א-שאם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
א-שאם (בערבית: الشأم, אל-שאם) – המילה נגזרת מערבית: "שמאל" (شمال) בהוראת צפון, וזאת משום שהייתה א-שאם ממוקמת צפונית לחיג'אז וההפך מן ימן (תימן) שמדרום לחיג'אז. גאוגרפים מוסלמים סוברים שתיבת "א-שאם" נגזרה משמו של שם בנו של נוח המקראי שבניו התיישבו בארץ זו, ונראה שהראשון להפצת סברה זו היה המלומד הערבי אבו אל-פידאא. השם שימש כשמה של ארץ ישראל גם ברובד העברית של ימי הביניים.[1]
האם התכוונתם ל...
- מילולית
- אחד משמותיה של העיר דמשק בערבית.
- עניינית:
- בלאד א-שאם (بلاد الشأم):
- כינוי למחוז סוריה בתקופת הזוהר שלה תקופת שושלת אומיה הראשונה.
- הכינוי הנפוץ בערבית לאזור הלבנט.
- סוריה הגדולה – כינוי סורי לאומני למדינה ערבית שתכלול את כלל שטחי מזרח הים התיכון.
- נוסח שאמי – כינוי בפי יהודי תימן לנוסח התפילה הספרדי שהגיע אליהם מארץ ישראל והתקבע אצל חלק ניכר מהם.
ראו גם
 | זהו דף פירושונים, שמטרתו להבחין בין ערכים שונים בעלי שם דומה.
|
הערות שוליים
- ↑ זאב וילנאי, שמות ערביים של מקומות בארץ-ישראל, בספרות העברית של ימי הבינים. ציון, כרך ה, חוברת א (תשרי ת'ש), עמ'75
א-שאם36145706Q1141505