שדרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שדרות
Coat of arms of Sderot.svg
SderotNewLogo.svg
שדרות מגבעת ינצ'יק
שדרות מגבעת ינצ'יק
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אלון דוידי
גובה ממוצע[1] ‎89 מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לאמצע 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 29,538 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 73
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.5% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 4,689 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 40
תחום שיפוט[2] 6,300 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 175
31°31′40″N 34°35′40″E / 31.5277700926378°N 34.5944999231765°E / 31.5277700926378; 34.5944999231765
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.3952
    - דירוג מדד ג'יני 200
לאום ודת[2]
יהודים: 93.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 6.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.8%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 6.3%
גילאי 15 - 19 5.6%
גילאי 20 - 29 18.0%
גילאי 30 - 44 20.4%
גילאי 45 - 59 14.3%
גילאי 60 - 64 4.5%
גילאי 65 ומעלה 10.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 6
תלמידים 3,919
 –  יסודי 2,372
 –  על-יסודי 1,547
מספר כיתות 185
ממוצע תלמידים לכיתה 22.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל שדרות נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
http://www.e-sderot.org.il/

שְׂדֵרוֹת (להאזנה (מידעעזרה)) היא עיר במחוז הדרום בישראל, בקצה הצפון-מזרחי של עוטף עזה. הוקמה בשנת 1951 והוכרזה כעיר בשנת 1996.

היסטוריה

במחצית הראשונה של 1951 הוקמה מעברה[3] בין ניר עם, גבים ודורות[4]. בדצמבר 1951 היו במעברה 70 אוהלים[5]. המעברה שכנה בסמוך לאדמות הכפר הערבי נג'ד (בערבית: نجد), שתושביו נטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות. תחילה התגוררו במעברה עולים מכורדיסטן ואיראן. ביולי 1953 הייתה במעברה תעסוקה מלאה וצריפי העץ במעברה היו מלאים. 94 תלמידים למדו בבית הספר. באותו זמן התוכנית הייתה לפרק את המעברה ולהעביר את תושביה להתיישבות חקלאית[6]. אולם בשנת 1954 הוחלט להקים יישוב במקום, שעל פי התוכנית אמור היה לכלול מאה בתים לתושבי המעברה ועוד 200 לעולים חדשים[7]. ביולי 1955 התגוררו במעברה כ-90 משפחות שכללו כ-400 נפש[8]. באותה תקופה הוצבו באתר, שהיה ממערב לכביש הראשי, 35 צריפים צבעוניים אליהם עברו חלק מתושבי המעברה[9]. היישוב הוגדר כמרכז אזורי חצי עירוני[10]. בנובמבר 1955 היו 150 יחידות דיור בתהליך בנייה, בבתים דו משפחתיים. חלק מהדירות היו בשטח של 35 מ"ר וחלק 45 מ"ר[11]. בסוף 1955 פלשו כ-15 משפחות מהמעברה לתוך דירות שהיו עדיין בבנייה[12]. מפברואר 1955 הגיעו לשדרות משפחות רבות של עולים מצפון אפריקה[13]. ביולי 1956 התגוררו בשדרות כ-500 משפחות, שלמעלה משני שלישים מהם היו עולים חדשים מצפון אפריקה[14].

שדרות קיבלה את שמה לציון האקליפטוסים שנטעו על ידי הקרן הקיימת[15] לאורך כבישי הנגב[16].

חגיגת יום העצמאות בבית הספר בשדרות בשנות ה-50

במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים רבים ממרוקו ומרומניה, ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית. בראשית שנות ה-60 צמחה האוכלוסייה בשדרות במידה ניכרת והגיעה לכ-6500 תושבים בשנת 1963[17]. בשנת 1968 היו בשדרות כ-8000 תושבים, כ-85% יוצאי מרוקו, 7% מרומניה והשאר מארצות שונות[18].

בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה ומחבר המדינות. ממדינות ברית המועצות לשעבר (בעיקר מאזור הקווקז) הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים, שהכפילו למעשה את אוכלוסיית העיר.

בשנת 1996 הוכרה שדרות כעיר.

