אריאל לוינסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ד"ר אריאל לוינסון (נולד ב-15 באוגוסט 1979) הוא מייסד ומראשי הישיבה החילונית בירושלים, פעיל מרכזי בזירת ההתחדשות היהודית בישראל ובהתחדשות העירונית של ירושלים בעשור השני של המאה ה-21. הוא מרצה ומלמד במוסדות חינוך ובאקדמיה, חוקר ומבקר ספרות, פובליציסט, יזם תרבות ומנהל אמנותי בתחומים הקשורים לספרות עברית, היסטוריה יהודית ותרבות ישראלית, יזמות וחדשנות תרבותית. פרסם עשרות מאמרי ביקורת, מאמרים מסות בעיתונות הישראלית ובאתרי אינטרנט מובילים.
ביוגרפיה
אריאל לוינסון נולד וגדל בירושלים למשפחה דתית והתחנך במוסדות לימוד ובישיבות של המגזר הדתי-לאומי, ביניהם ישיבת מעלה גלבוע של הקיבוץ הדתי. בין השנים 1998–2002 שירת בצה"ל כתצפיתן-לוחם ביהודה ושומרון ובגבול לבנון, והיה ממייסדי מדור תצפית בבית הספר למודיעין שדה של חיל האיסוף הקרבי.
לאחר שחרורו מצה"ל עזב לוינסון את העולם הדתי והחל לעבוד כרועה צאן במצפה עזוז בנגב. בשנת 2003 חזר לירושלים והחל ללמוד ספרות עברית ומדעי היהדות באוניברסיטה העברית. במקביל למד לתעודת הוראה במכון ׳כרם׳ בירושלים. במהלך לימודיו יזם אריאל פעילות תרבותית והנחה ערבי ספרות רבים.
בשנת 2005 לוינסון יזם, ביחד עם מיכאל מנקין, את הוצאת כתב העת 'דור ג׳ – חברה צעירה בישראל' בה לקחו חלק יוצרים, פובליציסטים וכותבים בראשית דרכם כגון: עודד נעמן, יפתח אשכנזי, מריק שטרן, נועה מיליקובסקי, ענבר מיכלזון, יאיר אלדן, אריאל זינדר, ועוד. באותן שנים ייסד לוינסון את ליין האירועים 'שוטטות' בירושלים, היוזמה הראשונה שפעלה לחבר את קהל הסטודנטים למרכז העיר המשתקם לאחר האינתיפאדה השנייה.
תוך כדי לימודי התואר השני בספרות עברית החל לוינסון ללמד בבתי ספר תיכון ובמכינות קדם צבאיות ברחבי הארץ, ובשנת 2010 החל בהקמת הישיבה החילונית בירושלים[1] ביחד עם אבישי וול וניר עמית ובשיתוף עם ארגון 'בינ״ה'. עם ייסוד הישיבה החילונית, יצר אריאל לוינסון כראש בית המדרש את התוכנית החינוכית, כשהוא עצמו מלמד בה שני נושאים מרכזיים: היכרות עם ארון הספרים היהודי ולימוד הגותם ויצירתם של 'החילונים הראשונים' דוגמת משה מנדלסון, אחד העם, מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, ח.נ. ביאליק ויוסף חיים ברנר[2].
תהליך הקמתה של הישיבה החילונית בירושלים תועד בסרט הדוקומנטרי Fringes ('מקצה לקצה', 2013) של היוצרת פאולה ויימן-קלמן והמפיק ג'ונתן לופטין שליוו את המייסדים והתלמידים למשך כל שנת ההקמה הראשונה. אחד מאירועי הדגל שייסד ומוביל לוינסון כמנהל אמנותי במסגרת שיתוף פעולה של הישיבה החילונית בירושלים עם מוזיאון מגדל דוד ובחסות עיריית ירושלים הוא 'פטישים בלילה' – ערב לימוד ותרבות, מוזיקה ואמנות בערב יום העצמאות מדי שנה. האירוע מתקיים במשך 12 שעות במוזיאון מגדל דוד ונועד לחגוג את התרבות הישראלית הצעירה ולשתף יוצרי המוזיקה, מורים, סופרים ומשוררים, תקליטנים, אנשי עשייה קהילתית וחברתית, רקדנים, ואמנים בין תחומיים. האירוע הראשון התקיים בשנת 2013.
במהלך השנים שימש אריאל כמבקר ספרות באתר 'וואלה!' ובעיתון 'מקור ראשון' ופרסום מסות ספרותיות והיסטוריות במוסף 'ספרות ותרבות' של עיתון 'הארץ' ובמוסף 'שבת' של מקור ראשון.
