הגבעה הצרפתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגבעה הצרפתית
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1971
על שם כנסיית סנטה אנה הצרפתית
שכונות נוספות בירושלים

Click to Shrink Back
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתיםMap scopus.png


הגבעה הצרפתית, בשמה הרשמי גבעת שפירא, היא שכונה בצפון מזרח ירושלים, שנוסדה בשנת 1971. יחד עם צמרת הבירה מתגוררים בגבעה הצרפתית כ-7,000 איש[1].

מקור השם

בניית מאגר המים ב"גבעת הצרפתים" - 1926
טקס חנוכת המאגר (המתקן נקרא בשם "אוצר המים הכללי"), 16 ביולי 1926

גרסה עממית שגויה מספרת כי הגבעה שעליה נבנתה לימים השכונה כונתה בידי הבריטים באנגלית "French Hill" (גבעת פרנץ') על שמו של חייל בכיר בשם ג'ון או דאגלס פרנץ' מימי מלחמת העולם הראשונה אך לדברים אין שחר. שם השכונה נובע מכך שאדמותיה היו שייכות לכנסיית סנטה אנה הצרפתית[2] ולכן כינו אותה הבריטים בשם French Hill - גבעת הצרפתים. בראש הגבעה קיימו נזירים צרפתים ממסדר האבות הלבנים משק חקלאי, ובפי הערבים נקרא המקום "כרם אל-וז" ("כרם האווזים"). בעיתון הארץ מ-16 ביולי 1926, בדיווח על חנוכת מפעל המים של מעין פארה, נקראה הגבעה "גבעת הצרפתים". הכנסייה תרמה שטח קרקע להקמת מאגר מים שממנו זרמו מים לכל חלקי העיר בכוח הכבידה[3]. השם העברי "הגבעה הצרפתית" הופיע לראשונה בעיתונות העברית ביולי 1948[4]. בערבית רווח שם דומה: "א-תלה אל-פראנסייה".

ב-1971 ניתן לשכונה השם גבעת שפירא, על שם איש תנועת "המזרחי", השר לשעבר משה חיים שפירא. שם זה לא נקלט היטב בפי הציבור, הממשיך להשתמש בשם "הגבעה הצרפתית". הסיבה לגרסה המוטעית היא כנראה כתבה בעיתון "מעריב" מ-1971, בה נכתב על הכרזת שם השכונה כ"גבעת שפירא", וסופר שם על קצין בריטי בשם "פרנץ'" כביכול בלי לציין שום פרטים עליו[5].

מיקום וטופוגרפיה

מראה הגבעה הצרפתית מטיילת ארמון הנציב, על קו האופק מעל הר הבית ומוזיאון רוקפלר

הגבעה הצרפתית שוכנת על גבעה בגובה של 838 מטר, מה שהופך אותה לשכונה גבוהה יחסית לשכונות ירושלים, ולגבוהה ביותר באזור צפון העיר. בצפון היא גובלת בכביש 1 ושכונת שועפט, במערב בכביש 60, בדרום בקריית הממשלה שבמזרח ירושלים ובקמפוס אוניברסיטה העברית שבהר הצופים ובמזרח בשכונת צמרת הבירה. ביחד עם שכונה זו, משתרעת הגבעה הצרפתית על פני 970 דונם. ברום השכונה, בגובה 838 מטר, מתרוממת גבעת תצפית, בליבה מתנשאים שני רבי קומות בשם "ברוש הגבעה" גבוהים המוקפים בשרידי חורשת אורנים.

ארכאולוגיה

בעת חציבת היסודות לבנייני המגורים שנבנו עם הקמת השכונה נתגלו שרידים ליתיים[6] שיוחסו לתרבות האשלו-יברודית, מה שמעיד כי התיישבות אנושית קדומה במקום הייתה בתקופת האבן. בנוסף, בעת הקמת השכונה נחשפה במרכז הגבעה הצרפתית, ליד מאגר המים, שרידי מצודה (המכונה היום מצד גבעת שפירא) מתקופת הברזל. האתר נחפר על ידי הארכאולוגית אורה נגבי מאוניברסיטת תל אביב ב-1969[7][8].

בנוסף, במקום בו הוקם הגשר בצומת המובילה לרמת אשכול, נתגלתה מערת קבורה עם 13 גלוסקמאות מתקופת בית שני, אחת מהן הכילה את השם: "יהוסף בן חגי".[דרוש מקור] בשכונה נחשפו גם שרידים מן התקופה הביזנטית.[דרוש מקור].

היסטוריה

הקמת השכונה

התוכנית להקמת השכונה אושרה במועצת עיריית ירושלים בפברואר 1969[9], כשכונה ל"יוצאי אמריקה" ביוזמת התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל[10][11].

השכונה הוקמה ב-1971, על שטח שנכבש מירדן במלחמת ששת הימים. היא נבנתה, יחד עם השכונות גבעת המבתר, רמת אשכול ומעלות דפנה, במסגרת תוכנית שכונות הבריח ליצירת רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית להר הצופים, שהיה עד מלחמת ששת הימים מובלעת ישראלית בתוך השטח הירדני.

