כפר חנניה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 326 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 762 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.0% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   כפר חנניה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בגליל המונה כ-300 משפחות ומשתייך למועצה האזורית מרום הגליל.
היישוב הוקם בשנת 1983 כמושב של תנועת "הפועל המזרחי"[3] למען בני מושבים מהסביבה. בשנת 1992 הפך כפר חנניה ליישוב קהילתי. עד שנת 1999 מנה היישוב כ-27 משפחות מבני המושבים מהאזור. בשנים האחרונות היישוב מחכה לאישור בנייה נוסף.
היישוב קרוי על השם היישוב התלמודי כפר חנניה הנזכר רבות בכתבי חז"ל, ואשר שכן בסמוך מצפון ליישוב החדש, באתר ח'רבת כפר ענאן. בסמוך ליישוב נמצא קבר המיוחס לתנא רבי חנניה בן עקשיא וכן קברים המיוחסים לרבי חלפתא ובניו.
כפר חנניה הקדום
כפר חנניה הקדום נזכר כמקום מושבם של מספר חכמים מתקופת המשנה והתלמוד, ובראשם רבי חלפתא, שנודע כ"איש כפר חנניה"[4].
כמו כן, נודע היישוב כציון הגבול שבין הגליל התחתון והגליל העליון: ”מכפר חנניה ומלמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון.”[5]. לעיתים נקרא גם כפר חנן[6].
היישוב נודע באופן בולט בעיקר בשל תעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בו[7], וכליו נזכרו לא אחת לשבח: ”כלי שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר”[8].
כמו כן, נזכר היישוב לעניין רוכליו אשר נהגו למכור את סחורות המקום ברחבי הגליל[9].
היישוב היהודי בכפר חנניה המשיך להתקיים ברציפות עד התקופה העות'מאנית. הוא נזכר בפי הנוסע רבי שמואל בר' שמשון בשנת 1211, בידי רבי מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, אצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין בית כנסת לרשב"י במקום, וכן בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע משה באסולה ומונה בה קהל מסתערבים (הכוונה לילידי הארץ בניגוד לעולי ספרד) בן 30 בעלי בתים, רובם כוהנים ולהם בית כנסת[10].
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה (ח'רבת כפר ענאן), בגבעה הסמוכה ליישוב החדש מצפון, נמצאו כבשן לחרס וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה[11].
היישוב כיום
כיום ביישוב פועלים פעוטון, 2 גני ילדים, בית כנסת, ספרייה, מקווה, מועדון נוער וסניף בני עקיבא[12]. אוכלוסיית היישוב מעורבת וחיים בה חילונים, דתיים ומסורתיים[13].
לקריאה נוספת
- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10.
- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17
- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21.
- David Adan-Bayewitz, Kefar Hananya, Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179
- Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפר חנניה |
- כפר חנניה, באנציקלופדיה יהודית דעת
- נורית ליסובסקי, 'והוא במישור ואילן גדול על קברו': קבר ר' חלפתא בכפר חנניה, קתדרה 115, ניסן תשס"ה, אפריל 2005, עמ' 56-31
- נורית ליסובסקי, כתוב בנוף: שימוש במקורות היסטוריים, בממצא הארכאולוגי ובמופע החזותי לשחזור התמורות שחלו במקומות קדושים בגליל, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 78-55
- צבי אילן, עליה לרגל לכפר חנניה, דבר, 2 במאי 1980
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ כפר חנניה באתר המועצה האזורית מרום הגליל
- ^ משנה, אבות, פ"ג מ"ו.
- ^ משנה, שביעית, פ"ט מ"ב.
- ^ בבלי, כתובות, קיב ע"א.
- ^ בראשית רבה פ"ו, ועוד.
- ^ בבלי, שבת, קכ ע"ב, ועוד.
- ^ ירושלמי, מעשרות, פ"ב ה"ג..
- ^ יצחק בן צבי, שאר ישוב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 124
- ^ אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21. ; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911
- ^ כפר חנניה, www.mrg.org.il
- ^ כפר חנניה, באתר תנועת אור
| ||||||||||||||||
