אריק בוק
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 | |||||
| איור של אריק בוק מהמאה ה-16 | |||||
| לידה |
1219 האימפריה המונגולית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1266 (בגיל 47 בערך) שושלת יואן | ||||
| דת | טנגריזם | ||||
| שושלת בורוג'ין | |||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
אריק בוק (בכתב מונגולי: ᠠᠷᠢᠴᠪᠥᠬᠠ) היה בן למשפחת המלוכה של האימפריה המונגולית. בוק היה בנו השביעי והצעיר ביותר של טולוי ונכדו של ג'ינגיס חאן. בשנת 1259, במותו של הכגן מונגקה חאן, בוק טען כי הוא בעת הלגיטימציה להפוך לכגן (חאן גדול; תואר שליטי האימפריה המונגולית, מקביל לקיסר). בעוד בוק הוכתר לצד תומכיו בצד אחד של האימפריה, קובלאי חאן, יריבו, הוכתר לשליט בידי תומכיו שלו. המאבק בין השניים הביא למלחמת האזרחים המונגולית אשר חילקה את האימפריה בין תומכי בוק באורדת הזהב וצ'אגאטאי לבין תומכי קובלאי באילח'אן ושושלת יואן. כוחותיו של בוק לבסוף נפלו לעליונותו הצבאית של קובלאי אך מלחמת האזרחים היא שהביאה לחלוקתה הסופית של האימפריה המונגולית.
ביוגרפיה
אריק בוק היה בנם השביעי של טולוי וסורוקוטני בקי, נולד בערך עשור או יותר לאחר אחיו הגדולים הולאגו חאן וקובלאי חאן. אמו סורוקוטני הייתה נוצריה וקירבה את בנה לדת. בשנת 1248, קובלאי הציע להביא מורה קונפוציאני לבוק והתייעץ על כך עם אמו, בשונה מקובלאי, בוק מעולם לא יצר קרבה וקשרים עם בני האן. אחיו הבכור של אריק בוק, מונגקה חאן, נבחר בקורילטאי להיות הכגן (חאן גדול) בשנת 1251, דבר שמשפחתית קירב את בוק אל המלוכה. עם מותה של אמו סורוקוטני בשנה הבאה, ירש אריק בוק את אוהל אמו אשר נדד במהלך השנה מרכס הרי אלטאי בקיץ, ועד לגדות נהר אורנגו בחורף.
כאשר מונגקה חאן נפטר במהלך מערכה צבאית בסצ'ואן באוגוסט 1259, אריק בוק היה במונגוליה בשונה מאחיו קובלאי שהיה בסין והולאגו שהיה בממלכת פרס. תומכיו של בוק שהתנגדו להכתרתו של קובלאי נשבעו בנאמנותם לבוק בקורילטאי אזורי העבירו אליו את החותם הגדול שהשתמש בו לצורך הנפקת מסמכים להעברת הוראות לחיילים המוצבים במונגוליה ובצפון סין. לאחר שקובלאי הכריז על עצמו כגן בעודו בסין באפריל 1260, אריק בוק הוכתר עצמו ככגן בקורילטאי שהתרחש בבירה המונגולית חרחורין (כיום אובורחאנגאי), מה שהביא לתחילתה של מלחמת האזרחים המונגולית.
מלחמת אזרחים
הנשק העיקרי של קובלאי נגד אחיו בוק היה חסימת המשלוח של תבואה סינית למונגוליה. בתגובה, אריק בוק ובית המשפט שלו הפכו את בסיס התבואה שלהם לחקלאות מטובה וגדות היניסיי הדרומי בדרום סיביר. באוגוסט 1260 כבש קובלאי את מונגוליה ומרכז כוחו של בוק בעוד היה על האחרון לסגת עם כוחותיו לגאנסו. ב-27 באוקטובר 1260 הובסו המפקדים המרכזיים של בוק ונפלו בקרב, מה שהביא את בוק להעביר שליחים לקובלאי לגבי הסדר. בעת נכנע בוק קובלאי קיבל את כניעתו ושב למרכז כוחו בחאנאבליק (בייג'ינג). בהמשך בוק בגד בהסדר ותקף את קובלאי בעזרת כיבוש מונגוליה. כוחותיו של בוק לא החזיקו זמן רב במונגוליה ורובם נפלו במהלך החורף.
בוק נסג לאדמות צ'אגאטאי וניסה לגייס מצביאים ראשיים. עם הזמן בין השנים 1262–1264, הפסדים צבאיים ודיפלומטים הביאו להפסד תמיכה וכוח מצידו של בוק. הולאגו חאן, כעת שליט האילח'אן, קרא לבנו לשוב אל ממלכת פרס ולערוק מצבאו של בוק כדי להבטיח נאמנות לקובלאי. התמיכה היחידה של בוק נותרה באורדת הזהב אשר רוב כוחותיה היו במאבק נגד האילח'אן ברכס הרי הקווקז הגדול. ב-21 באוגוסט 1264, ביחד עם מפקדו הצבאי, בוק הגיע למחנה הקורילטאי של אחיו הבכור קובלאי, נכנע בדמעות והכיר בקובלאי ככגן האימפריה המונגולית[1].
שנתיים לאחר כניעתו, בוק נפטר בעודו בשבי תחת סמכותו של קובלאי, סיבת מותו אינה ידועה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Encyclopedia of Mongolia and the Mongol Empire (עמ' 21-22)
