אנתוני מקאוליף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנתוני קלמנט מקאוליף
Anthony Clement McAuliffe
בריגדיר גנרל אנתוני מקאוליף
בריגדיר גנרל אנתוני מקאוליף
בריגדיר גנרל אנתוני מקאוליף
לידה 2 ביולי 1898
וושינגטון די. סי., ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 11 באוגוסט 1975 (בגיל 77)
המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד, בת'סדה, מרילנד ארצות הבריתארצות הברית
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 19181956 (כ־38 שנים)
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-103
מפקד הארמייה השביעית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה:
הפלישה לנורמנדי
מבצע מרקט גארדן
הקרב על הבליטה
עיטורים
צלב השירות המצוין (ארצות הברית)צלב השירות המצוין
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)מדליית השירות המצוין
כוכב הכסףכוכב הכסף
כוכב הארדכוכב הארד
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות

אנתוני מקאוליףאנגלית: Anthony Clement "Nuts" McAuliffe‏; 2 ביולי 1898 - 11 באוגוסט 1975) היה גנרל אמריקאי שהתפרסם בתפקידו כמפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101 במצור על בסטון במלחמת העולם השנייה בקרב הארדנים.

קריירה מוקדמת

מקאוליף למד בשנים 19161918 באוניברסיטת וסט וירג'יניה וב-1918 סיים את לימודיו באקדמית וסט פוינט. ב-1920 למד בבית הספר לארטילרית שדה ולאחר שמילא תפקידי מטה בוושינגטון, סן פרנסיסקו והוואי, השתלם במכללה לפיקוד ומטה בפורט לוונוורת'. מקאוליף השתתף בפיתוח הג'יפ והבזוקה. עם פרוץ המלחמה ביקש לעבור לפעילות מבצעית והשתלם בבית הספר לפיקוד ומטה בקנזס.

מלחמת העולם השנייה

ב-1942 הועלה מקאוליף לדרגת קולונל ומונה למפקד יחידת הסיוע הארטילרי של הדיוויזיה המוטסת ה-101. ב-1942 הועברה הדיוויזיה לבריטניה לקראת הנחיתה בנורמנדי.

הנחיתה בנורמנדי

הדיוויזיה הוצנחה בנורמנדי כ-4.5 ק"מ מחוף יוטה. הדיוויזיה הצליחה בצהרי ה-6 ביוני 1944 להתחבר לכוחות שנחתו על החוף ובהמשך הקרבות סייעו יחידות התותחנים של מקאוליף לכבוש את העיירה קרנטן כחלק מהמערכה לכיבוש שרבורג.

מבצע מרקט גארדן

במבצע מרקט גארדן הוטסו מקאוליף עם כוחות הדיוויזיה ליד איינדהובן בדאונים וכבשו אותה אולם נאלצו לבסוף לסגת באבדות כבדות והעיר נתפסה שוב על ידי הגרמנים. לאחר המבצע הועלה מקאוליף לדרגת בריגדיר גנרל. הדיוויזיה הועברה לבסיס ליד ריימס. בתחילת דצמבר 1944 נקרא מפקד הדיוויזיה מייג'ור גנרל מקסוול טיילור להתייעצות בארצות הברית ומקאוליף מילא את מקומו באופן זמני.

המצור על בסטון

ערך מורחב – המצור על בסטון

ב-16 בדצמבר 1944 פתחו הגרמנים במתקפה גדולה בארדנים שנודעה כ"קרב הארדנים". בחשאיות גמורה הם פרצו בתפר בין קבוצת הארמיות ה-21 בפיקודו של ברנרד מונטגומרי וקבוצת הארמיות ה-12 בפיקודו של עומר ברדלי. היטלר קיווה לפרוץ בין כוחות בעלות הברית, לכבוש את אנטוורפן ובריסל, דבר שלדעתו ידהים את בעלות הברית שיבקשו ממנו שביתת נשק ואז ייתפנה לטפל בחזית המזרחית.

במרכז חזית הקרב שכנה העיירה בסטון שהייתה צומת דרכים מרכזי וחשוב. מול הכוחות הגרמנים עמדו כוחות אמריקאיים דלילים של הגיס השמיני בפיקודו של מייג'ור גנרל טרוי מידלטון, שניהל קרב השהייה אבל לא יכול היה לעצור את הגרמנים ונגרמו לו אבדות כבדות בהרוגים, פצועים ושבויים.

ב-17 בדצמבר 1944 הורה דוויט אייזנהאואר לדיוויזיה המוטסת ה-82 והדיוויזיה ה-101 להגיע במהירות לעמדות בחזית הקרב. הדיוויזיה ה-101 הופנתה אל בסטון. במסע מזורז הגיע מקאוליף לבסטון בבוקר ה-19 בדצמבר 1944 והחל לארגן את הגנת בסטון. ב-20 בדצמבר 1944 השלימו הגרמנים את כיתור בסטון והמשיכו מערבה.

ב-22 בדצמבר 1944 הגיע לפאתי בסטון רכב גרמני ובו שני קצינים ושני חיילים שנשאו דגל לבן. הם הודיעו שיש בידם מכתב מגנרל היינריך פון ליטוויץ למפקד בסטון. שני הקצינים הועברו מכוסי עיניים למפקדתו של מקאוליף שם מסרו מכתב ובו אולטימטום להיכנע תוך שעתיים אחרת הם יפתחו באש שתחריב את בסטון ותהרוג את כל החיילים והאזרחים שבה. מקאוליף הורה להדפיס את תשובתו לגנרל - "NUTS" (שטויות). כשהקצינים הגרמנים שאלו מה פירוש המילה "NUTS", הסבירו להם "לך לכל הרוחות". תשובה זו העלתה את מורל הלוחמים והכניסה את מקאוליף לספרי ההיסטוריה[1].

ב-26 בדצמבר 1944 הגיעו לבסטון מדרום כוחות של הארמייה השלישית בפיקודו של גנרל ג'ורג' פטון, הסירו את המצור וביחד עם לוחמי הדיוויזיה ה-101 טיהרו את השטח מכוחות גרמניים.

ב-15 בינואר 1945 קיבל פיקוד על הדיוויזיה ה-103 מהארמייה השביעית, אתה המשיך במרדף אחרי הצבא הגרמני מעבר לריין ולדנובה.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה מילא מספר תפקידי פיקוד בארצות הברית. ב-1953 חזר לאירופה בתור מפקד הארמייה השביעית. ב-1955 מונה למפקד הכוחות האמריקאים באירופה והועלה לדרגת גנרל. ב-1956 פרש מהצבא.

מת ב-11 באוגוסט 1975 ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנתוני מקאוליף בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גל פרל פינקל, מלחמות שקורות בחורף, מקור ראשון, ‏ 28.07.2017.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31268137אנתוני מקאוליף