בתחילת שנות ה-2000 קודמה תוכנית להקמת שכונה של 1000 יחידות דיור חדשות בעיר[19].

העיר תחת ירי הטילים משנות ה-2000

העיר שדרות שוכנת במרחק של מעט יותר מקילומטר מרצועת עזה - עובדה אשר השפיעה על מצבה הביטחוני. מתחילתה של האינתיפאדה השנייה נורו על העיר רקטות "קסאם" רבות מספור מרצועת עזה. מרביתן לא גרמו נזק פיזי, אולם היו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש. גם עם דעיכתה של האינתיפאדה לא שב השקט אל שדרות, והיא המשיכה לסבול מהפגזות של רקטות. עם ביצועה של תוכנית ההתנתקות והשלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה, הפך ירי הקסאם תכוף יותר ונזקו גבר.

מפעל בשדרות עולה באש בעקבות פגיעת רקטה, 28 ביוני 2014
חנוכיה עשויה טילי קסאמים שנפלו בעיר
אחד מבתי המגורים המקוריים שהוקמו ביישוב בראשית ימיו
אוסף טילי קסאם שנפלו בעיר שדרות
אחד מן המקלטים נגד רקטות המצויים בעיר
פרויקט מיגון בתי המגורים בעיר, 7/2010
השוק של שדרות
מנגן הנבל בכיכר על שם אדמונד ספרא

ירי הרקטות מהרצועה הוביל את צה"ל לבצע מבצעים על מנת לצמצם את הירי, כדוגמת מבצע גשמי קיץ, שהחל ביוני 2006. בנובמבר 2006, לאחר תקופת הפגזות קשה יחסית, הושגה הפסקת אש בין ישראל לחמאס וירי הקסאם צומצם אם כי לא הופסק כליל. באפריל 2007 החלה הידרדרות מחודשת בגזרת גבול הרצועה כאשר עשרות רקטות נורו אל העיר וסביבתה בבוקר יום העצמאות. ההסלמה נמשכה לתוך חודש מאי, אז גבר מאוד ירי הרקטות אשר גרם לנפגעים ולפינוי חלקי של תושבים מהעיר.

לאחר רגיעה מסוימת התחדש ירי הקסאמים לעבר העיר אם כי בתדירות בינונית ונמוכה[דרושה הבהרה]. בחודשים ינואר ופברואר 2008, חלה הסלמה נוספת במצב כאשר בעקבות הירי נפגעו מספר רב יחסית של אזרחים ובהם ילדים. במהלך תקופה זו נורה אל העיר מספר שיא של רקטות (כ-50 ביום), אשר גרמו לפגיעות ברכוש ובנפש. פגיעות אלו הובילו את צה"ל לפתוח במבצע חורף חם בניסיון לצמצם את הירי.

בדצמבר 2008, הגיע סבב נוסף של ירי רקטות לעבר תושבי העיר עובדה אשר הייתה אחד הגורמים לפריצתו של מבצע עופרת יצוקה.

בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום" (לשעבר "שחר אדום") המתריעה על ידי אזעקה על ירי רקטות קסאם בערך 10–15 שניות לפני נחיתת הרקטות. ,כך שהיא יכולה להציל חיי אדם אם יספיקו למצוא מחסה באחד מעשרות המבנים הממוגנים שפוזרו בעיר. או בממ"ד, ממ"ק, חדר ביטחון או חדר מדרגות.

ביולי 2014 נורו רקטות אל העיר וגרמו לנזק. ירי זה, לשדרות וליתר יישובי עוטף עזה, הוביל ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן, ביולי-אוגוסט 2014, שבמהלכו נורו רקטות רבות לעבר העיר. חלק מהן יורטו על ידי כיפת ברזל, אך אחדות מהן פגעו בעיר וגרמו לפצועים ולנזק. ירי הטילים על העיר חודש במהלך מאי-יוני 2018 ואף לראשונה נפגעו בתים בעיר מירי מקלעים פלסטיני, ומעפיפוני תבערה כחלק מההידרדרות הביטחונית מול רצועת עזה.

