ארפחה
אָרַפְּחָה הייתה עיר בימי קדם ששכנה מצפון-מזרח לחידקל, משוער כי בתחומי העיר כירכוכ של ימינו.
היסטוריה
ארפחה הייתה חלק מהאימפריה האכדית בהנהגתו של סרגון, ובתקופת שלטונו של נרם-סין הייתה נתונה לפשיטות לולובי. העיר נכבשה סביב 2150 לפנה"ס על ידי הגותים, אשר שלטו שם במשך כמאה שנה עד לדחיקתם אל מחוץ למסופוטמיה מצד האימפריה הנאו-שומרית.
במאה ה-18 לפנה"ס הייתה ארפחה למרכז סחר חשוב תחת שלטון אשור ובבל. מתואר כי באחד מהתבליטים המתארים את ניצחונו של חמורבי נראה מלך ארפחה אסור באזיקים מול חמורבי. במאה ה-15 ובראשית המאה ה-14 לפנה"ס הפכה העיר לעיר חורית ברובה, בירתה של ממלכה חורית קטנה בשם ארפחה, ששכנה לאורך הגבול הדרום-מזרחי של הממלכה המיתנית. זו הייתה ממלכה וסאלית של מיתני, עם יחידות של מרכבות מיתניות שהוצבו בערים הארפחיות.
בתקופת האימפריה האשורית התיכונה במאות ה-14–11 לפנה"ס, סופחה ארפחה לתוך אשור, לאחר שהאשורים הביסו את מיתני. מן הכתובות עולה שהתושבים שמרו בשמותיהם על ייחוסם החורי. העיר הגיעה לגדולה במאות ה-11 וה-10 לפנה"ס כחלק מהאימפריה האשורית. בשנת 615 לפנה"ס, סביב הכיבוש הבבלי ומרידות נוספות באשור, פלש מלך מדי, הווחשתרא, לעיר, שהייתה לאחד המוצבים האחרונים של האימפריה האשורית החדשה. בהמשך הפך האזור לחלק מפחוות אשור (את'ורה) של האימפריה הפרסית האחמנית.
לאחר הכיבוש המוקדוני, הפכה ארפחה לחלק מהממלכה הסלאוקית, כשבמקורות ההלניסטיים היא נזכרת בשמה הסורי – כרכא.
בין המאה ה-2 לפנה"ס לאמצע המאה ה-3 לספירה, בתקופת האימפריה הפרתית וראשית האימפריה הסאסאנית, נזכר האתר בשם בית גרמא בכתבים סוריים של כומר נוצרי. למשך תקופה קצרה של אינטררגנום במאה ה-2 לספירה הייתה העיר לחלק מהפרובינקיה הרומית קורדואנה. הסאסאנים כבשו את מארג המדינות הסוריות העצמאיות באמצע המאה ה-3 לספירה, וארפחה סופחה לגרמקן הסאסאנית, עד לכיבוש האסלאמי באמצע המאה ה-7 לספירה, עת התפרקה אשוריסטן. בהמשך נקראה העיר בשם כירכוכ.
בשנת 1948 ניתן השם עַרַפַה (בערבית: عرفة) לשכונת המגורים שנבנתה עבור עובדיה של חברת נפט הצפון בכירכוכ.
ארפחה טרם נחפרה בשל מיקומה תחת כירכוכ המודרנית.
הזיהוי של ארפחה עם ארפכשד הוא זיהוי שגוי.
לקריאה נוספת
- משה ברכוז (מ. ב.), "ארפחה", האנציקלופדיה העברית (כרך ה), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"א, עמ' 1045
ארפחה40878247Q672905