אשמן מדובלל
 אשמן מדובלל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | אשמניים |
| סוג: | אשמן מדובלל |
| מינים | |
|
2 | |
| שם מדעי | |
 Centronycteris
| |
אשמן מדובלל (שם מדעי: Centronycteris) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת האשמניים ובו 2 מינים שחיים באזור הנאוטרופי של יבשת אמריקה כולל יער האמזונאס. הסוג הוקם בשנת 1838 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון אדוארד גריי, והוא קרוי על שם הפרווה הסבוכה והצמרירית שלו. עד שנת 1998 הסוג נחשב לטקסון מונוטיפי.
תיאור ואנטומיה
האשמן המדובלל מתאפיין בגוף קטנטן וקומפקטי, ראש חרוטי וכנפיים צרות. החרטום קצר ומחודד במיוחד. האוזניים גדולות ועגולות, והקצה שלהן מחודד ופונה אחורנית בצורת מגל; האפרכסות מכוסות ברכסים בולטים. העיניים קטנות ובולטות והאף זעיר ושפיצי. השיניים חזקות וחדות; לסוג יש 6 חותכות בלסת העליונה ו-2 חותכות בלסת התחתונה. אורך הראש והגוף של מיני האשמן המדובלל 42–61 מ״מ, אורך הזרוע 41–49 מ״מ, אורך האוזן 14–20 מ״מ ואורך הזנב 18–23 מ״מ; משקלם 4–9 גרם ומספר שיניהם 32. הזנב ארוך וחשוף ומחודד בקצה. כנף הזנב בינונית ומעוגלת. האשמנים המדובללים דומים לאשמני השקיק, אך שעירים ובהירים יותר ואין להם שקיקים על הכנפיים.
לאשמן המדובלל פרווה צפופה ורכה שמורכבת משערות ארוכות ומדובללות. צבעה הכללי נע בין צהבהב לאוכרה, כתמתם, חום בהיר, חום אפרורי או בז׳. הפרווה נוטה להיות חיוורת יותר בגחון, ובאזור כנף הזנב היא בעלת גוון אדמוני. הפנים והאוזניים החשופים צבועים בשחרחר, אדמדם או חום כהה. הזרועות והרגליים בצבע בורדו והכנפיים וכנף הזנב בצבע שחור פחם.
תפוצה ואקולוגיה
מיני האשמן המדובלל מצויים באמריקה המרכזית והדרומית. טווח התפוצה שלהם כולל את דרום מקסיקו, בליז, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, קוסטה ריקה, פנמה, קולומביה, אקוודור, וונצואלה, פרו, בוליביה, אזור גויאנה וצפון ומרכז ברזיל. בית הגידול מורכב בעיקר מיער גשם טרופי צפוף, אך גם מסוואנה טרופית בסראדו, סוואנה דוקרנית צחיחה למחצה בסרטאו, בתה חופית ויער עננים עד רום 1,450 מטר מעל פני הים. המינים בסוג נוטים לחיות בשפלות ומישורים ונפוצים בדלילות באזורים מעל 300 מטר.
אין מידע רב על האקולוגיה של הסוג. האשמנים המדובללים פעילים בלילה ומבלים את שעות היום על צמרות וחללי עצים או על עלים גדולים. הם יוצאים לצוד בשעות הערב, והתעופה שלהם איטית ומדויקת בדומה למינים רבים במשפחה. התזונה שלהם מורכבת מחרקים (בפרט חיפושיות ואחידי כנף), והם נוטים לנוע הלוך ושוב על מסלולים קבועים בתורם אחר מזון. כנף הזנב הגדולה מסייעת להם לחסום את דרכי המילוט של החרק. נקבות בהיריון נלכדו בחודש מאי או נובמבר. הנקבה ממליטה גור יחיד לאחר היריון של כ-4 חודשים. מצב השימור של שני המינים בסוג מוגדר כללא חשש על ידי IUCN.
מינים
בסוג זה 2 מינים:
- אשמן מדובלל מקסימילאן (Centronycteris maximiliani) - ברזיל, וונצואלה ואזור גויאנה.
- אשמן מדובלל תומאס (Centronycteris centralis) - דרום מקסיקו עד בוליביה.
קישורים חיצוניים