לאורך שנת 2021 סבלה העיר מירי לעברה מרצועת עזה.הירי התגבר במאי 2021 והעיר הופגזה במאות טילים לאורך מבצע שומר החומות. אחד הטילים פגע ישירות בבניין מגורים והרג ילד בן 6 ששהה בממ"ד עם משפחתו.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים בשדרות 29,538 תושבים (מקום 73 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לשדרות דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 78.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 7,201 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[20]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

פוליטיקה

העיר מהווה לעיתים סמל לפריפריה הישראלית, למשל בביטוי "מסעודה משדרות". עם זאת הצמיחה מתוכה כמה פוליטיקאים ידועים. הבולט שבהם הוא עמיר פרץ, ששימש כראש המועצה המקומית ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות ובהמשך כיהן כשר הביטחון בממשלת ישראל השלושים ואחת בזמן מלחמת לבנון השנייה, ונכון לנובמבר 2019 משמש כיו"ר מפלגת העבודה. פרץ המשיך להתגורר בשדרות בזמן שכיהן בתפקידים אלה. בנוסף, גר בשדרות הרב אריה גמליאל שהיה חבר הכנסת מטעם ש"ס במשך שנים. חבר הכנסת לשעבר יהונתן יפרח מהמערך, שימש כראש המועצה המקומית של שדרות לפני הפיכתה לעיר.

שכונות העיר

העיר שדרות מחולקת לתשע שכונות:

  • נאות אביב (שכונת נירעם)
  • נאות שמחה מויאל
  • נאות המייסדים
  • נאות הדקל
  • ברית ערים (נווה אשכול)
  • שכונת בן-גוריון (שכונת קסדור)
  • נאות הנביאים (אתר חירום)
  • נאות יצחק רבין (שכונת מ'3)
  • בן-גוריון ב'
  • שכונת הנעם שיקה

שכונות בבנייה

  • שכונת האחוזה
  • שכונת המוזיקה
  • שכונת נאות שקמה
  • שכונת הכרמים
  • הכלניות
  • הבוסתנים[21]
  • מתחם 11[22]

שלטון מקומי

שדרות הוקמה כמעברה בתחומי המועצה האזורית שער הנגב, אשר סיפקה לה שירותים מוניציפליים[23]. ב-1958 ליישוב הוענק מעמד של מועצה מקומית.

מועצה מקומית

ראש המועצה הראשון שנבחר היה יצחק זכאי. בשנת 1962 הוא התפטר ופינה את מקומו ליהונתן יפרח שהנהיג את המועצה עד סוף 1973. את האופוזיציה בעיר הנהיג בראשית שנות ה-70 יצחק טריקי, שסיעתו החזיקה מספר מושבים במועצה. בסוף 1973 הסתיימו הבחירות למועצה ללא הכרעה ברורה, כאשר המערך בראשות יפרח ורשימה עצמאית של טריקי קיבלו כל אחת ארבעה מנדטים ומנדט תשיעי היה בידי חנניה עמוס מהמפד"ל. בתקופת כהונת המועצה התחלפו המכהנים בראשות העיר מספר פעמים. פעמיים, ב-1973 וב-1978 כיהן עמוס בראשות המועצה בתמיכת הרשימה העצמאית של טריקי[24]. בשאר הזמן כיהן בראשות המועצה נציג של המערך, תחילה יפרח, ולאחר התפטרותו, יעקב אלקבץ. בשנת 1978 זכה חנניה עמוס בבחירות לראשות המועצה והוא כיהן בתפקיד עד 1983, עת הפסיד בסיבוב שני לעמיר פרץ, שהחזיר את ראשות המועצה לידי המערך. בשנת 1989 נבחר דוד בוסקילה לראשות המועצה. בשנת 1996 הוענק לשדרות מעמד של עיר.

עירייה

בוסקילה, אשר הפך לראש העירייה, החזיק בתפקיד עד שנת 1998, עת הודח בידי אלי מויאל בבחירות המקומיות. מויאל זכה לכיסוי תקשורתי נרחב לאחר שהחל ירי קסאמים על שדרות. מויאל שובץ למקום ה-40 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17, אולם לא נבחר לכנסת. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2008 לא התמודד מויאל פעם נוספת, ודוד בוסקילה נבחר שוב לראשות העיר. בבחירות שהתקיימו ב-2013 נבחר לראשות העיר אלון דוידי, שהגיע לשדרות יחד עם גרעין תורני בשנת 1995/6.

