אסיד האוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסיד האוס
מקורות סגנוניים האוס, מוזיקה פסיכדלית, פוסט-דיסקו, סינת'פופ, אלקטרו
מקורות תרבותיים אמצע וסוף שנות ה-80 בשיקגו
כלים רולנד TB-303, סינתיסייזר, מקלדת אלקטרונית, סקוונסר, מכונת תופים
פופולריות מיינסטרים תת-ז'אנר שהביא את מוזיקת האוס לסצנת המיינסטרים
נגזרות טכנו, אסיד ג'אז, אלקטרו האוס, ביג ביט, מוזיקת טראנס, הארדקור טכנו, אסיד טראנס, גואה טראנס, טראנס פסיכדלי
נושאים קרובים
רייב

אסיד האוסאנגלית :Acid house), המכונה גם פשוט "אסיד", הוא תת-ז'אנר של מוזיקת האוס שהתפתח בסביבות אמצע שנות ה-80 על ידי תקליטנים משיקגו. הסגנון מוגדר בעיקר על ידי הצלילים והבסים ה"מצפצפים" של הסינתיסייזר-סיקוונסר האלקטרוני של Roland TB-303,[1] חידוש המיוחס למפיקי המוזיקה משיקגו דיג'יי פייר (אנ') מההרכב Phuture, ו-Sleezy D (אנ'). עד מהרה הפך אסיד האוס לפופולרי בבריטניה וביבשת אירופה, שם ניגנו אותו תקליטנים במסיבות האסיד ומאוחר יותר סצנת הרייב. עד סוף שנות ה-80 האסיד האוס עבר למיינסטרים הבריטי, שם הייתה לו השפעה מסוימת על סגנונות פופ ודאנס.

אסיד האוס הביא את מוזיקת ההאוס לקהל עולמי.[2] ניתן לשמוע את ההשפעה של אסיד האוס על סגנונות מאוחרים יותר של מוזיקת דאנס כולל טראנס, הארדקור, דראם נ' בייס, ביג ביט, טכנו וטריפ הופ.[3][4]

אסתטיקת ההפקה המינימליסטית של האסיד האוס שילבה את מקצב ה-4/4 "Four-on-the-floor" המתוכנת הנפוץ במוזיקת הדיסקו וההאוס, עם הצליל האלקטרוני המופק על ידי הסינתיסייזר האלקטרוני Roland TB-303 כשנעשית בו מודולציה של התדר והתהודה כדי ליצור הסאונד ה"מצפצף" האופייני. הסגנון מאופיין גם בדפוסי בס פשוטים, והעדפה של טקסטורת הסאונד על פני המלודיה. אלמנטים אחרים, כגון מיתרים או כלי נשיפה סינתטיים היו בדרך כלל מינימליים. לפעמים שירים היו אינסטרומנטליים כמו "Acid Tracks" של Phuture, לעיתים כללו חזרה על מילה אחת או יותר, בעוד אחרים הכילו ביצועים ווקאליים מלאים כמו "Fantasy Girl" של דיג'יי פייר (תחת השם Pierre's Pfantasy Club).[2]

שכיחות השימוש בסמים במסיבות אסיד האוס הייתה מנוגדת לשמרנות התאצ'ריסטית באותה תקופה, ועוררה בהלה מוסרית. בשנת 1990 חוקק בפרלמנט חוק ("Entertainments (Increased Penalties) Act") שאיפשר להטיל קנס של 20,000 פאונד על ארגון רייב או מסיבה בלתי חוקית ומאסר לתקופה של שישה חודשים.[5] ב-1994 חוקק חוק נוסף "Criminal Justice and Public Order Act 1994" שנועד באופן ספציפי לאסור רייבים, ואסר על מסיבות בהם מושמעת מוזיקה שהוגדרה כ"מאופיינת לחלוטין או בעיקר ברצף של ביטים שחוזרים על עצמם". חוקים אלה, במקביל לחדירה של מוזיקת ההאוס והטכנו למיינסטרים שהובילה לעלייתם של המועדונים הגדולים והמסחריים שהיה להם אישור לפעול באופן חוקי, גרמו לדעיכה של מסיבות האסיד האוס.

הערות שוליים

  1. ^ "Acid House Entry". AllMusic.
  2. ^ 2.0 2.1 Vladimir Bogdanov, ed. (2001), All Music Guide to Electronica: The Definitive Guide to Electronic Music (4 ed.), Milwaukee, WI: Backbeat Books, pp. vii, ISBN 0879306289
  3. ^ "Trance". AllMusic. נבדק ב-9 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Shapiro, Peter (2000). Modulations: A History of Electronic Music. Caipirinha Productions Inc. pp. 76–77. ISBN 0-8195-6498-2.
  5. ^ Henry R.L. John, UK Rave Culture and the Thatcherite Hegemony, 1988–94, Cultural History 4, 2015-10-01, עמ' 162–186 doi: 10.3366/cult.2015.0092