בניגוד למקובל בשכונות ירושלים, רוב הבתים בשכונה נבנו כמבנים בני 6–7 קומות. היתר בניה זה היה תגובת ממשלת ישראל ל"תוכנית רוג'רס" - שיזם מזכיר המדינה האמריקני ויליאם רוג'רס, להחזרת נוכחות ירדנית סמלית לעיר.

בשנות ה-2000

בשנת 2003 החלה הקמת פרויקט "ברוש הגבעה" במגרש הפנוי האחרון בשכונה[12], על קרקע של 25 דונם בבעלות המסדר הנוצרי משמורת ארץ הקודש, קרקע אותה רכש מהמסדר הצרפתי "האבות הלבנים" ב-1960. ב-1996 נכנס המסדר לעסקת קומבינציה עם הקבלן משה סטולר לבניית חמישה מגדלים במקום בגובה של כ-20 קומות, אף על פי שבתוכנית המתאר הוגדר כשטח ציבורי פתוח. התוכנית נתקלה בהתנגדויות רבות מצד תושבי השכונה, הן בשל גובה המגדלים והן מחשש לצפיפות תחבורתית בשכונה. ב-1998 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה את שינוי ייעוד הקרקע בתנאי שהיזם יבנה מתנ"ס חדש לתושבי השכונה, לפני התחלת בניית הדירות שאישרה העירייה. המתנ"ס שנבנה בסופו של דבר היה בשטח של 2,000 מ"ר בלבד במקום 4,500 מ"ר, כפי שסוכם, והיזם שילם היטל השבחה נמוך, לאחר התערבותו של ראש העירייה אהוד אולמרט[13]. הפרויקט היה גם נושא לסכסוך משפטי בין משמורת ארץ הקודש לעורך הדין שייצג את המסדר, בטענה שעשה יד אחת עם הצד השני לעסקה; הכנסייה ויתרה בסוף על זכויותיה במקרקעין, במחיר לא משתלם. הכנסייה פתחה בחקירה, אותה ניהל שופט בית-המשפט העליון של הוותיקן, האב דוד יגר[14] שהובילה לתביעה בסך של כ-100 מיליון ש"ח מצד הכנסייה. בית-המשפט המחוזי פסק לבסוף כי המסדר הנוצרי זכאי לקבל בפרויקט שווי של 29 דירות, בניכוי של 6 מיליון דולר[15].

ב-2006 נחנך בשכונה פרויקט "כפר הסטודנטים", על ידי חברת אפריקה ישראל[16]. 4 שנים קודם לכן זכתה חברת אפריקה ישראל נכסים בשותפות עם חברת מנרב אחזקות במכרז של האוניברסיטה העברית לבנייה ולהפעלה של מעונות סטודנטים. בפרויקט נבנו 11 בניינים, שטח נוסף של כ-18 אלף מ"ר למסחר וחניון לכ-450 כלי רכב. בכפר מתגוררים כ-1,000 סטודנטים, המשפיעים על אופייה הצעיר של השכונה[17]. עוד בטרם הקמת הכפר היו קיימים בשיפוליה הדרומיים של הגבעה הצרפתית מעונות אידלסון-ברונפמן לסטודנטים, שהכילו 29 מבנים בגבהים שונים לצד בתים פרטיים, בבעלות ערבים שנשארו במקום מ-1967. ב-2012 ביקשה האוניברסיטה לצמצם את מעונות הסטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, בטענה שהיצע המעונות בקמפוס הר הצופים גדול מהביקוש[18].

אופי השכונה

עקב היותה שכונת קצה, הגבעה הצרפתית היא שכונה שלווה ושקטה. המצב הסוציו-אקונומי של דיירי השכונה הוא בינוני-גבוה, והיא נחשבת לאחת משכונות היוקרה של ירושלים, ויש בה דירות יוקרה רבות[19]. בשל הקרבה לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, מתגורר בשכונה חלק ניכר מהסטודנטים וסגל האוניברסיטה.

בכניסה לשכונה מכיוון כביש מס' 1 יש ככר, בימין הככר נמצא רח' האצ"ל, בשמאל בר כוכבא, וישר רח' ההגנה.