בשנת 2011 סבלה שדרות מקשיים כלכליים ומונה לה חשב מלווה. בשנת 2015 הוחלף החשב המלווה לבקשת מועצת העירייה, בטענה שהחשב הראה "קשיחות"[25].

קיבוץ מגוון

מגוון הוא קיבוץ עירוני המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי, הממוקם בתחומי העיר. הקיבוץ נוסד בשנת 1987 ובשנת 2005 היו בו כ-50 חברים, כיום (2019) מונה הקיבוץ כ-19 משפחות[26].

ראשי המועצה

מספר שם תקופת כהונה הערה
1 יצחק זכאי 1958-1962
2 יהונתן יפרח 1962-1973
3 יעקב אלקבץ 1974-1978
- יהונתן יפרח 1974-1975
4 עמוס חנניה 1978-1984 נבחר לראשונה על ידי חברי המועצה ושנה לאחר מכן בבחירות הכלליות
5 עמיר פרץ 1983-1989
6 דוד בוסקילה 1989-1996

ראשי העיר

מספר שם תקופת כהונה הערה
1 דוד בוסקילה 1996-1999 בכהונתו שדרות הוכרזה כעיר
2 אלי מויאל 1999-2008
- דוד בוסקילה דצמבר 2008- 2013
3 אלון דוידי 2013 - הווה

רבני העיר

הרב יעקב בן נון כיהן כרב היישוב עד 1973. החליף אותו הרב דוד בר חן, אשר כיהן כרב העיר במשך 38 שנים, עד לפטירתו בשלהי שנת 2011. החל משנת 2012 מכהן כממלא מקום רב העיר הרב משה הבלין, המכהן במקביל גם כרבה של קריית גת.

תעשייה וכלכלה

שדרות הוקמה כעיירת פיתוח שיועדה להיות עיר שתושביה עוסקים בתעשייה. בבחירת מיקומה של שדרות השתתפו שיקולים כלכליים כאשר הגורמים המתכננים סברו שכלכלת היישוב תתבסס על מתן שירותים לסביבה הכפרית, ועל עבודה חקלאית ביישובים החקלאיים שבסביבה, מה שיסייע להגדיל את התפוקה החקלאית של האוכלוסייה המתרבה במדינה החדשה. בשנות החמישים והשישים היה ליישוב אופי כפרי למדי: האוכלוסייה הייתה מצומצמת, הבתים היו בעיקר חד-קומתיים וכללו יחידות קרקע ששימשו כמשקי עזר. דו"ח של משרד הפנים משנת 1957 שסקר את המסחר בשדרות הציג תמונה עגומה למדי כאשר במקום היו ארבע צרכניות שהעסיקו כ-13 איש בלבד. יחד עצם היו מספר מוכרי ירקות ומחלק נפט אחד. מבחינת התעשייה והמלאכה בשדרות היה מפעל תעשייה אחד שהיה מפעל לייבוש אספסת, שני ספרים, סנדלר ומתקן אופניים אחד[27]. אוכלוסיית היישוב גדלה בקצב איטי, והיו תקופות שבהן סבל היישוב ממאזן הגירה שלילי. הגידול האיטי יצר צפיפות נמוכה יחסית, בהשוואה ליישוב עירוני. בשלב מאוחר יותר נבנו במקום שכונות של רבי-קומות ולצדן שכונות "בנה ביתך" הכוללות בתים פרטיים.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[28] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[29]

יחסי התלות בין שדרות ליישובים הסמוכים לה

כאשר קמה שדרות סברו הגורמים המייסדים שכלכלת היישוב תתבסס על תעסוקה חקלאית במשקי עזר ובמשקי הסביבה ועל מתן שירותים לסביבה הכפרית, אך ציפיות אלה התממשו רק בחלקן. היישובים הכפריים שבסביבה סיפקו בעצמם את השירותים שנזקקו להם (חינוך, בריאות, שיווק התוצרת החקלאית ועוד) ובערים הגדולות הסמוכות, כמו באר שבע ואשקלון, היה היצע שירותים נרחב ושדרות הושפעה בעיקר מהקיבוצים שהיו סביבה.

