חסידות קאפוסט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות קאפוסט היא חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה. החצר התקיימה ופעלה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 במקביל לענפים אחרים של חב"ד. מייסד השושלת היה המהרי"ל (בנו של האדמו"ר השלישי מחב"ד, הצמח צדק) לאחריו כיהן בנו כאדמו"ר ולאחריו שני בנים נוספים. לאחר שני דורות שבה החצר והתמזגה עם חסידות חב"ד ליובאוויטש. למעשה חצי מהזמן שבו התקיימה שושלת קאפוסט שימשו באדמורו"ת שני אדמו"רים במקביל. הענף היה קיים במשך חמישים ושבע שנים, מתרכ"ו עד תרפ"ג[1]

רבי יהודה לייב שניאורסון

מייסד השושלת היה רבי יהודה לייב שניאורסון (מהרי"ל מקאפוסט; ה'תקס"ח - ה'תרכ"ו, 1808–1866), בנו השני של האדמו"ר ה"צמח צדק". לאחר פטירת אביו, עבר לעיירה קאפוסט והחל לכהן כאדמו"ר. שאר אחיו נהגו אף הם כאדמו"רים מלבד האח הבכור, אולם לחצרו של רבי יהודה לייב נהרו חסידים רבים, בין השאר בגלל שהיה המבוגר מבין אחיו האדמו"רים ואף הספיק להכיר את רבי שניאור זלמן מלאדי, אבי סבו ומייסד שושלת חב"ד. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי האח הצעיר, רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש) הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. רבי יהודה לייב נפטר כחצי שנה לאחר אביו ונקבר בעיר קאפוסט. את מקומו מילא בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון.

רבי שלמה זלמן שניאורסון

רבי שלמה זלמן שניאורסון (תק"צ-תר"ס, 1830–1900), בנו הבכור של המהרי"ל מקאפוסט, כיהן כאדמו"ר בקאפוסט במשך 34 שנים. בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי יוסף רוזין, ה"רוגאטשובי" ורבי חיים מאיר היילמן, מחבר ספר תולדות חב"ד, "בית רבי". בית כנסת חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים היה שייך במקורו לחסידיו[2].

מאמריו התאפיינו בהסברת עניינים עמוקים בלשון קצרה ובהירה. ספרו "מגן אבות" (מגן אבות בגימטריה שלמה זלמן), יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת תרס"ב. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. בספר שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. ספר נוסף של רבי שלמה זלמן שניאורסון הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס בווילנה בשנת תרס"ג.

לאחר פטירתו בשנת תר"ס (1900) החלו שני אחיו הצעירים לכהן כאדמו"רים.

רצ'יצה - רבי שלום דובער שניאורסון

רבי שלום דובער שניאורסון (תקצ"ד-תרס"ח, 1834–1908) היה נשוי לנכדתו של רב ייבי, מראשוני תנועת החסידות. כיהן כרב בעיר רצ'יצה (Rechytsa), הסמוכה לעיר הומל בפלך מינסק, ומשנת תר"ס גם כאדמו"ר. היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים[דרוש מקור]. חלק מתלמידיו היו מגדולי הרבנים ברוסיה ובפולין. על תלמידיו נמנו בין השאר הרב שלמה יוסף זוין והלל צייטלין.

בברויסק - רבי שמריה נח שניאורסון

האדמו"ר מבברויסק

הרב שמריה נח שניאורסון (תר"ב-תרפ"ג, 1842–1923), בנו השלישי של המהרי"ל מקאפוסט. משנת תרל"ב כיהן כרב לחסידי העיר באברויסק, ומשנת תר"ס כיהן גם כאדמו"ר מקאפוסט במקביל לאחיו, תפקיד אותו מילא במשך 20 שנה עד לפטירתו. בשנת תרס"א (1901) ייסד ישיבה בעיר בוברויסק שנוהלה בידי בנו הרב מנחם מנדל שניאורסון וממנה יצאו תלמידים רבים שחלקם כיהנו ברבנות קהילות שונות ברוסיה. עמד בראש כולל חב"ד בארץ ישראל.

ספרו "שמן למאור" מכיל דרשות שנאמרו על ידו החל משנת תרס"א. דרשות אלו נדפסו על ידי צאצאיו, חלק ראשון בשנת תשכ"ד וחלק שני בשנת תשכ"ז. הספר מכיל שני כרכים עבים והדרושים הם בסגנון המקובל בחב"ד, של דרושים חב"דיים ארוכים.

