באר שבע הגלילית
באר שבע הגלילית (בערבית: חירבת אבו שבע) הייתה עיירה קדומה על גבול הגליל העליון והגליל התחתון, בסמוך לצומת שבע ולכפר חנניה, 8 ק"מ דרומית מערבית לצפת.
העיירה, שהתפרסה עד לאזור צומת שבע, נבנתה על גבעה תלולה המתנשאת לגובה של יותר ממאה מטרים מעל בקעת בית הכרם, וחולשת על הדרך מאזור עכו לגליל (כיום כביש 85). התיישבות במקום התקיימה מתקופת הברזל עד לתקופה הרומית, אך נמצאו באתר גם ממצאים מהתקופה הביזנטית. ייתכן כי שמו של היישוב נובע מבארות מים שהיו בסביבתו.
במקרא
העיר אינה מוזכרת באופן מפורש בתנ"ך (אם כי היו ששייכו אליה אזכורים של באר שבע המקראית[1]), אך ייתכן וקיומה רמוז בו. בספר מלכים א'[2], מסופר כי אליהו נס לעיר באר שבע כאשר ברח מפני איזבל: "וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה". מן הביטוי "אשר ליהודה" מסיקים החוקרים כי הייתה עיר נוספת שנקראה בשם באר שבע מחוץ לתחומי ממלכת יהודה, ולכן ביטוי זה נדרש לשם הבהרה. ביטוי זהה מוזכר למשל בקשר לעיר בית שמש[3] שביהודה, ואכן, עיר נוספת בשם בית שמש הייתה בנחלת שבט נפתלי בצפון הארץ[4].
היסטוריה
בתקופה הישראלית ובתקופה ההלניסטית התקיים במקום כפר קטן.
בתקופה הרומית, היישוב הפך לעיירה גדולה, שנמנית ברשימת היישובים שאותם ביצר יוסף בן מתתיהו כחלק מההכנות למרד בשנת 66 לספירה: "ובדעתו, כי הרומאים יעלו על ארץ ישראל דרך הגליל, בִּצּר את כל משגבי הארץ, את יודפת ואת באר־שבע..." (מלחמות היהודים ב', כ', ו'), "ביצרתי גם ערים אחדות בגליל התחתון...ובאר שבע...במקומות האלה אצרתי צורכי אוכל לרוב וגם נשק לביטחון לימים הבאים" (ספר חיי יוסף לז'). למרות זאת, הרומאים הצליחו להחריב את העיר ולהרוג את יושביה בסופו של דבר. כיום בפסגת הגבעה קיימים שרידי מבנים, שייתכן כי הם שרידי המבצר שבנה יוסף בן מתתיהו.
יוסף בן מתתיהו מציין את האתר כאחד מגבולות הגליל העליון[5] בדומה לחז"ל שמיקמו את גבול זה באזור כפר חנניה הסמוך[6].
העיר ירדה מגדולתה כבר בתקופה הרומית, אך באתר נמצאו גם ממצאים מהתקופה הביזנטית. לפי טענת חלק מהחוקרים, היישוב המשיך להיות מאוכלס עד המאה השלישית, אך אוכלוסייתו הלכה והידלדלה החל מהמאה הראשונה לספירה[7].
חפירות באתר
- האתר נחפר לראשונה בשנת 1873. בשנת 1985 נערכה במקום חפירה נוספת והתגלה שטח מבוצר שגודלו 60–70 דונם. עובייה של החומה הצפונית היה 2.8 מטרים והיו בה שלושה מגדלים. החומה המזרחית הייתה בנויה בצורת זיגזג. בשנת 2000 ו-2004 התקיימו במקום חפירות נוספות. המכון לארכאולוגיה גלילית ביצע סקר בבית הקברות היהודי העתיק במקום. באתר התגלו חרסים רבים מתקופות היסטוריות שונות.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- באר שבע הגלילית, אתר הושביליםhttp://www.hoshvilim.com/באר-שבע-הגלילית/
- באר שבע הגלילית, כותר https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=18224547&nTocEntryID=18530353,
- באר שבע [ביהודה], אנציקלופדיית דעת http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3634
- באר שבע הגלילית, עמוד ענן https://amudanan.co.il/w/P502354
- חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 125 לשנת 2013, פרוד https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=5411&mag_id=120
הערות שוליים
- ^ המרכז לחקר המורשת התורנית בגליציה ובוקובינה
- ^ מלכים א', פרק י"ט, פסוק ג'
- ^ מלכים ב', פרק י"ד, פסוק י"א
- ^ שופטים, פרק א', פסוק ל"ג
- ^ מלחמות היהודים, ספר ג', 40-39, בתרגום ליזה אולמן, הוצאת כרמל, ירושלים, תש"ע.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'.
- ^ לפי ליבנר, באתר הושבילים