"אין להסתמך על תלות הגומלין הכלכלית שבין עיירת הפיתוח, בגודל שהיה מקובל עד כה, לבין הסביבה החקלאית להבטחת ביסוסה של העיירה ויציבות תעסוקת תושביה; בתנאינו אנו, נכון לחקלאות בקרבת עיירת הפיתוח תפקיד כלכלי משני ועיקר ביסוסה של העיירה צריך להיות על תעסוקה יציבה בתעשייה, במלאכה ושירותים אזוריים" כך כתבה במסקנותיה ועדת מהנדסים שבחנה את הנעשה בשלוש עיירות פיתוח - שדרות, אופקים ונתיבות[30].

בשנת 1957 העיירה שדרות הייתה שרויה בסערה מאחר שהוחלט להעביר את מפעל קייזר פרייזר מהמקום ונעשו פניות לביטול החלטה זו לראש הממשלה דוד בן-גוריון ולגורמים נוספים[31]. בשנת 1958 התריע ראש המועצה המיועד יצחק זכאי על מספר בעיות מרכזיות במקום[32]: היעדר שלטון מקומי בתוכה משום שלאחר שפג תוקפו של הצו המתיר לוועד המקומי לפעול בחסות מועצה אזורית שער הנגב. בעיה נוספת הייתה נעוצה בשטח שיפוט שלא תאם את צורכי היישוב משום שלמקום הוקצו כ-3,000 דונם שרובם לא היו מתאימים להתיישבות, אוכלוסייה הומוגנית ברובה וחובות ציבוריים רבים. במשך הזמן התברר שכלכלת העיר לא תוכל להסתמך על אספקת שירותים לסביבה הכפרית ועל עבודה חקלאית ביישובים הסמוכים, ובד-בבד גדלה המודעות לצורך במדיניות תיעוש ביישוב עצמו.

במשך הזמן יישובי שער הנגב החלו לקלוט את ילדי שדרות שלמדו שם במוסדות חינוכיים אשר קלטו 60 תלמידים בבתי ספר יסודיים. מפעלי התעשייה בשער הנגב גדלו והצליחו והעסיקו מאות מתושבי שדרות, אך הרווחים וההתפתחות של יישובים אלה לא הראו את אותותיהם בשדרות שנחשבה עדיין כעיירת פיתוח המלאה בעולים חדשים, שהיו ברובם חסרי השכלה.

כיום ניתן למצוא בעיר אזור תעשייה גדול ומפעל תעשייה אף מופיע בסמל העיר. בעיר נמצאים מספר מפעלים גדולים של חברות "אלביט", "אסם", "שטראוס" "עלית", "תפוד" ו"הולנדיה"

בשנת 2001 הקימה חברת ההיי-טק אמדוקס שלוחה בשדרות. מול תחנת הרכבת של העיר הושלמה בקיץ 2015 בנייתו של מרכז הקניות מול 7, ובשנת 2021 הקימה חברת התוכנה הישראלית אלמנטור שלוחה בעיר.

ירי הקסאם המתמשך מאז תחילת שנות ה-2000 גרם להידרדרות בכלכלת העיר ובתעסוקת תושביה. לפי טענת ועד העסקים הקטנים בשדרות (2008) לפחות 20% מהעסקים הקטנים שהיו קיימים לפני 2001 נסגרו או עברו ליישובים הסמוכים (נתיבות, אופקים, אשקלון, קריית גת) וחלק נכבד מאותם 20% אף הכריזו על פשיטת רגל. בשנת 2007, לאחר מאבק ממושך זכו העסקים הקטנים בשדרות לתמריץ חד פעמי בגובה שכר המינימום לכל בית עסק, וזאת על מנת לעזור לקיים את העסקים. בשנת 2004 הגיעה שיעור האבטלה בשדרות ל-20%[33].

