בית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים)
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
בית הכנסת אהל יצחק (ידוע בכינוי: בית הכנסת בעל התניא) הוא בית הכנסת עתיק של חסידות חב"ד הנמצא בסמוך לשוק של שכונת מאה שערים בירושלים, והוא מבין שלושת בתי הכנסת של חב"ד העתיקים ביותר בישראל.[דרוש מקור]
רקע היסטורי
עם התיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של מנוחה רחל סלונים, התרכזו חסידי חב"ד בשנת תר"ז(1847) לראשונה בירושלים, עם הקמת שכונת מאה שערים החל חסידי חב"ד להתיישב במקום.
באותן שנים שלטה בשכונה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשי הקהל קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.
הקמת בית הכנסת
בשנת תרנ"ט(1899) הקימו קבוצת חסידי חב"ד מירושלים בראשות ישראל שמעון שיין בית כנסת באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מהעיר קניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת. ישראל שמעון שיין יצר לוח שיוויתי.
ברחוב בו שכן בית הכנסת, התגוררו אז חלק מבני משפחת סלונים, צאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים, בשנות ה-50 יזם הרב זאב דב סלונים את שינוי שם הרחוב לבעל התניא על שם רבי שניאור זלמן מלאדי[1].
בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו חסידי קאפוסט, וחסידי חב"ד התפללו בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה.
בשנת תרפ"ג(1923) נפטר הרב שמריה נח שניאורסון ונסתיים הפיצול בתוך תנועת חב"ד, החל הרב יהודה ליב סלונים לנהל את בית הכנסת ולארגן בו שיעורים והתוועדויות ביומי דפגרא של חסידות חב"ד.
בעקבות הפרעות של הערבים במלחמת העצמאות שכנה במשך תקופה ישיבת תורת אמת במבנה של בית הכנסת, שנחשב למקום בטוח יותר.
מראה בית הכנסת
המבנה נראה כבית מרובע בעל 2 קומות, כניסת השער מובילה לקומה הראשונה של המבנה - עזרת הגברים. בקומה שנייה עזרת הנשים (עם כניסה אליה מדלת נפרדת).
לאחר המעבר בשער הכניסה נכנסים לחדר מבוא בו ממוקמים כיורים לנטילת ידיים ולוחות מודעות, כניסה לבית הכנסת ופניה שמאלה וירידה במדרגות לחדר שני.
היכל בית הכנסת מעוטרת בציורים של שבטי ישראל ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי", ועל הקיר מעל דלת הכניסה מפנים ציור עם הפסוק "על נהרות בבל". הציורים צוירו בשנים הראשונות ועל אחד הציורים נרשם בעבר השם "האחים בלומברג ובניו". בשנת תשנ"ו(1996) שוחזרו על ידי אמן מאה שערים. וייסברג, תיקן וחיזק את הציורים שהושחתו ודהו עם הזמן, במהלכה מחק את דגלי ישראל שהיו מצוירים בין שמות שבטי ישראל.
פתח הכניסה הוא מכיוון צפון מערב, הבימה מוצבת במרכז בית הכנסת. וסביבה מסודרים ספסלים בצמוד לקירות המבנה ושולחנות עץ. ארונות הספרים מצויים בתוך הקירות בפינות בית הכנסת.
ארון הקודש מעוצב עם 2 עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, של עלי גפן, ענבים, ופרחים באגרטלים.
ריהוט בית הכנסת הוא עתיק ביותר[דרוש מקור], וכמעט ולא בוצעו בו שינויים.
אירועים בבית הכנסת
מאז הקמת בית הכנסת מתקיים במקום מדי יום שיעור קבוע במשניות לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם[2], וכן התוועדות מסורתית לרגל חג הגאולה י"ט בכסלו, אירוע זה היה נחשב שנים רבות לאירוע השנתי המרכזי של חסידות חב"ד בירושלים.
לאחר הטבח בבית הספר למלאכה בשנת תשט"ז שלח הרבי מלובביץ' קבוצת שלוחים לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בישראל, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים את אחת השבתות להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.
ביום השנה לפטירתו של המשפיע הרב משה ובר מקים תלמידו הרב עידו ארליך-ובר בבית הכנסת סעודת הילולא לזכרו בהשתפפות אדמו"רים ורבנים חשובים.
דמויות בית הכנסת
בבית הכנסת התפללו לאורך השנים רבני ומשפיעי חב"ד בירושלים, בהם:
- הרב דוד צבי חן, רב בית הכנסת
- הרב שלמה יוסף זוין, רב בית הכנסת
- הרב עזריאל זליג סלונים, משפיע בבית הכנסת
- הרב גרשון חן
- הרב נחום שמריהו ששונקין
- הרב משה ובר
- הרב זאב דב סלונים
לקריאה נוספת
- אריה ארליך, החב"דניקים של מאה שערים, פה ושם מוסף עיתון משפחה, סוכות תשע״ג, עמוד 50–51
קישורים חיצוניים
- דב בהר"ן, בית חסידים הראשונים, עיתון המבשר קהילות ח' טבת תשע"ב, מתוך אתר שטורעם
- מנחם שיינין, בית כנסת חב"ד "אהל יצחק", 2008
- משה ויסברג, זעזוע במאה שערים: הסיקריקים חיללו ביכ"נ, באתר בחדרי חרדים, 22.5.2017
הערות שוליים
- ^ רחוב בעל התניא באתר עיירית ירושלים
- ^ 45 פעמים ברציפות: שמחת סיום שישה סדרי משנה בכולל חב"ד אתר col אייר תשע"ו