ברדיוב
 | |
| בית העירייה הישן והכנסייה בכיכר העיר | |
| מדינה |
 סלובקיה |
|---|---|
| מחוז | פרשוב |
| ראש העיר | ד"ר בוריס הנושצ'ק |
| תאריך ייסוד | נזכרה לראשונה ב-1241 |
| שטח | 72.78 קמ"ר |
| גובה | 277 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 33,374 (2005) |
| ‑ צפיפות | 459 נפש לקמ"ר (2005) |
| קואורדינטות | 49°17′34″N 21°16′40″E / 49.29278°N 21.27778°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.e-bardejov.sk | |
| הכיכר המרכזית בברדיוב | |
| מדינה |
סלובקיה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 3, 4 | |
ברדיוב (בסלובקית: Bardejov, בגרמנית: Bartfeld, בהונגרית: Bártfa, בפולנית: Bardiów, ביידיש: באַרדיאָב) היא עיר בצפון מזרח סלובקיה. מרכז העיר נשמר במלואו מימי הביניים, והעיר הוכרה בשנת 2000 כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. אוכלוסיית העיר היא 33,374 תושבים (נכון ל-2005).
אטימולוגיה
מקור שמה של העיר במילה ההונגרית "bárd" המציינת מידת שטח שאדם בודד יכול לכרות ביום בודד. משמעות התוספת "fa" בשמה של העיר בהונגרית היא "עץ".
גאוגרפיה
העיר שוכנת בגובה של 277 מטר מעל פני הים בחלקם המזרחי של הרי הבֶסקידים הנמוכים, על הגדה הימנית של הנהר טופלה. היא ממוקמת באזור השאריש העליון (Šariš) שבמחוז פרשוב, צפונית לעיר המחוז בשם זה. עיירת המרחצאות ברדיובסקה קופל'ה (Bardejovske Kupele) היא פרבר של ברדיוב. חלקה העתיק של העיר נמצא במזרחה, ובמרכזו הכיכר המרכזית המוארכת שאורכה 250 מטר ורוחבה 50 מטר. באמצעה של הכיכר ניצב בית העירייה ההיסטורי של העיר ובצפונה כנסיית אגידיוס הקדוש.
היסטוריה
האיזכור המוקדם ביותר של העיר הוא משנת 1241 במסמכי מנזר איאפייב (Ipatyiev) וב-1247 נזכר אזור העיר בשם "Terra Bartfa".
בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14 הגיעו מתיישבים משלזיה והתיישבו במקום ששכן על ציר תחבורה מרכזי. ב-1320 הוענקו להם זכויות נרחבות אשר האיצו את תהליך התפתחותו של הכפר לעיר. העיר זכתה ב-1352 בזכות לקיים יריד בן שמונה ימים ולמשתתפים בו הובטחה חירות. בשלב זה העיר כבר הייתה מבוצרת ומוקפת בחומה ובתעלת מים.
ב-1365 הוענקה לעיר הזכות לגזור עונש מוות על עבריינים והיא הפכה ל"עיר חופשית מלכותית" ב-1376. ברדיוב הגיעה לשיא עושרה במאה ה-14 ובמאה ה-15 כאשר פעלו בה 50 גילדות ותושביה עסקו ב-64 משלחי יד שונים. מתקופה זו שרדו מבניה ההיסטוריים של העיר שהחשובים שבהם הם כנסיית אגידיוס ה"קדוש" ובית העירייה משנת 1505.
המאה ה-16 סימנה את תחילת שקיעתה של העיר. רעב, דבר ומגפות אחרות ושריפות כמעט וכילו את העיר לחלוטין. ב-1950 הוכרזה העיר כאזור מוגן והחלו בה עבודות שחזור. עבודות אלה נשאו פרי וב-1986 זכתה העיר בפרס אירופי על שימור מסורתה ומבניה, ו-14 שנים לאחר מכן הוכרה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
קישורים חיצוניים
  | |
|---|---|
|