מאז, שיעור האבטלה בשדרות ירד בצורה משמעותית ובשנת 2009 עמד על כ-7%[34] .

תרבות

תושבים ליד פוסטרים במהלך פסטיבל קולנוע דרום

שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים. מהעיר יצאו מוזיקאים כקובי אוז, מאור כהן, יורם חזן וחיים אוליאל וכן להקות רבות.

הסופרים שמעון אדף ויהודה אבוטבול (כותב הספר "שני אחים בסאפי"), וכן גם מירי בוהדנה והשחקן והמוזיקאי מאור כהן הם ילידי שדרות גם כן.

בשנת 1999 הוקם בעיר סינמטק שדרות. החל משנת 2001 מתקיים בו פסטיבל קולנוע דרום בשיתוף עם מכללת ספיר הסמוכה לעיר.

מנהלה המוזיקלי של העיר הוא המנצח ניר ברנד.

חינוך

מפעל ההזנה בבית הספר בשדרות בשנת 1950–1956
קמפוס המכללה אקדמית ספיר

אחוז הזכאים לתעודת בבגרות מבין כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013–2014) עלה ל 73.43%.

השכלה גבוהה

בסמוך לשדרות נמצאת המכללה האקדמית ספיר, בה לומדים כ-8,000 סטודנטים, רבים מהם מתגוררים בעיר. מ-1998 המכללה היא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חינוך בלתי פורמלי

בשדרות החינוך הבלתי פורמלי נמצא תחת ניהול המתנ"ס בשיתוף מנהל חברה ונוער ועיריית שדרות. החינוך הבלתי פורמלי מציע עבור בני הנוער בכיתות ד'-י"ב שלל פעילויות. עמותת "חברים למען החברה" תומכת בתיאום עם אגף הרווחה, אגף החינוך, המתנ"ס, תחנת המשטרה המקומית ומסגרות אחרות בפעילויות מגוונות המיועדות לילדים ונוער ממשפחות במצוקה ולתלמידי בתי הספר התיכונים בתחום החינוך הבלתי פורמלי. בנוסף הוקמה בשדרות לפני 3 שנים מועצת נוער עירונית, גוף דמוקרטי א-פוליטי המקבל החלטות הנוגעות בסוגיות נוער כמו: אלכוהול, עישון, צבא וכדומה ובהפעלת פרויקטים לקהילה ונוער כמו: מסיבות, כנס מתגייסים, יקיר העיר ועוד.

בשדרות פועלות שש תנועות נוער והן:

  • שני סניפים של תנועת אריאל: סניף בנים וסניף בנות. שני הסניפים הם הגדולים ביותר בעיר עם כ-300 חניכים והם פועלים כ-10 שנים, תוך הפרדה בין בנים לבנות.
  • שני סניפי בני עקיבא: סניף אגוז לעדה האתיופית באתר החרום, וסניף בני עקיבא הזית הנמצא ברחוב הזית. סניף הזית פעיל כבר יותר מ-40 שנים.
  • בעיר פועל מאז הקמתה גם קן של תנועת הנוער העובד והלומד, המפעילה קן לילדים ונוער במשך השבוע וגם בחופשות.
  • בנוסף, מזה 19 שנים פועל בהצלחה שבט הצופים "סיני" המנוהל על ידי מתנדבי שנת שירות ומונה קרוב ל-100 ילדים תושבי העיר. גרעין זה שלח בעבר קבוצות שונות למדינות בחו"ל, ופועל למען דיאלוג בין נערים, תושבי שדרות, לערביי השטחים וערביי מדינת ישראל.
  • תנועת מקום בלב הפועלת מכיתה ז'-י"ב ומדריכיה הם תלמידי ישיבת ההסדר או סטודנטיות דתיות בשכר. תנועת מקום בלב ממומנת על ידי המרכז הישראלי של OU בישראל.

מסגרות הנוער הנוספות הן: אתגרים, מרכז מחשוב, נטע, פותחים עתיד, מועדון בן-גוריון, מועדון אפיקי אור, מל"ש (מרכז לימודי שדה) של החברה להגנת הטבע, משצ"ים, SYL, מד"צים במרום מועדונית כוכב, מרכז תכלית, מרכז קשת, הפוך על הפוך ועוד.

