בולשביזם

בולשביזם (ברוסית: большевики), היא צורת ההתנהלות של הקומוניסטים ברוסיה בין 1903 ל-1917. במובן הרחב זהו כינוי המשמש, לעיתים ככינוי גנאי, לכל סוג של קומוניזם וסוציאליזם.

היסטוריה

פגישה של המפלגה הבולשביקית

מנהיגו הראשון של הסוציאליזם הרוסי היה יוצא ארגון ה"נרודנאיה ווליה" גאורגי פלכנוב, שהביא את התאוריה המרקסיסטית לרוסיה, וייסד בז'נבה את קבוצת המהפכנים "שחרור העבודה". בעקבות עבודותיו של פלכנוב ואנשיו, שכללו תרגום של המניפסט הקומוניסטי לרוסית, החלו הרוסים להתוודע אל רעיונות הסוציאליזם והקומוניזם של קרל מרקס. לקראת סוף המאה ה-19 נוצרו ברוסיה מועדוני סוציאליסטים רבים, אשר החליטו להתמזג למפלגה אחת לשם תיאום טוב יותר של פעולותיהם. הכנס הראשון של המפלגה המאוחדת, אשר הוחלט שתיקרא "מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית", התקיים במינסק ב-13 במרץ 1898, אך לא השיג דבר, כיוון שחבריו היו מעטים, וכיוון שהוא לא קיבל שום החלטה חשובה בדמות מצע או חוקה. הוועד המרכזי, שנבחר בכנס, נעצר מיד בתום הכנס.

בשנת 1903 התקיים הכנס השני, שבו הייתה מחלוקת בין לנין לבין מרטוב. לנין רצה שהמפלגה תהיה מאורגנת פוליטית ושחבריה יהיו חייבים להיות פעילים (עקרון החברות הפעילה, על פי לנין) ושקבלת ההחלטות במפלגה תהיה שמורה לקבוצה נבחרת של מהפכנים, שיהיו הגוף הבכיר בין כנס לכנס, לגוף זה קרא לנין בשם "הוועד המרכזי". מרטוב לעומתו, רצה שהמפלגה תהיה פתוחה יותר לחברים כדוגמת המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות באירופה. בהצבעה על מחלוקת זו הפסיד לנין למרטוב, 28 הצביעו למרטוב ו-23 ללנין. כתוצאה מכך חל פילוג במפלגה וחסידי לנין התכנסו מחדש בנפרד ובהתכנסות זו הם היו כמובן הרוב, ולכן נקראו מאז בולשביקים (סיעת הרוב). סיעתו של מרטוב נקראה, בהתאמה, סיעת ה"מנשביקים" (אנשי המיעוט).

מטרתה של סיעת הבולשביקים הייתה לתפוס את השלטון ברוסיה בכוח וליישם את משנתם "מלמעלה". בנובמבר 1917 תפסו הבולשביקים את השלטון לאחר הפיכה והחלו להקים את השלטון הסוציאליסטי-בולשביקי (הידוע גם בתור דיקטטורה של הפרולטריון), אולם זמן קצר לאחר מכן התחילה מלחמת אזרחים שבה נלחמו הבולשביקים בכוחות אנטי-מהפכניים, שנודעו בשם הקיבוצי "הצבא הלבן" בחזיתות אחדות מסיביר שבמזרח עד חצי האי קרים שלחופי הים השחור. לאחר תום המלחמה, שגבתה מיליוני קרבנות, הייתה רוסיה (שנקראה אז "הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית" ובראשי תיבות רספס"ר) לאחת המייסדות של ברית המועצות בדצמבר 1922.

הסיעה הבולשביקית הייתה זו שהניחה את היסוד למפלגה הקומוניסטית של ברית-המועצות (הסיעה האחרת, המנשביקים, נעלמה כמו שאר המפלגות שהיו ברוסיה – חלק מחבריהן הוצאו להורג, חלק אחר ברח, חלק פרש מהחיים הפוליטיים וחלק הצטרף לבולשביקים). המפלגה הייתה, בהתאם לרצונו של לנין, צנטרל דמוקרטית, משמע "חופש בדיון הפנים מפלגתי, אחדות במעשה מחוץ למפלגה", והייתה בה שרשרת פיקוד ברורה. בתקופה שלאחר לנין, ביטל סטלין את החופש בתוך המפלגה וניהל טרור קשה כלפי רבים מחבריה שביקרו אותו (גם אם עשו זאת במסגרת פנים-מפלגתית).