בני גרבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט בני גרבר
R. Benny Gerber
גרבר, 2016‏
גרבר, 2016‏
לידה יולי 1944 (גיל: 79)
אשגבאט, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
תאריך עלייה 1948
עיסוק כימאי תאורטי
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט צ'ארלס קולסון
מוסדות
תרומות עיקריות
פיתוח שיטות ואלגוריתמים בכימיה תאורטית וחישובית

רוברט בני גֶרְבֶּר (Robert Benny Gerber; נולד ביולי 1944) הוא כימאי תאורטי ישראלי, פרופסור אמריטוס במכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

ביוגרפיה

בני גרבר נולד באשגבאט בירת טורקמניסטן הסובייטית, ברית המועצות (כיום בירת טורקמניסטן) במהלך מלחמת העולם השנייה. הוריו, שמוצאם בעיירה קטנה בפולין, הצליחו להימלט מאימי הנאצים ב-1941. מעט לאחר קום מדינת ישראל עלו הוא ומשפחתו והתיישבו בעיר תל אביב.

בשנת 1962 החל את לימודיו לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלים אותם בהצטיינות בשנת 1965. אחד ממוריו של גרבר בתואר הראשון, פרופ' שאול פטאי, היה זה שעודד אותו לנסוע ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת אוקספורד, בהנחייתו של פרופ' צ'ארלס קולסון (אנ'), ואכן כך היה. התזה שלו שעסקה בתורת הפיזור המולקולרית, הוגשה בשנת 1968. בהמשך שהה כעמית בתר-דוקטורי באוניברסיטת הרווארד, בהנחייתו של פרופ' מרטין קרפלוס (לימים חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013).

עם שובו לישראל בשנת 1969, הצטרף לסגל מכון ויצמן למדע, והוא בן 25 בלבד. בשנת 1976 עבר לאוניברסיטה העברית וקיבל דרגת פרופסור חבר, ובשנת 1980 קודם לפרופסור מן המניין.

בשנת 1989 הופקד על הקתדרה לכימיה ע"ש סארי ולואיס פידלר וכן החל לכהן כראש מרכז פריץ הבר לדינמיקה מולקולרית, בראשו עמד משך כשנתיים. בשנת 1990 הצטרף כחבר סגל גם לאוניברסיטת קליפורניה באירווין, שם שהה שלושה חודשים מדי שנה. נוסף על כך, בשנים 20112015 כיהן במשרה מיוחדת בשם Finland Distinguished Professor באוניברסיטת הלסינקי וכמו כן היה לפרופסור אורח באוניברסיטאות נורת'ווסטרן, פרינסטון ופריז-סאקלה.

בשנת 2012 פרש לגמלאות מהאוניברסיטה העברית ובשנת 2014 פרש מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין. גם לאחר פרישתו, הוא עומד בראש קבוצת מחקר פעילה גם כיום (2022).

גרבר היה נשוי להלן (לבית גריגוריו) עד מותה והוא אב לבן. מתגורר בירושלים.

מחקר

מחקריו של גרבר נחלקים למספר תחומים עיקריים. האחד הוא חקר תהליכים בכימיה אטמוספירית, ובכלל זה: תגובות כימיות בצבירי מים, במים נוזליים ובמשטחי קרח; תגובות תרמיות ופוטוכימיות של מולקולות אורגניות בעלות חשיבות אטמוספירית; תגובות פוטוכימיות באגרגטים מולקולריים ובאירוסולים; היווצרות של קומפלקסים מולקולריים וגידול של פפטידים באטמוספירה.

תחום מחקר נוסף הוא ספקטרוסקופיה ויברציונית של מולקולות גדולות, כולל פיתוח של תורות שדות כוח חדשות עבור מולקולות אלה (לרבות מולקולות ביולוגיות). גרבר משתמש בספקטרוסקופיה זו לצורך חקר מצבים ויברציוניים ורמות אנרגיה בחומצות אמינו, פפטידים, חלבונים, חומצות גרעין ופחמימות.

