייצאים גם בוטנים, לבבות דקל, דגים וחסילונים. לצריכה פנימית מגדלים אורז, מניהוט (קסאווה) ותירס.

ענף ייצוא נוסף הוא בולי עץ.

התעשייה אינה מפותחת, ועוסקת בעיקר בעיבוד מוצרים חקלאיים ובייצור בירה ומשקאות קלים.

פיתוח משאבי הטבע בפנים הארץ - נפט, פוספטים ומינרלים אחרים אינו נראה בטווח הקרוב. עם זאת, הוחל בקידוחי נפט ימיים.

בשנים האחרונות פועלת הממשלה להנהגת רפורמה בכלכלה ובשירות הציבורי, בשיתוף קרן המטבע הבינלאומית.

גאוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

גינאה ביסאו גובלת בצפון בסנגל, בדרום ובמזרח בגינאה, ובמערב באוקיינוס האטלנטי. המדינה יחסית נמוכה, כאשר הנקודה הגבוהה ביותר היא 300 מטר.

דמוגרפיה וחברה

נכון לשנת 2010, גרים במדינה כ-1,515,000 תושבים. בגינאה חיים שבטים רבים, כאשר אחת מהקבוצות האתניות המרכזיות היא הפולה.

המגוון האתני גורם למגוון שפות, למרות קוטנה של המדינה. מגוון זה הוא תוצאה של גלי הגירה רבים אל המדינה. למרות שפורטוגזית היא השפה השפה הרשמית, היא לרוב נחשבת כשפה שנייה,עם מעט דוברי שפת אם- זאת בעיקר בקרב האליטות האינטלקטואליות והפוליטיות. זוהי השפה הנהוגה בשלטון ובחינוך, בעיקר בזכות השלטון הקולוניאלי הפורטוגזי. למעשה, השפה הנפוצה היא הקריאולית. ישנו גם שימוש בשפות שבטיות רבות.

מבחינה דתית, הדתות השכיחות הן אסלאם (40%), דתות מקומיות (30.8%) ונצרות (22.1%).

יהודים

יהודים התיישבו בחוף המערבי של אפריקה ובכלל זאת בגינאה ביסאו עוד במהלך המאה ה-16. בעיקר מדובר היה ביהודים ממוצא פורטוגזי, שהתיישבו כסוחרים בערי החוף ובתחנות המסחר בפתחי הנהרות הגדולים, ששימשו כערוצי מסחר עם פנים היבשת. קהילות יהודיות ובתי כנסת התקיימו בערים ביסאו, קשאו, באפטה ועוד. בעיר באפטה המצוייה בפנים המדינה שרדה קהילה יהודית ובית כנסת עד מלחמת העולם השנייה. אז פרקו השלטונות הקולוניאליים הפורטוגזים, ששיתפו פעולה עם הנאצים את הקהילה, הרסו את בית הכנסת והקימו במקומו אנדרטה.

היהודים התבוללו בקרב האוכלוסייה המקומית. צאצאית אחרונה ליהודים בגיל מבוגר מתגוררת בעיר ביסאו. עם זאת, שמות משפחה יהודיים כמו פרארה, דה סילבה, אוליביה ואחרים עדיין קיימים בקרב התושבים.

בריאות

ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בגינאה ביסאו ישנם 5 רופאים לכל 100,000 נפש. שכיחות נגיף ה-HIV בקרב האוכלוסייה הבוגרת עומד על כ-1.8%. מחלה קטלנית יותר היא המלריה, אשר פגעה ב-9% מהאוכלוסייה וגרמה לתמותה משולשת מזו של האיידס. תוחלת החיים הממוצעת עומדת על כ-47 שנים לגברים ו-49 לנשים. בשנת 2010 חלה עלייה בשיעורי תמותת האימהות לעומת שנים קודמות.

חינוך

החינוך הוא חובה בגילאי 7 עד 13. חינוך לגיל הרך לילדים בגילאי שלוש עד שש הוא אופציונלי בשלבים מסוימים. בשנת 2011 נאמד שיעור האוריינות בכ-55.3% (68.9% בקרב גברים ו-42.1% בקרב נשים). ההשכלה הגבוהה מוגבלת במדינה ולכן רבים מעדיפים ללמוד בחו"ל. העסקת ילדים נפוצה מאד במדינה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גינאה ביסאו

גינאה ביסאו, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
סקירה של קרן המטבע הבינלאומית על כלכלת גינאה-ביסאו

הערות שוליים

^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-29 באוקטובר 2021
^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2019 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2021

[1] דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021

[PopSource-2] דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer

[3] דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-29 באוקטובר 2021

[4] מדד הפיתוח האנושי לשנת 2019 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2021

[1]

[2]

[3]

[4]

מדינות אפריקה
מדינות	אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה
חבלי ארץ "לא מוכרים"	אזוואד • פונטלנד • סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים	הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות	אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב
מדינה מושעית	סוריה
מדינות משקיפות	בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה
ארגונים משקיפים	הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי

קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית
חברות	אנגולה • ברזיל • כף ורדה • גינאה ביסאו • מוזמביק • פורטוגל • סאו טומה ופרינסיפה • מזרח טימור • גינאה המשוונית
משקיפות	מאוריציוס • סנגל • גאורגיה • יפן • נמיביה • טורקיה

האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16)
אפריקה שמדרום לסהרה:	אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888)
מערב אסיה:	בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מסקט (1515-1650) • בנדר עבאס (1506-1615)
תת-היבשת ההודית:	ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749)
מזרח אסיה:	איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002)
צפון אמריקה:	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
מרכז ודרום אמריקה:	ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.