בנג'מין בייקר מואר
 | |||||
| בנג'מין בייקר מואר, 1934 | |||||
| לידה | דצ'רד, טנסי, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | טמפה, אריזונה, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות דאבל ביוט, טמפה, אריזונה, ארצות הברית | ||||
| |||||
בנג'מין בייקר מואר (באנגלית: Benjamin Baker Moeur; ) היה רופא ופוליטיקאי אמריקאי מאריזונה, שכיהן כמושל אריזונה הרביעי בשנים 1933- 1937.
ראשית חייו
בנג'מין בייקר מואר נולד בדצ'רד שבטנסי. הוא למד בבית הספר לרפואה בליטל רוק, ארקנסו. לאחר שסיים את לימודיו ב-1896. עבר מואר לטמפה, אריזונה והחל לעסוק שם ברפואה. ב-1910 הוא היה נציג מחוז מריקופה בוועידת החוקה של אריזונה. הוא גם היה חבר במועצת החינוך של טמפה ושימש כמזכיר מועצת החינוך של הקולג' למורים של אריזונה בטמפה, קודמתה של אוניברסיטת המדינה של אריזונה.
מושל אריזונה
בבחירות שנערכו בנובמבר 1932 נבחר מואר כמושל אריזונה הרביעי, והושבע לכהונתו בינואר 1933. במהלך תקופת כהונתו כמושל הוא הוא גייס את המשמר הלאומי של אריזונה כדי לעצור את בניית סכר פארקר, שנבנה בעיקר כדי להסיט יותר מים לכוון אזור לוס אנג'לס. גיוס המשמר הלאומי גרם למבוכה בחלקו, שכן הכוחות הגיעו באמצעות אוניית קיטור ישנה שננטשה. הכוחות ניצלו על ידי העובדים מקליפורניה שעבדו על הסכר. על כל פנים, המניע העיקרי של מואר הוצדק מאוחר יותר על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית כאשר הוא פסק שקליפורניה ולשכת הטיוב של ארצות הברית בנו את הסכר בניגוד לחוק, שכן הסכר מעולם לא עבר את תהליכי האישור המתאימים. חקיקה מאוחרת יותר תיקנה את השגיאה הזאת ועבודת הבנייה נמשכה במהירות.
מותו והנצחתו
בנג'מין בייקר מואר כיהן כמושל עד ינואר 1937. הוא נפטר ב-16 במרץ 1937, 71 ימים לאחר תום כהונתו, בטמפה, שם הוא נטמן בבית הקברות דאבל ביוט. היה נשוי החל מ-1896 להונור ג. אנדרסון, אחותה של גס אלינור ביצ'ט, אורניתולוגית בהכשרה עצמית, שנודעה בכינוי "אשת הציפורים מטמפה".[1]
ב-1939, כמיזם של מינהל קידום העבודות, בנה הקולג' של טמפה (לימים אוניברסיטת המדינה של אריזונה), את בניין הפעילות על שם ב. ב. מואר בקמפוס המרכזי שלו. הבניין נועד בתחילה למרכז פעילות לנשים, ומאוחר יותר הפך לבניין משרד ההרשמה של האוניברסיטה. כיום הבניין מאכלס את מתקן הטיסה למאדים, מרכז מחקר שנוסד על ידי נאס"א.[2]
החל משנת 1901 כיבדה אוניברסיטת המדינה של אריזונה את מואר על ידי הענקת פרס על שמו. פרס מואר ניתן לסטודנט או סטודנטים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר במסגרת סולם ה-GPA (אנ'), ולפיכך הוא נחשב לשווה ערך לכבוד שניתן לסטודנטים הנואמים את נאום הבוגרים בטקסי הסיום.[3]
על שמו של מואר הוקם ב-1933 פארק בטמפה.
ב-1993 הכריזה עיריית טמפה על ביתו של מואר כאתר היסטוריה.[4]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- בנג'מין בייקר מואר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- בנג'מין בייקר מואר באתר האגודה ההיסטורית של טמפה (באנגלית)
- בנג'מין בייקר מואר באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- בנג'מין בייקר מואר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
