אשת חמיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אשת חמיו
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי מסכת יבמות, דף כ"א עמוד ב'
תלמוד ירושלמי מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ד'
משנה תורה ספר נשים, הלכות אישות, פרק א', הלכה ו'
שולחן ערוך אבן העזר, סימן ט"ו, סעיף כ"ד

אשת חמיו היא אשה נוספת הנשואה לחמיו של אדם אך אינה אם אשתו, התלמודים חלוקים אם מותר לנשאה או לא משום שנראה כאילו נושא את חמותו.

מקור הנושא

בתלמוד הבבלי[1] נאמר שמותר לאדם לישא את אשת חמיו. אולם בתלמוד הירושלמי[2] נאמר שאסור לאדם לישא את אשת חמיו משום מראית העין, שנראה שנושא את חותנתו. אמנם הירושלמי מביא שם כי דוד המלך נשא את אשת חמיו רצפה בת איה ולא חשש למראית העין, יש מן האחרונים שמסבירים כי טעם הדבר הוא משום שרק מלך יכול לשאת אלמנת מלך אחר[3] ורצפה בת איה הייתה אשתו של שאול המלך, ואם לא יישאנה תישאר עגונה[4].

השיטות בהלכה

התוספות[5] כתבו שבפרובנס הכינו סעודת נישואין לאדם שבא לשאת את אשת חמיו ורבינו תם ביטל את החתונה כשיטת הירושלמי, מאידך הרי"ף והרמב"ם פסקו שהדבר מותר כשיטת הבבלי[6].

השולחן ערוך[7] כתב שהדבר מותר ויש פוסקים שאסרו את הדבר[8]. נחלקו האחרונים האם לאחר מיתת אשתו יהיה מותר לישא את אשת חמיו[9].

לקריאה נוספת

אנציקלופדיה תלמודית ח"ב ערך אישה ובתה פרק אשת חמיו.

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"א עמוד א'
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ד'
  3. ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ב'
  4. ^ אור שמח, אישות, פרק א', הלכה ו'.
  5. ^ תוספות, מסכת יבמות, דף כ"א עמוד א', ד"ה ומותר
  6. ^ כך כתב הבית יוסף וטעמו משום שהרמב"ם לא כתב במפורש שהדבר אסור.
  7. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ט"ו, סעיף כ"ד
  8. ^ שו"ת חתם סופר, אבן העזר סימן ל"ח.
  9. ^ הנודע ביהודה (מהדורא קמא, אבן העזר סימן כ"ו) התיר, ורבי עקיבא איגר (שו"ת, מהדורא תניינא סימן ס"ח) אסר.
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.