בית הספר לשוטרים (ירושלים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בית הספר לשוטרים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בית הספר לשוטרים" מפנה לכאן. לערך העוסק בבית הספר הארצי לשוטרי משטרת ישראל, ראו המרכז ללימודי משטרה.
בית הספר לשוטרים
בית הספר לשוטרים זמן קצר לאחר פתיחתו. שוטרים במסדר בחצר הפנימית
בית הספר לשוטרים זמן קצר לאחר פתיחתו. שוטרים במסדר בחצר הפנימית
מבט על בית הספר לשוטרים משכונת מעלות דפנה

בית הספר לשוטרים הוא מבנה שנבנה על ידי ממשלת המנדט על מנת לשמש כבית ספר לשוטרים. המבנה שוכן בסמוך אל הר הצופים, בצמוד לשכונת מעלות דפנה, לבית הספר רנה קסין ולאתר ההנצחה הממלכתי גבעת התחמושת. כיום משמש המבנה את אונר"א.

תיאור המבנה

בית הספר לשוטרים, 1943

בית הספר הבריטי לשוטרים נבנה על ידי ממשלת המנדט בסגנון תעשייתי פונקציונלי, שתוכנן על ידי מחלקת עבודות ציבוריות של ממשלת המנדט בא"י. הבניין עוצב מבטון[1] מצופה בטיח, כדי לחסוך בעלויות הבניה. בבניין חלונות "רצועה" הנמשכים לאורך המבנה ומדגישים את הקווים הישרים וצורת הקופסה האופקית, האופיינית למבני ממשל המנדט הבריטי. מבנה דומה שהוקם באותה תקופה בעיר הוא בית המדפיס הממשלתי; כן קיים דמיון צורני לתחנות המשטרה הבריטיות מאז הפזורות בארץ, הידועות בשם מצודות טגארט, כדוגמת משטרת לטרון.

חלקו הראשון של המבנה הוקם ב-1935[2], והוא היה אז הגדול ביותר בירושלים[3]. בית הספר אכלס את המבנה החדש באפריל 1936[4]. בסמוך לבית הספר לשוטרים הוקם מצבור תחמושת, באתר שנודע לימים כגבעת התחמושת.

מלחמת העצמאות

בנובמבר 1947 נסגר בית הספר לשוטרים[5].

במבצע קלשון תוכנן כיבוש מבנה בית-הספר לשוטרים ושכונת שייח' ג'ראח כדי ליצור רצף קרקעי עם הר הצופים. ב-14 במאי 1948 תפסו כוחות אצ"ל את מבנה בית הספר שהיה אז נטוש[6] ומלא במדים של הבריטים[7]. אנשי האצ"ל התבססו במתחם בית הספר והתארגנו להגנה. מבחינת הלוחמים, תפיסת מחנה צבאי בריטי בידי האצ"ל סמלה את ניצחונה של המחתרת העברית על השלטון הבריטי.

כעבור פחות משבוע, ב-19 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, כבש הלגיון הערבי הירדני חלקים בצפון ירושלים, כולל בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת[8]. הכוח ששהה בבית-הספר לשוטרים נסוג לעבר שיכון פאג"י. בקרב על בית-הספר לשוטרים נהרגו שישה לוחמים, ביניהם המפקד יהושע ("גל") גולדשמיד (קצין המבצעים של האצ"ל במחוז ירושלים, בנו של השוחט הרב יוסף צבי גולדשמיד, ממקימי שכונת גבעת שאול)[9], ונפצעו חמישה-עשר. אברהם ארסט האשים את אנשי האצ"ל בכך שהם ברחו מעמדותיהם והפקירו נשק לאויב[10]. בתגובה בהמשקיף האשימו את ההגנה שבכוונה לא סיפקה נשק אנטי-טנקי ללוחמי האצ"ל, ולכן אנשי האצ"ל לא יכלו להגן על בית הספר[11]. ב-21 מאי 1948 הפגיזו מטוסי צה"ל את בית הספר לשוטרים[12]. בימים שלאחר מכן יצאו מבית הספר לשוטרים כוחות הלגיון לתקוף את סנהדריה ושיכון פאג"י, אך נהדפו[13]. בהמשך המלחמה צלפים ירדנים ירו מן המבנה ומסביבתו לכיוון השכונות היהודיות הסמוכות.[14][15]