חינוך דתי

בשדרות קיימת מזה כ-23 שנים ישיבת הסדר בשם "אפיקי דעת" ושלוחתה ישיבת לב לדעת.

ספורט

סקייטפארק בשדרות

קבוצות ספורט עירוניות

הפועל שדרות הייתה קבוצת הכדורגל הבכירה בעיר, ובשנת 1966 הוקמה מכבי שדרות, אך היא התפרקה כעבור שבע שנים. ב-1992 פורקה גם הפועל שדרות, ובעקבות כך הוקמה מכבי עירוני שדרות. ב-2018 הוקמה גם הפועל שדרות מחדש.

מתחמי ספורט

  • סקייטפארק: הסקייטפארק ממוקם סמוך לפארק שדרות, הכניסה היא ללא תשלום, ואסורה לרוכבי אופניים וקורקינט. גודלו כ-800 מ"ר[22]. סמוך לסקייטפארק הוקם שביל אופניים באורך של כ-150 מטרים.
  • אצטדיון כדורגל: במערב שכונת בן-גוריון, צמוד לבית הספר "גוטווירט", הוקם אצטדיון כדורגל (טוטו שדרות) שמכיל 1,186 מקומות ישיבה, ומארח משחקים בליגות הדרום[35]. על פי התוכניות יוקם בסמוך גם מתחם חנויות גדול.
  • אולם ספורט ע"ש "גיטיס": אולם הספורט הוקם בשנת 1983 ובו מגרש כדורסל ובו כ-584 מקומות ישיבה. באולם גם חדר התעמלות קרקע וחדר איגרוף.
  • מרכז פיס קהילתי: במרכז חדר כושר ממוגן, מזרני התעמלות ומאחורי המרכז הוקם מגרש כדורגל וכדורסל ובו המשטח בנוי מדשא סינתטי וליד המגרש גם פרגולה למזמינים. במרכז גם קיר טיפוס במתחם של 50 מ"ר.
  • פאטיו: ליד הבריכה העירונית הוקם ה"פאטיו" ובו 3 מגרשי טניס, מגרש כדורסל ומגרש כדורגל העשויים מאספלט. בעתיד עשוי להחליף מגרש הטניס את משטחו במשטח חימר.
  • מרכז פיס לחינוך גופני: המרכז נמצא בתוך בי"ס למדעים אלון ובו אולם התעמלות גדול וציוד לחינוך גופני וכמו כן גם רשת כדורעף.

תחבורה

תחנת רכבת שדרות

בשנת 2013 החלה לפעול תחנת הרכבת שדרות כחלק מפרויקט מסילת ב"ש-אשקלון (תת"ל 14) שקודם בוועדה לתשתיות לאומיות ושיכלול תחנות נוסעים באופקים נתיבות ושדרות, בתחנה עוברות אחת לשעה רכבות בשני הכיוונים בקו באר שבע - רעננה.[36]

חברת דן בדרום מפעילה בעיר 2 קווי הזנה לרכבת (3,4), 3 קווים לאזורי התעשייה שדרות ושער הנגב (2,10,12), קו למכללת ספיר (11) וקו מאסף הנוסע בעיר (1), בנוסף על אוטובוסים משדרות ליישובים: באר שבע, נתיבות, אופקים, אשקלון, ואשדוד וקיבוצי המועצות האזוריות שער הנגב, שדות נגב, אשכול וחוף אשקלון.

חברת מטרופולין מפעילה אוטובוסים לבאר שבע, אשדוד, רחובות ותל אביב, וחברת אגד מפעילה אוטובוסים לבני ברק וירושלים.

