אריה ליב פיינשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה ליב פיינשטיין
לידה 5 בינואר 1821
ב' בשבט ה'תקפ"א
דומצ'ב, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית
פטירה 18 בינואר 1903 (בגיל 82)
י"ט בטבת ה'תרס"ג
בריסק
כינוי אל"ף
מקום קבורה בריסק
מקום פעילות בריסק בליטא
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק מחקר תורני, היסטוריה יהודית, עסקים

אריה ליב פיינשטיין (ב' בשבט ה'תקפ"א[1], 5 בינואר 1821י"ט בטבת ה'תרס"ג, 18 בינואר 1903) היה מלומד יהודי מהאימפריה הרוסית, חוקר תורני וסופר שפעל בעיקר בבריסק בליטא.

ביוגרפיה

אריה ליב נולד בדומצ'ב שבפלך גרודנו, האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לאביו רבי בנימין[2], ולחיה, בתו של רבי יהודה ליב מלוברטוב.

בימי נעוריו בדומצ'ב, התבלט בשקדנותו ובסקרנותו. הוא למד תנ"ך עם פירושי רש"י ורד"ק, והתפרסם כעילוי, התענג על מליצות הכתיבה והתחבר לחסידים שמילאו את בית המדרש המקומי, מה שהטמיע בו חיבה לחסידות. רב חסידי ביקש לשדך לו את בתו, אך אביו, רבי בנימין, התנגד לכך בתוקף. בגיל חמש-עשרה, בה'תקצ"ו (1836), נישא לבתו של רבי מיכאל לייפסקר, סוחר נכבד מביאליסטוק, והתיישב בבית חותנו. שם העמיק במשך חמש שנים בלימוד חושן משפט ובכתבי רבי יהונתן אייבשיץ, אותם העתיק בדבקות, אם כי מאוחר יותר הודפסו על ידי אחרים ללא ציון שמו. חותנו תכנן לשלוחו לישיבת וולוז'ין, אך חסידי קוצק בביאליסטוק ניסו למשוך אותו לחסידותם. פיינשטיין בחר בדרך עצמאית, ולצד לימודי התורה רכש ידע בהנדסה ואלגברה. רכש ידע בשפות זרות והצליח להקים עסק משלו, שבו צבר הון נכבד.

בה'תר"א (1841), כאשר חותנו נקלע לקשיים כלכליים, עזב את ביאליסטוק עם אשתו וילדם הקטן ושב לדומצ'ב. בה'תר"ב (1842) פקדה את העיירה שרפה שכילתה את הבתים ואת בית המדרש. במסירות נפש יצא לאסוף תרומות לבניית בית המדרש מחדש. בה'תר"ד (1844) נפתחה בפניו הזדמנות חדשה: גביר מבריסק, קבלן ממשלתי, מינה אותו לסוכנו ורואה חשבונו. הוא עבר לבריסק, ובתוך שנה הפך לממונה על עסקי הגביר. לאחר מכן עבר עם מעסיקו לוורשה, שם ניהל את אספקת הלחם לצבא בעיר ובפלוצק. כעבור שנה, בשותפות עם אדם נוסף, לקח על עצמו את אספקת המזון לצבא ברחבי פולין. לאחר שנתיים בורשה, שב לבריסק עם משפחתו והשתקע שם.

בה'תרי"ג (1853), עם פרוץ מלחמת קרים, נקרא על ידי קבלן צבאי לקרים לנהל את אספקת המזון לחיילים. שם חלה, אך עם תום המלחמה בה'תרט"ו (1856) שב לביתו מותש. בשלוש השנים הבאות עבד כשכיר בעסקי אספקה צבאית בוורשה, לובלין וקייב, אך תקופה זו הוכתמה באבל: שתי בנותיו ובנו נפטרו ממגפת כולרה. לאחר מכן החליט לעמוד ברשות עצמו, לקח על עצמו לספק מזון לחיילים באופן עצמאי והצליח לצבור הון נכבד. במקביל פנה לכתיבה ופרסם מאמרים בכתבי עת ידועים כגון "המגיד", "הלבנון", "הכרמל" ו"דער איזראעליט", הכרם, שבהם שיתף מחשבות תורניות והגותיות. הוא שימש גם כפרנס בקהילת בריסק במשך שנים רבות, ותרם לשימור המורשת היהודית בספריו.

הוא נפטר בבריסק ב-18 בינואר 1903.

ספריו

לקריאה נוספת

  • William Zeitlin (Hrsg.), Kiryat sefer – Bibliotheca Hebraica post-Mendelssohniana: Bibliographisches Handbuch der Neuhebraeischen litteratur, seit Beginn der Mendelssohn’schen Epoche bis zum Jahre 1890, vol. 1, Leipzig: K.F. Koehler’s Antiquarium, 1891, pp. 83. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. באנציקלופדיה היהודית נכתב כי נולד ב-6 בדצמבר 1821, אך תאריך זה סותר את דבריו של פיינשטיין עצמו באוטוביוגרפיה שלו "ימי צבאי" שבו ציין כי נולד בב' בשבט ה'תקפ"א.
  2. בן רבי מאיר יחיאל מיכל בן רבי מרדכי, מוזכר ב"עיר תהילה", עמ' 126.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אריה ליב פיינשטיין40905873Q114350414