ארנסט הרמן ואן ראפארד
 | |
| ואן רפארד (1944-45) | |
| לידה |
בניומס, האי ג'אווה, איי הודו המזרחיים ההולנדיים  |
|---|---|
| פטירה |
ווחט, הולנד |
| השתייכות |
 גרמניה הנאצית |
| תפקידים בשירות | |
| מנהיג מפלגת הפועלים הנאציונל-סוציאליסטית ההולנדית | |
| פעולות ומבצעים | |
| הקרב על קווקז | |
| עיטורים | |
ארנסט הרמן רידר ואן ראפארד (נולד ב-30 באוקטובר 1899 בבניומס, מחוז ג'אווה, איי הודו המזרחיים ההולנדיים - מת ב-11 בינואר 1953 בווחט, הולנד) היה פוליטיקאי וחייל לאומני הולנדי, נאצי ואנטישמי, מנהיגה של מפלגת הפועלים הנאציונל-סוציאליסטית ההולנדית. אחרי פירוק המפלגה הצטרף לוואפן אס אס ולחם במערכה על יוון ובמערכה על הקווקז.
שנותיו הראשונות
ואן ראפארד, בן למשפחת אצולה הולנדית, הוריו היו אוסקר אמיל רידר ואן ראפארד, מהנדס בכיר, ואשתו דינה תאל לרסנה[1]. את שנות נעוריו העביר בהאג ולאחר מכן החל ללמוד באוניברסיטת ליידן. אחר כך למד כלכלה בברלין ובמינכן, שם נחשף לרעיונות ולאידאולוגיה הנאצית הפך לתומך בנאציזם[2]. כחבר בכנסייה הלותרנית, היו לו קשרים רבים בגרמניה[1]. בשנת 1927 סיים תואר שני בכלכלה במינכן, וב-1930 קיבל דוקטורט במדע המדינה מאוניברסיטת וינה[1], שם גם יצר קשרים עם לאומנים אוסטרים התומכים ב-"אנשלוס" והחל מפתח את רעיון סיפוחה של הולנד לגרמניה. היו לו קשרים גם עם אנשי המפלגה הנאצית, איתם גם שמר על קשר כשחזר להולנד[1]
פוליטיקאי נאצי
ואן ראפארד הצטרף למפלגת הפועלים ההולנדית הסוציאליסטית (NSNAP) בשנת 1931, אך זאת במהרה התפצלה ל-3 תנועות שונות. ואן ראפארד מצא את עצמו במהרה כמנהיג מפלגת הפועלים הנאציונל-סוציאליסטית, שהבדילה עצמה משתי התנועות האחרות בכך שדגלה בשילוב הולנד ברייך השלישי, בטענה כי להולנדים יש קרבה אתנית רבה לגרמנים .על פי השקפתו של ואן ראפארד, השתייכותם של ההולנדים והגרמנים לאותו הגזע מחייבת אנשלוס שכזה תוך אימוץ מאפיינים וסממנים גרמניים תוך נטישת אלו ההולנדים. בתור נאציונל-סוציאליסטי רדיקלי, טען כי יש לפגוע בכוחם ובהשפעתם של יהודי הולנד במדינה[1]. תנועתו של ואן ראפארד משכה את מרבית תמיכתה מהגבול ההולנדי-גרמני. לימים הוחלף שמה של התנועה ל- NSNAP-Hitlerbeweging - תנועת היטלר, אם כי אדולף היטלר הורה להסיר את שמו ממה שהייתה תנועה פוליטית מינורית וחסרת השפעה.
בשנת 1933 התחתן עם מי שהייתה עוזרת הבית של הוריו בדרזדן. הוא הושפע רבות מאשתו, שהייתה גדולה ממנו ב-8 שנים, ועל פי מכריו הקרובים היא התנהגה כמנהיגת המפלגה בפועל מאחורי הקלעים[1].
תנועתו של ואן ראפארד דעכה ונחלשה עד הפלישה הגרמנית ב -1940, אז הוקמה לתחייה בשאיפה לנצל את המצב שהתהווה, אך היא פורקה סופית בשנת 1941 יחד עם כל המפלגות הפוליטיות מלבד ה- NSB[2]. הכובשים הנאצים למעשה הורו לואן ראפארד לשלב את קבוצתו ב- NSB. [3]
שירות צבאי
בעקבות פירוק תנועתו ושילובה בתוך ה-NSB, ואן ראפארד התגייס לוואפן-אס[2]. כחלק מחטיבת האס אס הראשונה Leibstandarte אס אס אדולף היטלר, הוא שירת בשטחי יוגוסלביה וביוון, אם כי ללא כל מעורבות בלחימה בפועל[1]. הוא חזר להולנד אך לאחר שסירב להצטרף ל-NSB הוא התגייס מחדש לאוגדת הפאנצר החמישית של האס אס. הפעם כן היה מעורב בלחימה פעילה בקווקז. את שארית המלחמה הוא העביר כקצין ביחידות שונות של הוואפן אס אס, ונפצע באסטוניה באוגוסט 1944, ובעקבות כך עוטר בצלב הברזל דרגה שנייה.
שנותיו המאוחרות
ואן ראפארד נתפס בשלהי המלחמה על ידי חיילים קנדים במאי 1945 ונלקח במעצר, תחילה באוטרכט ואז בשווינגן[1]. שירותו בגרמניה הביא לכך שהוא נידון למוות בשנת 1949, אם כי גזר הדין הומתק למאסר עולם[2]. בניסיון להגן על עצמו, טען ואן ראפארד כי לא הבין שלאחר כניעת הולנד לגרמניה במאי 1940 הולנד עדיין הייתה במלחמה עם גרמניה, ובתואנה כי כל מעשיו היו למען ובשביל ארץ מולדתו[1] הוא נכלא בליוורדן ובברדה לפני שנפטר מדימום מוחי בבית החולים בכלא המרכזי בווחט .
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 Biography from Biografisch Woordenboek van Nederland
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Philip Rees, Biographical Dictionary of the Extreme Right Since 1890, 1990
- ^ Bernhard R. Kroener, Rolf-Dieter Muller, Hans Umbrei, Germany and the Second World War:Volume 5: Organization and Mobilization of the German Sphere of Power. Part I: Wartime Administration, Economy, and Manpower Resources, 1939-1941, Oxford University Press, 2000, p. 391