ערים תאומות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ מפה עם סימון המעברה 1952-1953 (מפת בסיס באנגלית עליה תוספת דפוס בעברית), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  4. ^ בן ציון גלר, האמנם לית דין ולית דיין?, על המשמר, 6 במאי 1951
  5. ^ גשמי ברכה בנגב, על המשמר, 17 בדצמבר 1951
  6. ^ ראובן שלגי, הישגים של חלוצים מעברה בנגב, על המשמר, 13 ביולי 1953
  7. ^ הורחבו תוכניות הבניה בנגב, חרות, 22 באוגוסט 1954
  8. ^ תועמלני מפא"י נאלצו לעזוב את מעברת שדרות, על המשמר, 24 ביולי 1955
  9. ^ מרכז אזורי חדש מוקם בנגב הצפוני, למרחב, 18 באוגוסט 1955
  10. ^ מרכז אזורי חדש בנגב הצפוני, על המשמר, 15 באוגוסט 1955
  11. ^ שדרות ואופקים מתפתחות, דבר, 24 בנובמבר 1955
  12. ^ הסתננו לדירותיהם בגבים דורות, דבר, 7 בדצמבר 1955
  13. ^ 1250 עולים הועברו אתמול לאזורי פיתוח, הצופה, 17 באוקטובר 1955
    הגיעו 806 עולים מצפון אפריקה, הצופה, 9 בפברואר 1956
  14. ^ חוסלה התקרית סביב רכז הקליטה בעיירה שדרות, למרחב, 10 ביולי 1956
  15. ^ על הנטיעות ראו: מליון וחצי עצים יינטעו בנגב בשנת תשט"ו, על המשמר, 9 בינואר 1955
  16. ^ שמות חדשים ליישובים, חרות, 23 באוקטובר 1955
  17. ^ מ. בן אלול, יום של חול - בעיירת פיתוח, דבר, 18 בספטמבר 1963
  18. ^ שדרות, דבר, 18 באוקטובר 1968; המשך
  19. ^ גדי גולן, ‏שדרות: שכונה חדשה בת 1,000 יח"ד, באתר גלובס, 15 ביולי 2001
  20. ^ פרופיל שדרות באתר הלמ"ס
  21. ^ עופר פטרסבורג, ‏1,620 דירות "אקולוגיות" ייבנו בשדרות, באתר "ידיעות אחרונות", מתוך מוסף "ממון", 7 במאי 2017
  22. ^ 22.0 22.1 שדרות דו"ח לתושב, 2017 - תשע"ח, אתר עיריית שדרות
  23. ^ מיכאל יעקובסון, כיצד נוסדה שדרות מתוך נאום של אליעזר ברוצקוס, 1985, חלון אחורי, ‏7 בנובמבר 2010
  24. ^ עזרא ינוב, הקרוסלה של שדרות, מעריב (עיתון), 27 בינואר 1978
  25. ^ בג"ץ 4002/15 סיעת "עצמה לשדרות" במועצת עיריית שדרות נ' שר הפנים ואחרים, ניתן ב-7 ביולי 2016
  26. ^ יאיר שלג, היא הלכה בשדרות, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2008
    אבנר אברהמי, רלי אברהמי, משפחת שרייבר- שדרות, באתר הארץ, 3 בפברואר 2002
  27. ^ ארכיון המדינה, תיקי יישובים - שדרות - תעשייה, עמ' 73
  28. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  29. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
  30. ^ הבוקר, אוכלוסייה של 30-20 אלף ערובה לביסוס עיירות הפיתוח, 17 בספטמבר 1963.
  31. ^ דבר, 2 בדצמבר 1957
  32. ^ יצחק יעקבי, שדרות-עיירה ללא שלטון חוקי, דבר, 7 בנובמבר 1958.
  33. ^ גדי גולן, ‏שדרות: 13% אבטלה ובריחת משקיעים, באתר גלובס, 29 ביוני 2004
    שדרות מאפייני אוכלוסייה ותעסוקה 2004 - תמונת מצב, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 18 בנובמבר 2004
  34. ^ מיכל גרינברג, רחוק מהעין: הפריפריה בדרך לקריסה, באתר nrg‏, 19 בפברואר 2009
  35. ^ יאיר צוקר, ‏"השקעה מבורכת בספורט המקומי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בינואר 2018
  36. ^ דניאל שמיל, תחנת רכבת חדשה בשדרות: נתניהו - "תל אביב היא פרבר של שדרות", באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2013
  37. ^ צביקה רובינגר, לא רק קסאמים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 3 באוגוסט 2008


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0