בוגרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Qsicon Achtung.svg דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער.

בהלכה, בוגרת היא אשה בגיל שלמעלה משתים עשרה וחצי שנים. החל מגיל זה היא נחשבת כעומדת בפני עצמה, ואינה ברשות אביה עוד, כפי שהייתה קודם לגיל זה, למרות שטרם נישאה. כמו כן היא אינה נחשבת עוד בתולה שלמה (בניגוד לנערה), אף אם טרם נישאה.

קנייני האב

בניגוד לקטנה ונערה, לאב אין בעלות ממונית על מעשי ידיה של בתו בוגרת, הוא לא יכול להפר את נדריה, ואינו זוכה במציאתה. הוא אף לא יכול למוכרה כאמה עבריה.

בתולים

על פי התורה, בוגרת, אף אם טרם קיימה אישות, אינה נחשבת עוד לבתולה גמורה. ישנה מחלוקת תנאים[1] בשאלה האם כהן גדול (המצווה לשאת רק בתולה) יכול להתחתן עם בוגרת בתולה. רבי מאיר סבור שהמילה "בבתוליה" (במקום "בתולה") בא למעט בתולה חלקית, ולפי רבי אלעזר ורבי שמעון ההפך הוא הנכון, המילה בבתוליה (במקום "בתולה") באה לרבות נישואי בוגרת, למרות שאינה בתולה לחלוטין.

בנוסף, אדם הנושא בוגרת, אינו יכול לטעון לקידושי טעות, אם טוען על פי עצמו שהבוגרת אינה בתולה, כל זמן שאין עדות שזינתה. הראשונים חלוקים בנושא, לפי שיטת התוספות מדובר כאשר האדם טוען טענת "פתח פתוח", כלומר אדם יכול לחוש אם האשה אותה הוא נושא קיימה אישות עם אחר, או שזו לה הפעם הראשונה והיא עדיין בתולה, וזאת על ידי תחושת קרום הבתולים בשעת הביאה הראשונה (המכונה 'פתח פתוח מצאתי'). לפי שיטת רבינו חננאל ההפך הוא הנכון; האדם יכול לטעון את טענת פתח פתוח, אך לא יכול לטעון "טענת דמים", שמשמעה שלא נמצאו דם כתוצאה מקריעת קרום הבתולים בשעת הביאה הראשונה, ומכאן שנבעלה לגבר זר, וזאת, מכיוון שלעיתים כלים דמיה של בתולה, ובשעת נישואיה אין לה כבר את דמי הבתולים, אף שטרם קיימה אישות[2] (במקרים בהם האדם נאמן על פי עצמו, הנאמנות מתבססת על הכלל אין אדם טורח בסעודה ומפסידה, כלומר לאחר שאדם טרח לשאת אשה והוציא הוצאות לצורך כך, אנו מתייחסים לטענותיו כנכונות).

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0