גבעת התחמושת (אתר הנצחה)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
_-_Memorial_for_Fallen_Paratroopers.jpg)
גבעת התחמושת הוא אתר להנצחת הקרב על גבעת התחמושת שהוקם ביוזמת ההורים השכולים, לאחר מלחמת ששת הימים,
כאשר החלו עבודות להכשרת הגבעות החשופות שבצפון-מזרח ירושלים שעד המלחמה היו שטח הפקר להקמת שכונות מגורים, פנה מג"ד 66, יוסי יפה, ליצחק פניגר, אביו של עופר פניגר, אחרון הנופלים בקרב, וזה האחרון כינס כמה הורים שכולים שביקשו לשמר את מוצב גבעת התחמושת ולהקים בו אתר הנצחה מרכזי לנופלים. בשנת 1968 הוחל בתכנון אתר ההנצחה במקום. את התכנון ביצע משרד האדריכלים בנימין אידלסון – גרשון צפור כשעל עיצוב הפנים והתצוגה הופקד רפי בלומנפלד.
בשנת 1975 נחנך בגבעת התחמושת אתר ההנצחה, שבו נשמר חלק מהמוצב שהיה במקום, והוקם בו מוזיאון להנצחת הלוחמים. על קיר במוזיאון חקוקים שמות 182 הנופלים במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים. במקום ניטעו 182 עצי זית לזכר הנופלים בקרב על ירושלים. חלק מן המוצב נהרס, אך חלקיו המרכזיים והמערביים נותרו כשהיו בעת הלחימה. בשנת 1990 הוכר האתר כאתר הנצחה ממלכתי.
כך מתאר האדריכל גרשון צפור את אתר ההנצחה:
באתר ההנצחה שני חלקים עיקריים: המבנים מתחת לקרקע, שהינם 'בונקרים' ו'תעלות'. אלה מהווים רקע לקרבות המרים, שנערכו בגבעת התחמושת; והמבנים שמעל הקרקע, המשמשים ללימוד הלחימה של יחידות צה"ל בקרב על ירושלים ומוקד לזיכרון ולהתייחדות.
הגישה אל האתר היא ממפלס נמוך, הדומה לכניסות אל הבונקרים. מחלל הכניסה יש מעבר למסדרון מקורה, הבנוי בחלקו בטון חשוף ובחלקו אבן גסה, המשרה תחושה של מעבר בתעלות קשר בין הבונקרים לנקודות האיסוף. לאורך קירות המסדרון נחצבו גומחות, ובהן מוצגים כלי נשק שהונחו באופן פיסולי, אות ועדות לכלי המלחמה, שבהם השתמשו הלוחמים. באולמות ובמבואות נפרצו פתחי התבוננות ותצפית אל ירושלים, ומהם ניתן לראות את נופי העיר. קיימים גם פתחים ודלתות אל תעלות הקשר, הנמצאות מחוץ למבנה והמקיפות את הגבעה כולה.
המראה, שנצפה על גבעת התחמושת לפני מלחמת ששת הימים, היה של עצי אורן וביניהם היו פזורים מבנים עם קשתות וגגות פח עגולים. לכן תוכנן המבנה שמעל הקרקע באופן דומה. הוא עשוי מבטון בהיר ומקשתות המשתזרות אחת בשנייה. בדרך זו מתהווים חללים המשתלבים והמתאחדים מדי פעם, כאשר עוצמת התאורה והמבטים משתנים ומפתיעים. הקשתות מחודדות מעט וגבוהות, והן יוצרות ניגוד לבונקרים ולתעלות. כך מודגש המעבר מחשיכה אל האור, מהלחימה לניצחון.
על קיר מרוקע זהב באולם הזיכרון וההתייחדות חקוקים שמות 183[דרושה הבהרה] החללים, סדורים לפי חטיבותיהם: צנחנים, ירושלים, שריון וחיל אוויר. קיר זה הנו מוקד חדר ההתייחדות. נר תמיד מהבהב בפינה. מאולם זה ישנה יציאה אל משטח המסדרים ואל הנוף של ירושלים וסביבתה. הגבעה עצמה נשארה כפי שהייתה לפני הקמת האתר, ולא נעשו בה שינויים חזותיים ניכרים
מקומו המרכזי של שדה הקרב גבעת התחמושת במיתוס הגבורה בישראל, והקשר הישיר שיש לו למערכה על ירושלים, הפכו את אתר ההנצחה לנקודת מוקד טקסית בעלת משמעות לאומית. במקום נערך מדי שנה ביום ירושלים טקס הזיכרון הממלכתי המרכזי.
באתר ההנצחה מוצבים זחל"מ הפיקוד של מוטה גור, טנק השרמן של הפלוגה הירושלמית וג'יפ התול"ר ומשוריין של מגיני הר הצופים. ב 29 נובמבר 2017 עמותת גבעת התחמושת שהפעילה את המקום כל השנים, הפכה להיות תאגיד ממשלתי, המדינה לקחה אחריות על המקום ומממנת את התפעול השוטף של האתר. בחמש השנים האחרונות הושקעו באתר כ 25 מיליון ש״ח, במסגרת פרויקט מורשת שסייעו להקים במקום מוזיאון חדש וייחודי, היכל הנצחה חדש גם הוא ייחודי, אתר הקרב עבר תהליך שימור והוקם מסביב האתר גן ובתוכו שביל תוכן המתאר את תולדות ירושלים במלל ותמונות, מתקופת השלטון העות'מאני ועד מלחמת ששת הימים. בנוסף עמותת גבעת התחמושת יזמה מחקר מקיף המתאר את כל הקרבות בירושלים, של כל החטיבות והיחידות שלחמו בעיר במלחמת ששת הימים, המחקר יצא כספר לאחרונה ושמו-67, ירושלים מלחמה.
עיריית ירושלים והעמותה להנחלת מורשת הצנחנים אישרו בפברואר 2020 תוכנית להקמת אתר ומרכז הנצחה למורשת הצנחנים שישתלב לצד אתר המורשת הקיים בגבעת התחמושת.
הנצחת הלוחם היהודי
ארגון הווטרנים היהודים העולמי: International Council of jewish war veterans החליט להקים את מרכזו בירושלים בגבעת התחמושת.
אתר ההנצחה בסיוע קרן קיימת לישראל – J.N.F ארצות הברית קיבלו על עצמם לממש את פרויקט: "כבוד ותהילה ללוחמים היהודים". במטרה לרכז מידע ונתונים על פועלם של הלוחמים היהודים לדורותיהם, שמותיהם ופרטים אישיים, וכן להנציחם על "קיר הנצחה ללוחם היהודי".
שרותם, של הלוחמים היהודים בצבאות ומסגרות אחרות (מחתרות, פרטיזנים, משטרה וכל שרות ביטחוני אחר) בארצותיהם במלחמות העולם, ביניהן, לפניהן ואחריהן כולל למעלה מ-3 מיליון לוחמים יהודים.
