אשימא
אֲשִׁימָא היא עבודה זרה אשר האמינו בה אנשי חמת שיושבו בשומרון על ידי מלך אשור על פי המסופר בספר מלכים:
וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ. וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת ה' וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם. וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹקֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹקֵי הָאָרֶץ. וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹקֵי הָאָרֶץ. וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵ-ל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת ה'. וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹקָיו וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם. וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא.
שם זה מופיע בתנ"ך פעם אחת בלבד, בתיאור זה, ואינו תואם אף שם עבודה זרה המופיעה במקורות חוץ-תנ"כיים.
החוקרים הציעו מספר אפשרויות זיהוי לעבודה זרה זו:
- הכוונה לאלוקי ישראל, כאשר מדובר בצורה של הביטוי "השם" בארמית.
- האליל אשם - אליל האש המסופוטמי
- האלילה תשמתם בת זוגו של האליל המסופוטמי נבו
- אשמן - אליל כנעני
- אישמא - שד פרסי
- אשמביתאל - אליל שהיה נערץ ביב
- אליל מקומי, שהיה נערץ על ידי תושבי אזור שומרון כבר בתקופת הנביא עמוס (ואליו מתייחס הנביא בביטוי "אשמת שומרון" בספר עמוס, ח 14)
- האליל הארמי שמכ המוזכר במכתבי אל עמארנה