כמו כן, עוסק גרבר בחיזויים חישוביים לגבי מולקולות חדשות וחומרים במצב מוצק – תרכובות גזיות, תרכובות של גזים אציליים בסביבות מולקולריות, אגרגרטים, גבישים וחומרים חדשים נוספים המבוססים על תרכובות גזים אציליים; חיזוי הגבישים החדשים עצמם והתכונות הדינמיות שלהם.

נוסף על אלה, קבוצתו של גרבר מפתחת שיטות ואלגוריתמים לחקר מבנה אלקטרוני המבוססות על דינמיקה מולקולרית, עקרונות ראשונים וחיזויים סמי-אמפיריים. באמצעות שיטות אלה ניתן לחשב את התכונות האלקטרוניות לאורך מסלולי תגובה מולקולריים.

לאורך השנים, מאמריו של גרבר זכו ללמעלה מ-20 אלף ציטוטים בכתבי עת מדעיים. כן שימש בתפקידי עריכה בכירים בשורה של כתבי עת בכימיה פיזיקלית, פיזיקה כימית ופיזיקה מולקולרית. עם תלמידיו נמנים פרופ' אנה קרילוב (אנ') ופרופ' דניאל לידר (אנ') מאוניברסיטת דרום קליפורניה, פרופ' ויקטוריה בוך ופרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יפעת מילר מאוניברסיטת-בן-גוריון בנגב, פרופ' רון אלבר מאוניברסיטת טקסס באוסטין, פרופ' מקס ברקוביץ' מאוניברסיטת צפון קרולינה וד"ר ברק הירשברג מאוניברסיטת תל אביב. רבים ממשתלמי הבתר-דוקטורט שלו הפכו לחברי סגל באוניברסיטאות ברחבי העולם, בהם פרופ' פאבל יונגווירת' מהמכון לכימיה אורגנית וביוכימיה של האקדמיה הצ'כית למדעים, פרופ' ג'רמי הארווי מהאוניברסיטה הקתולית בלוון, בלגיה, פרופ' בירגיטה וויילי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, פרופ' אן מקוי מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, פרופ' אדריאן רויטברג מאוניברסיטת פלורידה וזלטקו בצ'יץ' מאוניברסיטת ניו-יורק.

פרסים והוקרה

  • מלגת גרהאם לבכירים, מטעם קולג' פמברוק באוניברסיטת אוקספורד (1966)
  • פרס מתמטי בכיר עבור תזה מצטיינת, מטעם אוניברסיטת אוקספורד (1968)
  • עמית החברה האמריקאית לפיזיקה (1989)
  • מחזיק הקתדרה ע"ש סארי ולואיס פידלר בכימיה, האוניברסיטה העברית בירושלים (1989)
  • פרס מייקל מילקן להצטיינות מתמשכת בהוראה, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1990, 2003)
  • פרס מקס פלאנק למחקר, מטעם קרן פון הומבולדט הגרמנית (1991)
  • פרס קולטהוף, מטעם הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (1992)
  • מדליית אוניברסיטת הלסינקי (1993)
  • פרס החברה הישראלית לכימיה (2004)
  • מדליית המכון לכימיה אורגנית וביוכימיה, מטעם האקדמיה הצ'כית למדעים (2006)
  • חבר חוץ באקדמיה הפינית למדעים ולמאמרים (2007)
  • ספר יובל לכבוד יום הולדתו ה-65, מטעם כתב העת לכימיה פיזיקלית (2009)
  • משרת "פרופסור מכובד של פינלנד", מטעם אוניברסיטת הלסינקי (2011)
  • עמית החברה המלכותית לכימיה (2013)
  • סימפוזיון מיוחד של החברה האמריקאית לכימיה לרגל יום הולדתו ה-70 (2014)
  • סמינר מיוחד ע"ש בת שבע דה רוטשילד (2015)
  • חבר האיגוד האמריקאי למדעים (2016)
  • חבר חוץ באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2016)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0