לאחר מותו סירבו בניו לכהן כאדמו"רים ובכך נסתיימה תקופת הפיצול בחב"ד, כאשר החסידים קיבלו עליהם את מנהיגותו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ).

אילן יוחסין

עץ משפחת אדמו"רי קאפוסט


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה
אלטשולר[א]
 
רבי דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הצמח צדק, רבי
מ"מ שניאורסון
 
חיה מושקא
שניאורסון (אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלטא
שניאורסון[ב]
 
רבי ישראל
נח שניאורסון
 
שרה
שניאורסון[ג]
 
(1) רבי יהודה
לייב שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
בתו של שלמה פריידעס[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום שניאורסון[ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר ליבא
שניאורסון
 
רבי שמריה
נח שניאורסון
 
רחל מוניסזון[ו]
 
רבי שלמה זלמן שניאורסון
 
 
 
 
 
רבקה[ז]
 
 
 
 
 
רבי שלום דובער
שניאורסון (רצ'יצ'ה)
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מנדל[ח]
שניאורסון (בברויסק)
 
מוסיא (אשת
דוד ברבש)[ח]
 
גב' גינזבורג[ח]
 
גב' הנלין[ח]
 
(2) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
גב' וישלצקי[ח]
 
הרב שניאור[ט][ח] זלמן שניאורסון
 
רחל מגזניק[ח]
 
 
משה
שניאורסון[ח]
 
(3) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
ביילא
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל משה ברבש[י]
 
 
שיינה רבקה[י"א]
 
שמואל בזפלוב[י"ב]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פישל
שניאורסון
 
 
 
חיים ישעיה שניאורסון[י"ג][ח]
 
אשתו
 
פנחס
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן ברבש[י"ד]
 
 
 
מנחם ברבש
 
שטרה דובקין[ט"ו]
 
אליהו דובקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה בזפלוב[ט"ז]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גבי ברבש
 
אורי ברבש[י"ז]
 
בני ברבש[י"ח]
 
נחמה דקל
 
יהודה דקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי דקל

- עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט
- להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון[י"ט]
- אדמור"י בית קאפוסט סומנו בצבע כזה | קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים

הערות:

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikibase בשורה 22: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).(Q29348543)
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikibase בשורה 22: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).(Q91481822).
  3. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים
  4. ^ ספר הצאצאים עמוד 135
  5. ^ לענף שלו ראו כאן
  6. ^ ספר הצאצאים עמוד 172
  7. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים
  8. ^ 8.00 8.01 8.02 8.03 8.04 8.05 8.06 8.07 8.08 8.09 8.10 ספר הצאצאים, עמוד 214
  9. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikibase בשורה 22: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).(Q90392481)
  10. ^ מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293
  11. ^ מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם
  12. ^ שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב
  13. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikibase בשורה 22: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).(Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי
  14. ^ מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387
  15. ^ או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293
  16. ^ בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב
  17. ^ מספר 2169 בספר הצאצאים
  18. ^ מספר 2170 בספר הצאצאים
  19. ^ מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת


לקריאה נוספת

  • הרב עמרם בלוי, שמע שלמה: תולדות ושיחות כ"ק אדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט, קובץ 'היכל הבעש"ט', גיליון יז, כסלו תשס"ז עמודים קט-קמג.
  • הרב עמרם בלוי, דובר שלום: תולדות ימי חייו של הרה"ק רבי שלום דובער שניאורסהן מרעציצא זי"ע, 'קובץ היכל הבעש"ט' כרך כ"ג, תמוז תשס"ח, עמ' קמט-קסב
  • הרב עמרם בלוי, 'קובץ היכל הבעש"ט' חלק כ"ב, המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע, ניסן תשס"ח, עמודים צה-קלא
  • הרב עמרם בלוי, בני הצמח צדק - תולדות חייהם של בני ונכדי האדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, תשפ"א

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ, עמודים: 290, ,276-277, 296
  2. ^ בית חסידים הראשונים, עם ניחוח חב"די עתיק ● מרתק, באתר www.shturem.net
  3. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  4. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  5. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  6. ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  7. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
  8. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר בסגנון לא חב"די עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  9. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  10. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר. נהג בסגנון בית צ'רנוביל - צ'רקאס ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  11. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף
  12. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  13. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  14. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  15. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  16. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  17. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  18. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  19. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019,מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0