אפדנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חורבות ארמון אפדנה
שחזור גג האפדנה על ידי צ'יפיז
שחזור האפדנה מאת צ'יפיז
אפדנה משושן, ציור שחזור, 1903

אפדנהאנגלית: Apadana; בפרסית עתיקה: 𐎠𐎱𐎠𐎭𐎴 נהגה: [apəˈdänə] או [äpəˈdänə]) הוא אולם מסוג היפוסטיל גדול שנבנה בפרספוליס, שבאיראן. זהו אולם העמודים הגדול ביותר באתר. המבנה שייך לשלב הבנייה הקדום ביותר של פרספוליס, במחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס, כחלק מהתכנון המקורי של דריווש הראשון. בנייתו הושלמה בתקופת שלטונו של חשיארש הראשון.

המחקר המודרני מצביע על כך שהתבליטים באפדנה נושאים אופי מטאפורי, ומשקפים סדר חברתי אידיאלי.

אטימולוגיה

המונח אפדנה (בפרסית עתיקה: 𐎠𐎱𐎭𐎠𐎴; מין זכר) שימש לציון אולם היפוסטיל – כלומר, ארמון או אולם קבלת פנים בנוי אבן, שבו עמודים תומכים את התקרה. המילה מופיעה בעילמית בצורת הא־הא־דא־נא (ha-ha-da-na), ובבבלית כ־אפ־פא־דאן (ap-pa-da-an), אולם מקורה האטימולוגי אינו חד־משמעי.

יש שהשוו את המילה למונח בסנסקריט āpādana (आपादन), שמשמעותו "הגעה אל", וכן למונח הסנסקריטי apa-dhā (अपधा) שמשמעו "מקום מסתור" או "הסתרה". כמו כן הושוותה למילה היוונית apothēkē (αποθήκη), שמשמעה "מחסן".

המונח המשיך להתקיים גם בתקופות מאוחרות יותר באיראן, ונמצא בפרתית בצורות pdn(y) או pdnk(y) שפירושן "ארמון". מחוץ לאיראן שרדה המילה במספר שפות כלוואן, ובהן הערבית: פַדַן (فَدَن), שמשמעותה "ארמון", והארמנית: אפארנק (aparan-kʿ), אף היא במשמעות "ארמון".

כמונח מודרני בתחום האדריכלות והארכאולוגיה, משמשת המילה אפדנה גם לציון אולמות היפוסטיל מתקופת אוררטו, כגון אלו שנחשפו באלטינטפה ובארבוני. אולמות אלה קודמים כרונולוגית לאולמות מפרס, והועלתה הסברה כי ממלכת אוררטו הייתה המקור הסגנוני לאולמות קבלת הפנים ההיפוסטיליים של פרס המאוחרת יותר.

ארמון אפדנה בשושן

ערך מורחב – שושן (עיר)

בניית ארמון האפדנה בשושן החלה בתקופת שלטונו של דריווש הראשון, לאחר שנבחר התכנון הכללי בשנת 515 לפני הספירה, והושלמה בתקופת שלטונו של חשיארש הראשון.[1]

קירות הארמון נבנו מטין וצופו בחזית עשויה לבנים, ועמודיו הוקמו מאבן. קירות הפנים כוסו בתבליטים עשויים לבני זכוכית מזוגגות, ובהם הופיעו דמויות של חיילי "משמר הנצח", אריה מכונף ופרח לוטוס. חלקים חשובים מארמון האפדנה נשרפו בתקופת שלטונו של ארתחששתא הראשון (461 לפנה"ס), ונבנו מחדש בימי ארתחששתא השני (359 לפנה"ס).

תיאור

האפדנה היה המבנה הגדול ביותר במתחם הטרסה של פרספוליס. האתר נחפר בין השנים 1931 ל־1939 על ידי הארכאולוג הגרמני ארנסט הרצפלד, עוזרו פרידריך קרפטר, ואריך שמידט. חומרים ארכיוניים חשובים הקשורים לחפירות אלה שמורים בארכיון גלריית פריר לאמנות בוושינגטון די.סי.[2]

מידות

שטח אולם האפדנה בפרספוליס הוא כ־1,000 מ"ר. גג האולם נתמך על ידי 72 עמודים, שכל אחד מהם הגיע לגובה של 24 מטרים. כל המבנה נהרס בשנת 331 לפני הספירה על ידי צבאו של אלכסנדר הגדול. אבנים מעמודי האולם שימשו כחומר בנייה ליישובים סמוכים. בתחילת המאה ה-20 נותרו עומדים 13 מהעמודים המקוריים. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 שוקם עמוד שלם שקרס, והוא נחשב לעמוד ה־14 העומד באתר.[3]

האפדנה בשושן, בדומה לעיר עצמה, ננטשה ברובה במהלך ההיסטוריה ונבזזה בשל חומרי הבנייה שבה.

מורשת

אולם האפדנה השפיע על האדריכלות האומיית. מסגדים מוקדמים שנבנו בפרס ובעיראק מחקים את מבנהו של האולם.[4]

גלריה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Cool Root, Margaret (1985). "The Parthenon Frieze and the Apadana Reliefs at Persepolis: Reassessing a Programmatic Relationship". American Journal of Archaeology. 89 (1): 103–122. doi:10.2307/504773. JSTOR 504773. S2CID 192986359.
  • Schmitt, R; Stronach, D. "Apadana". Encyclopædia Iranica. Routledge. 2.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפדנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אפדנה41290471Q617256