רבי אפרים אליעזר צבי הירש חרלפ
הרב אפרים אליעזר צבי חרל"פ היה מגדולי היהדות באמצע המאה ה-19 בפולין, אב בית הדין בעיר מזריטש בפולין, וקהילות נוספות בסביבה.
ביוגרפיה
נולד בעיר טיקטין לר' זאב, ולכן נקרא גם 'טיקטינר'. על פי פנקס קהילת טיקטין שיצא בהוצאת האקדמיה הישראלית למדעים, בעיירה זאת התגוררו בני המשפחה ומאוזכרים בפנקס הקהילה כבר משנת 1650 לערך. חיבר את הספרים 'הוד תהלה', 'מגדנות אליעזר' ו'עטרת צבי' ועוד. אפרים אליעזר צבי היה קרוב ל"יהודי הקדוש" מפשיסחא והחוזה מלובלין שלא זזו מלחבבו (מדברי רבי ר' בונם מפרשיסחא במכתבו). נפטר ה' אלול תר"ט. אליעזר צבי הירש כיהן כרב במספר ערים נוספות ביניהן גאנינדז[1], ראיגרד[2], שצוצין[3], ביזון[4](1827), וסאכטשוב[5].(לא ברור סדר כהונתו) בשנת 1833 התמנה כאב בית הדין ב'מזריטש גודל', תוך כדי שהוא עומד בקשרים עם גדולי הדור ביניהם הגיסים יוסף שאול נתנזון ומרדכי זאב איטונגא, הרב רבי שמחה בונים מפשיסחא (1827 – 1767) ורבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש" – 1814 – 1766). אף על פי שהיה מתנגד לחסידות זכה לכבוד והערכה גם מצד הרבי מקוצק, מנחם מנדל מורגנשטרן (1859 – 1777). בביקוריו בלובלין נהג לסור לחוזה מלובלין – יעקב יצחק הלוי (1815- 1745) והיה בן בית אצלו.
ידוע מכתבו נגד החסידות שהובא על ידי ההיסטוריון דובנוב בספריו[6].
על אף שהיה מתנגד חריף לחסידות, לא נמנע מקשרים תורניים, בעיקר עם ענף החסידות שהדגישו למדנות כמו חסידות פשיסחא וחסידות לובלין.
שני מאורעות גדולים בתולדות החסידות בראשית המאה ה-19 נקשרו גם אליו: החתונה הגדולה באוסטילה (1821) ופרשת הילד ממקווא.
חיבר ספרים רבים אך לא זכה להדפיסם. הספר הראשון שפורסם הוא קונטרס העוסק בסוגית 'ריחא מילתא היא' שהוא רוב בתוך הספר 'ריח ניחוח' ורשא ת"ר (להלן).
כאן מצוין בהסכמות כי הוא סבל מליקוי בעיניו.
ביתו וספריו עלו באש בשרפה הגדולה שכילתה חלק גדול ממזריטש בשנת 1845. כמו כן, כתביו שהועברו לשמירה בבית הכנסת שגם הוא נשרף על תכולתו שם. דבר זה נגע לליבו עד שחלה ונפטר בה' אלול תר"ט (1849) ונקבר במזריטש.
אשתו השנייה שרה בת יהודה, אם ילדיו, נפטרה לפניו בכ"ו אייר תר"ד (1844) ונקברה במזריטש. הייתה לו אישה ראשונה בשם הינדה דימנט ממנה לא היו לו צאצאים.
כתבי ידו שנשתמרו מהשריפה עברו לבנו בכורו זאב יהודה שהוסיף עליהם הגהות. זאב יהודה עלה לארץ ישראל ונפטר ללא צאצאים. השאיר את כתבי היד במזריץ אצל מרדכי חיים לייב בן פנחס אליעזר פינקלטאב.( על פי הקדמה לספר דברי חפץ של אחיו).
אחיו יצחק חרל"פ נישא לבת דודתו חיה בת יהודה לייב חרלפ שהיה רב העיר מריאמפול, והם שעלו לארץ בשנת התר"י, מייד אחרי פטירתו, מהעיר ווילקאוישק בפלך סובאלק בצפון פולין והיום ליטא והיו המייסדים של משפחת חרלפ בארץ ישראל.
על אף שהיה מתנגד לתנועת החסידות,לא נמצאה בכתביו (נכון ל-2020) כל התייחסות על סוגיית העלייה לארץ ישראל וקשריו לגאון מווילנא.
אחיו רבי משה אריה חרל"פ כיהן כאב בית דין עיר טרעסטינא והיה נקרא "רבי משה טאפעלאנער" חיבר את הספר 'דברי חפץ'.
על פי דברי המליצי אש בערכו, היה רבי אליעזר צבי חרל"פ גיסו של הגאונים בעלי מפרשי הים, היינו שהיה חתנו של רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב (חותן השו"מ ואבי הרמ"ז איטינגא) .דבר שלכאורה אין לו שחר, וכבר העירו ע"ז בקובץ "הדרום".
אפרים אליעזר צבי חרל"פ מצוטט על ידי החפץ חיים בביאור הלכה הלכות תפילין של ראש. ובספרים נוספים של החפץ חיים.
צאצאיו
- בנו בכורו ר' זאב וואלף. עלה לארץ ישראל ונפטר שם ערירי [7].
- בנו ר' ישראל אברהם.
- בתו חוה דינה אשת ר' אפרים פישל וואלפיש מורשה - נפ' תרס"ט בורשה, ומציבתה קיימת בבית הקברות בורשה.
- בנו ר' יוסף שלמה חרל"פ מורשה - נפטר בשנת תר"ס בווארשא ומצבתו קיימת בבית הקברות בורשה. אפרים חרלפ ממיסדי רחובות הוא מצאצאיו.
הערות שוליים
- ^ מוזכרת בספרו עטרת צבי, דף י"ט, תשובה שכתב ב"כ״ט אדר הראשון תקפ״ג לפ״ק גאנינדז". Goniadz העיר נמצאת כ-50 קילומטר מצפון לביאליסטוק ולטיקטין.
- ^ Rajgród, צפונה לגאננידז כ-50 קילומטר, בצידו השני של פארק Narodowy.
- ^ 50 קילומטר מדרום מערב לראיגראד, על כביש 61,Szczuczyn
- ^ מדרום למזריטש, אולי Bizon Cerkwica - מצפון מערב לוורשה, קרוב לים הבלטי, אין עדות על יישוב יהודי שם
- ^ Sochaczew, כ-100 קילומטר ממערב לוורשה. לכאורה הרחק ממרכז פעילותו בפודוליה, דרום מזרח פולין,
- ^ ש. דובנוב, ׳תולדות החסידות. ת״א תר״ץ, עמוד 380 .
- ^ מדברי המעתיק ספר מגדנות אליעזר