באפריל 2014 הושק הספר "דיבוק ירושלים: פרוזה ירושלמית חדשה"[3][4] אותו ערך לוינסון, אשר יצא בהוצאת ׳אינדיבוק' והישיבה החילונית בירושלים. הספר הוא אנתולוגיה של סיפורים קצרים שנכתבו על ידי סופרים וסופרות ירושלמים צעירים ומטרתו לסמן את דור היוצרים הבא בתרבות הישראלית אשר שואב את השראתו מהעיר ומהמקורות היהודיים.
בשנת 2013 הצטרף לוועדת ההיגוי של כנס 'כיסופים' הבינלאומי לסופרים ומשוררים יהודים, המתקיים במשכנות שאננים בניהולה של המשוררת חוה פנחס-כהן. החל משנת 2013 משמש אריאל לוינסון כחבר הוועד המנהל של ׳עונת התרבות בירושלים'[5] וכאוצר ומנהל אמנותי של הסטודיו לפיתוח מבית המיזם המשותף של קרנות גשר ואבי חי לקולנוע לטלוויזיה, בו הוא מנחה מפגשי לימוד והעשרה עבור קבוצות יוצרים בכירים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל.
לוינסון עובד עם קבוצות אומנים רבות במהלך השנים ומנחה אותם במפגשי לימוד המחברים בין תחום עיסוקם למקורות בתרבות היהודית, וביניהם סדנת מחקר ולימוד בנושא 'מדרש' עבור תסריטאים צעירים וסדנת מחקר ולימוד בנושא 'תפילה' עבור כוריאוגרפים, בחסות בית אבי חי.
בשנת 2018 אריאל סיים בהצלחה את עבודת הדוקטור שלו בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' אריאל הירשפלד.
כיום אריאל משמש כמנהל-שותף בישיבה החילונית בירושלים וכמנהל אקדמי של הסטודיו לפיתוח.
קישורים חיצוניים
- מאמרי אריאל לוינסון, באתר "הארץ"
- "ליצור רוחניות חילונית זה אתגר גדול", ראיון במוסף 'מוצ"ש' של מקור ראשון, 18.11.19
- ״גיבור חדש, הדומה לכם, הקוראים״, מאמר ב׳הארץ׳, 1.4.2007
- ״קדושת החילון״, מסה במוסף ׳שבת׳, מקור ראשון, 28.6.13
- ״ההתגלות כחויה אסתטית״, מסה במוסף ׳שבת׳, מקור ראשון, 5.6.11
- ״פרישמן במדבר״, מסה במוסף ׳שבת׳, מקור ראשון, 15.2.11
- ״תיאטרון הפרינג׳ של הישיבה החילונית בירושלים״ (אורכב 06.12.2015 בארכיון Wayback Machine)
- ישראל פולס, ״יהדות ותרבות נפגשות בישיבה חילונית בירושלים״, אל-מוניטור, 21.5.14
- ״מפתחות החידוש אצל מי?״, מאמר באתר ׳הוויה׳
- יוסי אלי, ״ניצחון לחילונים בקריית היובל: זכו במתחם המריבה״, nrg, 20.6.13
- סרטון המתאר את הקמת הישיבה החילונית בירושלים
- אריאל לוינסון ב-׳12 דקות׳, על השיגעון בתרבות העברית
- אריאל לוינסון מתאר מהי הישיבה החילונית בירושלים (אנגלית)
- קטעים מהסרט ״מקצה לקצה״ של פאולה ויימן קלמן, על הקמת הישיבה החילונית בירושלים: חלק א׳, חלק ב׳
- סרטון בהשתפות אריאל לוינסון על הקמת הישיבה החילונית
- על אריאל לוינסון באתר בינ״ה
- סרטונים מאירועי פטישים בלילה 2013, 2014, 2015
הערות שוליים
- ^ יעל פרידסון, פלורליזם, שוויון וברי סחרוף: הישיבות החדשות של ירושלים, באתר זמן ירושלים, 27.7.11
- ^ יאיר אטינגר, "הישיבה החילונית בירושלים" נפתחה במסיבה בהשתתפות 250 דתיים וחילונים, באתר הארץ, 30.11.10
- ^ אריאל לוינסון, הקדמה ל׳דיבוק ירושלים׳, באתר בינ״ה, 4.3.14 (ארכיון)
- ^ חן שטרס, מה חושבים סופרים צעירים על ירושלים והנכבה, באתר ׳הארץ׳, 30.4.14
- ^ אריאל לוינסון, בין החומות לאופוריה, באתר עונת התרבות בירושלים, 20.9.12 (ארכיון)
