בג"ץ ווסר נגד שר הביטחון
בג"ץ 8397/06 ו- 8619/06 אדוארדו ווסר נגד שר הביטחון ואחרים היא עתירה שהוגשה לבג"ץ בשנת 2006 על ידי אדוארדו ווסר כנגד שר הביטחון ושר החינוך בדרישה להשלים את מיגון כיתות הלימוד בבתי הספר בעוטף עזה. בית המשפט העליון קיבל את העתירה ופסק כי יש למגן את כל הכיתות הנבחרות במיגון מלא בבתי הספר בעוטף עזה ובשדרות, ובפרט בבית הספר שער הנגב בשל שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל.
רקע
רקע העתירה
ביוני 2006, בעקבות נפילת רקטת קסאם ליד שטח בית ספר בשדרות[1] החליט שר הביטחון למגן בשיטת "המרחבים המוגנים" את מוסדות החינוך בשדרות, הכוללים 24 בתי ספר (16 יסודיים ו-8 על-יסודיים). מיגון שני שלישים מבתי הספר היה אמור להסתיים עד תחילת שנת הלימודים (3 בספטמבר 2006) ומיגון השליש האחרון של בתי הספר העל-יסודיים היה אמור להסתיים עד סוף חגי תשרי (16 באוקטובר 2006). מסיבות שונות לא הושלם מיגונם של כל בתי הספר, ובאוקטובר 2006 הוגשו שתי עתירות בנושא.
עו"ד אדוארדו ווסר, תושב קיבוץ כפר עזה במועצה אזורית שער הנגב ואב לשני ילדים הלומדים בבית הספר "שער הנגב", שבו 1,200 תלמידים, הגיש עתירה (ללא עותרים נוספים) נגד משרד הביטחון ושר הביטחון, משרד החינוך ושר החינוך, המועצה האזורית שער הנגב וראש המועצה האזורית שער הנגב, המתייחסת לאי-השלמת מיגון תיכון "שער הנגב", וכללה ספקות בנוגע לקיום הלימודים במצב כזה.
העתירה השנייה שהוגשה הייתה מטעם ועד ההורים העירוני בשדרות וגורמים נוספים, כגון מטה המאבק להשבת הביטחון לשדרות, בתיה קטר, אלון דוידי והתנועה לאיכות השלטון[2], כנגד משרד הביטחון ואחרים, לרבות משרד האוצר. היא התייחסה לאי-השלמת המיגון של בתי הספר וגני הילדים בשדרות.
שיטת "המרחבים המוגנים"
ערך מורחב – מרחב מוגן
שיטת המרחבים המוגנים היא שיטת מיגון שאומצה על ידי ממשלת ישראל למיגון בתי ספר מפני רקטות קסאם. שיטת מיגון זו אינה מתבססת על מיגון מלא של כל הכיתות בבתי הספר השונים, אלא על מיגון חלק מהכיתות והשארת הכיתות האחרות ללא מיגון, אך הכיתות שאינן ממוגנות יהיו סמוכות למרחב ממוגן. התלמידים שבכיתות שאינן ממוגנות יוכלו להגיע למרחב המוגן בזמן קצר מרגע הישמע ההתרעה על שיגור הרקטות.
דיון
טענות העותרים
אדוארדו ווסר וועד ההורים העירוני של העיר שדרות ביקשו מהמשיבים נימוק לאי-סיום מיגון בתי הספר בשדרות, בית הספר "שער הנגב" וגני הילדים בשדרות בשיטת המיגון שהוקצתה להם עד התאריך שנקבע, וטענו שאינם מוכנים לשלוח את ילדיהם חזרה למסגרות עד שמיגונם יסתיים לגמרי, משום שזהו סיכון שאינם מוכנים לקחת. ווסר טען בנוסף, שיש למגן את בתי הספר בשיטת המיגון המלא, ולא בשיטת המרחבים המוגנים, מכיוון שבעוטף עזה יש להגיע למרחב המוגן בתוך זמן קצר ביותר בשל הקרבה של היישובים למקום שיגור הרקטות. כך ששיטת המרחבים המוגנים אינה מספקת מענה ביטחוני הולם באזור העוטף, בניגוד לאזורים מרוחקים יותר, שבהם אפשר להגיע למרחב המוגן בתוך זמן ארוך יותר, ושיטת המרחבים המוגנים מספקת ויעילה בהם מבחינה תקציבית וביטחונית כאחד.
טענות המשיבים
לדברי אלוף פיקוד העורף, הסיבה שמיגון בתי הספר לא הסתיים בזמן שנקבע היא, שכדי ששיטת המרחבים המוגנים תהיה יעילה לזמן התרעה קצר, דרושים פתחים נוספים בכיתות ונדרשת הרחבתם של הפתחים הקיימים. בשל היעדר יועצי מיגון לא הושלם הטיפול בסוגיית הפתחים. אך מלבד בעיה נקודתית זו - המיגון הושלם. לטענת המשיבים, החלטת המיגון של בתי הספר בעוטף עזה בשיטת המרחבים המוגנים התקבלה לאחר שילוב שיקולים תקציביים וביטחוניים שונים. לאחר ניסיונות בבתי ספר אחרים, נראה כי הילדים הספיקו להגיע למרחב המוגן בתוך זמן קצר, והוחלט ששיטה זו היא הטובה ביותר לגבי בתי ספר אלו.
פסק הדין
הרכב השופטים, בראשותה של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, ולצדה השופטת דבורה ברלינר והשופט סלים ג'ובראן, פסק פה אחד כי יש למגן את כל כיתות האם בבתי הספר בעיר שדרות וביישובי עוטף עזה בשיטת המיגון המלא עד לתחילת שנת הלימודים ה'תשס"ח (ספטמבר 2007). בנוסף לכך, הוחלט למגן בשיטת המיגון המלא גם את כיתות הספח הנבחרות בכל בתי הספר הללו עד סוף חגי תשרי (אוקטובר 2007). לגבי גני הילדים הוחלט לא להוציא צו מוחלט למיגונם מפני שאין מחלוקת בנושא מיגונם בשיטת המיגון המלא, ותהליך המיגון שלהם מתנהל בקצב סביר.
קישורים חיצוניים
- עוד על מטה המאבק להשבת הביטחון לשדרות – תקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל
- בג"ץ אדוארדו (טענות העותרים – עמוד 202, טענות המשיבים עמוד 204)
הערות שוליים
- ^ משה פריאל ודורון נחום, "לא נפסיק הירי עד שתושבי שדרות יעזבו", באתר nrg, 11 ביוני 2006
- ^ התנועה לאיכות השלטון
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "בג"ץ ווסר נגד שר הביטחון".