לאחר מלחמת העצמאות, בימי ירושלים המחולקת, היה בית הספר לשוטרים חלק ממתחם מבוצר שמרכזו היה בגבעת התחמושת, וכלל את מוצב גבעת המבתר והגבעה הצרפתית. בנוסף להיות בית הספר לשוטרים מוצב של הלגיון הערבי, חלקים מהמבנה שימשו כמשרדים ראשיים ומחסני מזון של אונר"א[16].

מלחמת ששת הימים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקרב על גבעת התחמושת
בית הספר לשוטרים. מבט משיכוני שכונת שמואל הנביא, ברקע בנייני שכונת שיח' ג'ראח.
בית הספר לשוטרים לאחר הקרב

בית הספר לשוטרים היה חלק ממתחם מבוצר שכלל גם את גבעת התחמושת, שחוברה אליו באמצעות תעלת קשר הידועה בשם "התעלה הארוכה". המתחם הוקף בגדרות תיל סבוכות שהגנו מפני תקיפה ממערב, והפרידו בין תעלות הלחימה והבונקרים ובין הצד הישראלי של הגבול. על המתחם הגנה פלוגת חיל רגלים ירדנית מתוגברת מגדוד אל-חוסיין של הלגיון.

אור ליום שלישי, ה-6 ביוני 1967, בשתיים ועשרים אחר חצות, החל ריכוך ארטילרי ישראלי על יעדי התקיפה. חיילי הלגיון הערבי נטשו את המבנה מיד עם תחילת ההרעשה ונסוגו אל תוך מוצב גבעת התחמושת. הצנחנים הצליחו לחדור לתוך מבנה בית הספר לשוטרים הנטוש ללא קשיים מיוחדים.

בהמשך, קרב קשה מאוד ניטש על כיבוש גבעת התחמושת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בנין חדש לבית הספר לשוטרים, דואר היום, 7 בפברואר 1935
  2. ^ בנין לבית הספר לשוטרים, הירדן, 28 בינואר 1935
  3. ^ בנין בית הספר לשוטרים וסביבו, הארץ, 3 באוקטובר 1935
  4. ^ בית הספר לשוטרים, דבר, 15 באפריל 1936
  5. ^ ביה"ס לשוטרים בירושלים - נסגר, דבר, 27 בנובמבר 1947
  6. ^ ההגנה תפסה בנינים רבים בירושלים, מעריב, 14 במאי 1948
  7. ^ אביעזר גולדשטיין, מפקד שכבש את סוהר ירושלים - אסיר המרכזיה לשעבר, המשקיף, 30 במאי 1948
  8. ^ הקרבות בירושלים מגיעים לשיאם, הבוקר, 20 במאי 1948
  9. ^ יהושע גולדשמיד ("גל"), באתר יזכור
  10. ^ לעמידה איתנה בחזית המדינית והגברת כוח־המגן - עם לוחמי ירושלים, על המשמר, 27 ביוני 1948; המשך
  11. ^ א. גיא, בירח הפסקת האש, המשקיף, 4 ביולי 1948
  12. ^ מטוסינו הרעישו עמדות האויב ליד ירושלים, הצופה, 23 במאי 1948
  13. ^ אביעזר גולדשטיין, המערכה ההירואית ברמת רחל, המשקיף, 26 במאי 1948
  14. ^ האויב הפעיל תותח בצפון ירושלם, המשקיף, 5 בנובמבר 1948
  15. ^ בפגישת ירושלים הושג הסכם על הפסקת הצליפות, על המשמר, 30 בנובמבר 1948
  16. ^ חלומות בין כוכים וקברים, חרות, 4 בנובמבר 1962
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0