בגבעה הצרפתית ישנה אוכלוסייה מגוונת, ברובה יהודית חילונית, והיא אחת מהשכונות החילוניות בירושלים והיא בולטת בהשוואה לרוב השכונות הדתיות סביבה. בשכונה מתגוררות כמה עשרות משפחות ערביות. חלק מהמשפחות הערביות גרות ברחוב ג'ורג' אדם סמית - רחוב שלפני מלחמת ששת הימים היה רחוב קטן בסמוך לשכונת שייח ג'ראח הערבית ובמהלך בניית שכונת הגבעה הצרפתית הוכלל בשטחה. הרחוב הוקם בשנת 1948 בידי משפחות פליטים מהכפר ליפתא, על אדמה שבבעלותן במקום[20]. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, הוכפל מספר הבניינים ברחוב זה בשל הגידול הטבעי באוכלוסייתו. חלק מהמשפחות הערביות עברו אל השכונה משכונות ערביות במזרח ירושלים וכן מהגליל[21]. מספר הערבים בגבעה הצרפתית, כולל סטודנטים הלומדים בקמפוס הר הצופים הסמוך ושוכרים בה חדר, הוא כחמישית מתושבי השכונה[22]. בנוסף, בשכונה מבקרים בתדירות די גבוהה ערבים ישראלים משועפט ועיסאוויה הסמוכות, בעיקר לסידורים יומיומיים בשירותים הניתנים בשכונה.

רבני השכונה הם הרב ברוך שרגא והרב דוד קניג.

מוסדות בשכונה

מלון דן ירושלים, המלון הגדול בעיר

חינוך

קהילה

בקרבת השכונה שוכן בית החולים הדסה הר הצופים.

בתי עסק

בשכונה נבנה מתחם פרטי בשם ברוש הגבעה, הכולל שני מגדלי יוקרה בני 14 קומות כל אחד ומדורגים.

מחלף שער מזרח

הרכבת הקלה בצומת הגבעה הצרפתית, בין השכונה לשכונת גבעת המבתר

מחלף שער מזרח, הידוע בשם "צומת הגבעה הצרפתית", נמצא בגבול הצפון-מערבי של השכונה. צומת זה הוא צומת חשוב בירושלים, המקשר בין פסגת זאב והיישובים מצפון לירושלים, מרכז העיר וכביש 1. הצומת הומה אדם ופקוק במשך רבות משעות היום, ויש בו טרמפיאדה לחיילים ולתושבי חבל בנימין. בצומת התחוללו מספר פיגועים בזמן האינתיפאדה השנייה שהחלה בשנת 2000.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שכונת הגבעה הצרפתית, האתר הרשמי של עיריית ירושלים
  2. ^ זאב וילנאי, ירושלים שכונות סביב לה
  3. ^ שמחת המים בירושלים, הארץ, 16 ביולי 1926
  4. ^ יונה כהן, 60 ימי מצור על הר הצופים, הצופה, 11 ביולי 1948
    יונה כהן, סיור בזק בקווי היהודים, הצופה, 22 ביולי 1948
  5. ^ הגלגול הצרפתי של פרנץ האנגלי, מעריב (עיתון), 12 ביולי 1971
  6. ^ ליתוס - אבן
  7. ^ נגבי א' תש"ל. שרידי מיצד ליד הגבעה הצרפתית. חדשות ארכיאולוגיות לא–לב:18
  8. ^ גבעת שפירא, מצד
  9. ^ אושרו תכניות לפיתוח הבירה, הצופה, 24 בפברואר 1969
  10. ^ רובע מגורים ליוצאי אמריקה יבנה ב"גבעה הצרפתית", על המשמר, 31 בדצמבר 1968
  11. ^ רובע מגורים ליוצאי קנדה ואמריקה יוקם במזרח־ירושלים, הצופה, 1 בינואר 1969
  12. ^ ניר חסון, סמווד קונסטרקשיין מקימה 300 יח"ד בגבעה הצרפתית בירושלים, באתר הארץ, 20 במרץ 2003
  13. ^ שוקי שדה, גיבורי הולילנד נפגשים שוב: כך הפך שטח פתוח ל-5 מגדלים בגבעה הצרפתית בירושלים, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2010
  14. ^ תומר זרחין, מביה"ס הדתי לצמרת השיפוט של הכס הקדוש, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2011
  15. ^ גור מגידו, ‏המשפטן מהוותיקן, העו"ד שגרף מיליונים והמסדר הפרנציסקני, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2016
  16. ^ אפריקה מכרה 51% ממגדל הקריה בת"א ואת מעונות הסטודנטים בי-ם ב-433 מ' ש', באתר גלובס, 11 בינואר 2009
  17. ^ רנית נחום-הלוי, האונ' העברית עשויה להכשיל העסקה של אפריקה למכירת מעונות הסטודנטים, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
  18. ^ רנית נחום-הלוי, האוניברסיטה העברית תצמצם מעונות סטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2012
  19. ^ רנית נחום-הלוי, הגבעה הצרפתית בדרך להתייצבות, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
  20. ^ עמירה הס, עיריית ירושלים מתכוונת להרוס בתי פלשתינאים, באתר הארץ, 14 באפריל 2001
  21. ^ "ירושלים של בורגנים, חרדים וערבים: כך שינתה בירת ישראל את פניה" מתוך וואלה!, 5 ביוני 2016
  22. ^ ניר חסון ועדן ארשיד, המתיחות בירושלים הותירה את נקודות המפגש בין יהודים לערבים במעמד צד אחד, באתר הארץ, 31 במאי 2021


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0